עתירה: ילדים אתיופים מופנים לשווא לחינוך מיוחד

האם תלמידים ממוצא אתיופי מופנים למסגרות של חינוך מיוחד ללא צורך? הקליניקה לזכויות בחינוך במרכז האקדמי למשפט ולעסקים, עמותת טבקה ועמותת הלה עתרו לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים נגד משרד החינוך ועיריית ירושלים בשם ילד ממוצא אתיופי העולה לכיתה ו'. העותרים טוענים כי החלטה להעביר בשנת הלימודים הבאה את הילד לבית ספר לחינוך מיוחד "התקבלה בניגוד לכללי הצדק הטבעי ולהוראות הדין, ותוך פגיעה בזכויותיו". לטענתם, "ישנה הפניית יתר של תלמידים בני העדה האתיופית למסגרות של חינוך מיוחד".

יוצאי אתיופיה בכותרות - כתבות נוספות

• בשנה הבאה: ייסגרו עוד 3 בתי ספר "אתיופיים"
• "התיכונים בראשון לציון מתנערים מיוצאי אתיופיה"
• פרס: המדינה היא שצריכה להודות לעולי אתיופיה
  

בעתירה נטען כי הילד, שהוריו התגרשו כשהיה בן שלוש, למד במסגרת רגילה כל השנים ונזקק לשיעורי תגבור במקצועות מסוימים. בשנת 2011, לקראת סיום שנת לימודיו בכיתה ד', עלה הרעיון להעבירו לחינוך מיוחד, רעיון שהתקבל אף שאיש מטעמו לא נכח בדיון שבו התקבלה ההחלטה.

העותרים טוענים כי הנימוקים להחלטה היו לקוניים ונכתבו באופן שאינו ניתן להבנה, וכי ככל הידוע התקבלה ההחלטה ללא חוות דעת מקצועית. הם מזכירים כי נדחה גם ערעור שהגיש אביו של הילד שטען כי ההחלטה התקבלה משיקולים זרים וכי בנו עבר התעללות והוכה בבית הספר ולא זכה לסיוע. בנוסף, נדחה גם אבחון פרטי שיזם האב ובו נקבע כי הילד אינו זקוק לחינוך מיוחד.

לטענתם, המקרה אינו יוצא דופן ויש לבחון את עניינו של הילד "מתוך נקודת מבט רחבה יותר, לפיה במערכת החינוך ישנה מגמה פסולה וארוכת שנים של השמת יתר של תלמידים יוצאי אתיופיה במסגרות של החינוך המיוחד".

העותרים מצרפים לעתירה דו"חות שונים בעניין, בהם דו"ח של מרכז המידע והמחקר של הכנסת משנת 2010, שבו נכתב כי "מנתונים על שנת הלימודים תשס"ז הכוללים מידע על תלמידים בעלי צרכים מיוחדים המשולבים במערכת החינוך הרגילה, עולה כי כ-15% מהתלמידים ממוצא אתיופי הם בעלי צרכים מיוחדים, לעומת כ-5.4% מאוכלוסיית התלמידים ילידי ישראל".

"פגיעה בזכות לחינוך ובזכות לשוויון"

עורך הדין סאני כלב, ראש הקליניקה לזכויות בחינוך של המרכז האקדמי למשפט ולעסקים, כתב בעתירה כי "תלמידים אתיופים רבים מושמים במסגרות של החינוך המיוחד, אף שרבים מהם מסוגלים ככל הנראה ללמוד במסגרות חינוך רגילות, ולמרות שאין ספק שהשמה של תלמידים שכאלו במערכות החינוך המיוחד גורמת להם נזק ופוגעת בהתפתחותם הלימודית והחברתית".

לעניינו הפרטי של הילד, טוענים העותרים כי הפנייתו למסגרות החינוך המיוחד, במיוחד לאור היותו בן העדה האתיופית, הייתה בלתי תקינה וכי יש בכל אלה פגיעה בזכות לחינוך ובזכות לשוויון. לכן מבקשים העותרים מבית הדין לקבוע שיש למצוא לילד מסגרת חינוכית מתאימה והולמת במסגרת החינוך הרגיל.

מעיריית ירושלים נמסר בתגובה כי "התלמיד עבר ועדת השמה משותפת לעירייה ומשרד החינוך והושם בחינוך מיוחד כוללני. גורמי המקצוע במינהל החינוך מצויים בקשר עם המשפחה במטרה לתת מענה מיטבי לתלמיד. העתירה התקבלה בעירייה והיא תגיב בבית המשפט".