מכת תזונה: "להוריד מע"מ ולהחזיר סובסידיות"
פרופ' דב צ'רינחובסקי מונה לעמוד בראש המועצה לביטחון תזונתי. כעת עליו להתמודד עם הקשר בין הפערים הכלכליים לבעיות התזונה באוכלוסיות החלשות: "ממשלות ישראל תרמו לכך שאזרחים מדווחים על תחושת רעב", אמר ל-ynet בראיון ראשון בתפקיד
לעלייה במחיר הלחם, כמו גם לדו"ח משרד החקלאות שצופה עלייה כללית במחירי המזון, יש לא רק משמעות כלכלית אלא מן הסתם גם תזונתית. בעיות אלה רובצות לפתחו של פרופ' דב צ'רינחובסקי, שרק בשבוע שעבר מונה על-ידי שר הרווחה משה כחלון לתפקיד יו"ר גוף חדש שנקרא המועצה לביטחון תזונתי. "עבור האוכלוסיות המוחלשות, שבלאו הכי נמצאות בסיכון תזונתי, עליית מחירים מסוג זה עלולה להיות בעלת השפעה מרחיקת לכת", הוא מזהיר בראיון ראשון בתפקיד.
"במציאות של משבר מזון עולמי, ועל רקע העלאת שיעור המע"מ, צריך לשקול הורדת מע"מ על מוצרי מזון ובנוסף להחזיר את הסובסידיות הממשלתיות לחלק ממוצרי הבסיס".
כתבות נוספות בערוץ החדשות של ynet:
- מופז: רה"מ מסכן ילדינו ובוחש בבחירות בארה"ב
- חשד: גבר ביקש עזרה עם התינוק - ואנס
- המשטרה מחפשת חייל מחיפה שנעדר 11 יום
צ'רינחובסקי (66), מומחה לכלכלה ומדיניות מערכות בריאות באוניברסיטת בן גוריון, הועסק בעבר על-ידי הבנק העולמי במחקרים בנושא תזונה בהקשרים חברתיים. המועצה לביטחון תזונתי היא גוף ממשלתי חדש בן 12 חברים שמונה על-פי הצעת
"הקמת המועצה לביטחון תזונתי היא ניסיון אמיתי להתמודד עם תחושות של רעב ועם בעיות של תזונה, ושר הרווחה שם את הנושא הזה בראש סדר העדיפויות", אמר צ'רינחובסקי.
עד כמה המצב קשה?
"עצוב מאוד לגלות שאזרחים רבים בישראל של המאה ה-21 מדווחים על תחושת רעב. גם אם יש פערים כלכליים, אסור שיהיו פערים בצריכת מזון. זה אחד מהנושאים העיקריים שבו תעסוק המועצה. אין ספק שהאי-שוויון בישראל גדל בשנים האחרונות, גם בגלל מדיניות ממשלתית שגויה. זו תעודת עניות למדינת ישראל שאנחנו אחת המדינות האי-שווניות ביותר בעולם המערבי".
איך זה קרה ואיך אפשר לתקן את המצב?
"ממשלות ישראל תרמו לכך, בין היתר באמצעות צמצום בסובסידיות ובקצבאות. הממשלה צריכה לחזור ולהפעיל מדיניות שתצמצם פערים ותגדיל את הקצבאות".
"המשבר העולמי הוא לא גזירה משמיים"
פרופ' צ'רינחובסקי, שמשמש גם כמנהל תוכנית הבריאות של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, מודע לעובדה שעליית מחירי מזון היא בעיה עולמית, אבל מתעקש שלממשלת ישראל יש דרכים להתמודד עם המשבר.
מה משמעות המשבר העולמי?
"יש צמצום בהיצע של מזונות בסיסיים כגון חיטה ותירס. זה נובע משינויים אקלימיים ותנאי מזג האוויר. למשל, באמריקה הלטינית יש בעיה חמורה של מחסור בתירס כי חלקים נרחבים של היבולים משמשים היום גם לדלק. לזה צריך להוסיף בצורת של שנתיים בארצות הברית, שהיא ספקית החיטה והתירס החשובה בעולם. המחסור הזה גורם גם באופן ישיר לעלייה של מחיר הבשר והמזונות האחרים,
משום שחלקים של יבולי החיטה והתירס משמשים גם כמזון לבעלי חיים".
פרופ' צ'רינחובסקי סבור שהפתרון טמון בסובסידיות. לדבריו, על הממשלה לפצות את היצרנים עבור הפער בין המחיר שהם גובים מהצרכן לבין עלויות הייצור, וכך לשמור על רמת מחירים נמוכה במוצרי המזון, בעיקר כשמדובר במוצרים בסיסיים עבור אוכלוסיות בסיכון.
"בנוסף, צריך להגדיל את הקצבאות שמועברות לאוכלוסיות הללו ולקיים תוכניות לתזונה נכונה", הוא ממשיך. "המשבר הוא לא גזירה משמיים. צריך להיות חכמים ויצירתיים כדי להתמודד איתו. סובסידיות היו קיימות בעבר בישראל ובמקרים מסוימים הן עדיין קיימות. נכון שהממשלה לא יכולה לעשות זאת ללא גבול ולנצח, אבל צריך לעשות זאת במוצרים ובזמנים מסוימים".
המועצה שבראשה אתה עומד כבר גיבשה תוכנית פעולה?
"לא. הדברים הללו נאמרים על דעתי בלבד. אבל אנחנו צריכים ללמד לצרוך מזון בצורה יותר חכמה ויותר בריאה, מה שעשוי גם לחסוך כסף עבור המשפחות. חשוב לפעול כדי לקדם חינוך לתזונה נכונה".
לפנייה לכתב/ת 
