שתף קטע נבחר

"למי אכפת מה האנטישמים האלו חושבים עלינו?"

"למרות שהגעתי עם רקע עשיר במשפט בינלאומי פומבי ויחסים בינלאומיים, רק כשהתנסיתי בעצמי בלייצג את דרום-אפריקה בעצרת הכללית של האו"ם, הבנתי שאקדמיה לחוד ופרקטיקה לחוד. יחסים בינלאומיים הם משחק וישראל עדיין לא יודעת לשחק אותו". חוויות ממודל האו"ם הישראלי

עד היום, מועצת זכויות האדם של האו"ם קיבלה 91 החלטות: מהן 39 מהן עסקו בישראל, 3 בסוריה ואחת באיראן. בין השנים 1989–2008, השתמשה ארצות-הברית בזכות הווטו שלה במועצת הביטחון 13 פעמים: 11 פעמים מתוכן בהחלטות העוסקות בסכסוך הישראלי-פלסטיני. בכל המקרים האלו, ככל הנראה, הפעלת הווטו מצד ארצות-הברית מנעה מישראל סנקציות כלכליות חריפות ביותר.

 

מה מדינת ישראל עושה בנדון שאלתם? התשובה: מחרימה, מתעלמת. אך לא מדובר בתגובה חדשה. כבר בעבר טבע ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון את המונח "או"ם שמום", או במילים אחרות: "למי אכפת מה כל האנטישמים האלו חושבים עלינו?"

 

שמי אריאל יוסף, אני בן 30 נשוי לבל ואבא לשרה בת התשעה חודשים. אני עו"ד ומגשר, בוגר תואר ראשון במשפטים ובתקשורת ובימים אלו מסיים את לימודי התואר השני במשפטים במסלול האקדמי המכללה למינהל. כיום אני עובד בעיקר בניהול ושיווק של מספר פרויקטים עסקיים.

 

ב-2008 במסגרת לימודיי במכללה למינהל, השתתפתי בכנס מודל האו"ם בהולנד. מדובר בכנס שבמהלכו כל אחד מהמשתתפים, מייצג מדינה באחת מוועדות האו"ם. אני למשל, ייצגתי את דרום-אפריקה בעצרת הכללית של האו"ם.

 

כשחזרתי לארץ, היה לי ברור שחייב להיות כנס כזה גם בישראל. הכנס יאפשר לסטודנטים ישראלים להיחשף לאו"ם ולעבודה הדיפלומטית, וסטודנטים זרים שיגיעו לכנס (ומניסיון מדובר בסטודנטים איכותיים מאוד שככל הנראה ינהיגו את המדינות שלהם בעתיד) יוכלו להתרשם מישראל באופן לא אמצעי. חוץ מזה, שעם יד הלב, כמו כל ישראלי מצוי, חשבתי לעצמי שאם ההולנדים עושים כזה פרויקט מדהים, ברור שאנחנו יכולים לעשות אותו טוב יותר...

 

עם החיבוק החם, העידוד והתמיכה שקיבלנו מהמכללה למינהל, והתמיכה האקדמית שקיבלנו מפרופ' פרנסס רדאי (יו"ר מרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל), אסף לביא, חברי ללימודים ואני התחלנו בהקמת כנס מודל האו"ם הישראלי (ISRAMUN).

 

מקפצה הסברתית עבור מדינת ישראל

לאחר שנה מאומצת של גיוס סטודנטים מתנדבים, שיווק, יחסי ציבור, גיוס כספים, ואין ספור ישיבות, ISRAMUN הפך למציאות. הכנס, שארך שמונה ימים, כלל, מלבד הדיונים האקדמיים בנושאים החמים ביותר (סוגיית הגרעין), גם טיול לצפון, סיור לירושלים, אירוח של סטודנטים זרים על-ידי סטודנטים ישראלים לארוחת שבת ומסיבות במועדונים הכי חמים בתל אביב.

 

צפו בסרטון על כנס ISRAMUN שהתקיים בארץ ב-2011

 

הכנס מהווה מקפצה הסברתית עבור מדינת ישראל, הן ברמה האקדמית והן ברמה החברתית. סטודנטים לא יהודים מכל העולם חווים את ישראל, מכירים את האנשים, מצליחים להתחבר ברמה האישית ולראות את ישראל בעיניים שלהם ולא דרך התקשורת.

 

היום, ISRAMUN זוכה להכרה בינלאומית ואפילו מזכ"ל האו"ם שלח את ברכתו המוקלטת לפרויקט, כמות המשתתפים גדלה באופן עקבי ומספר ומגוון המדינות בעולם מהן מגיעים המשתתפים לא מפסיק להפתיע.

 

בעקבות הכנס, נפתחו מועדוני מודל או"ם כמעט בכל מוסד אקדמי בישראל ובימים אלו

נפתחות גם קבוצות מודל או"ם לתלמידי תיכון. וחלק מבוגרי העבר של הכנס  משולבים כבר היום בתפקידים בכירים בפוליטיקה המקומית במדינותיהם או בדיפלומטיה בינלאומית.

 

אין לי ספק שתגובת השרשרת שיצר כנס ISRAMUN, והעובדה שבזכותו מאות סטודנטים בשנה מתנסים בעבודה הדיפלומטית תוביל את ישראל למקום טוב יותר ביחסים שלה עם מדינות העולם ותגרום לשילוב וייצוג משמעותי יותר של ישראלים באו"ם.

 

  • השנה ISRAMUN מתקיים בתאריכים 13- 20 לאוגוסט במסלול האקדמי המכללה למינהל בהשתתפות 170 סטודנטים מהארץ ומהעולם. פרטים באתר או במייל management@isramun.org .

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: רונן טופרברג
משתתפי ישראו"ם ב-2011
צילום: רונן טופרברג
צילום: רונן טופרברג
סביב שולחן הדיונים
צילום: רונן טופרברג
צילום: רונן טופרברג
"היה לי ברור שחייב להיות כנס כזה גם בישראל"
צילום: רונן טופרברג
רוח טובה
יד שרה
כיתבו לנו
מומלצים