חדשות הספרות: 50 גוונים של אפור ברשת
גרסה דיגיטלית מוקדמת בעברית לרב המכר הארוטי של כל הזמנים, וגם - גרילה תרבות מגנים על זכויות עובדים וספר שירה חדש לעירית כץ
אז מה היה לנו השבוע
מיזם "עברית" יפרסם בגרסה דיגיטלית את התרגום לעברית של רב המכר הבינלאומי, "50 גוונים של אפור" מאת אי. אל. ג'יימס. הספר המדובר ראה אור לראשונה בפורמט דיגיטלי וכבש את העולם בסערה. הגרסה המודפסת של התרגום עתידה להתפרסם בהוצאת "ידיעות ספרים" בתחילת חודש ספטמבר, ומתוך כוונה להתחקות אחר ההוצאה המקורית של הספר, החליטו להקדים את השקת הפורמט הדיגיטלי לסוף חודש זה.
פרויקט חדש של קבוצת "גרילה תרבות" הושק השבוע. הקבוצה, הפועלת לחיבור בין נושאים חברתיים לכתיבה ספרותית ושירה, פרסמה קול קורא להשתתפות ב"עבודת גילוי". המשוררים תהל פרוש ומתי שמואלוף אחראים על הפרויקט שמטרתו הינה איסוף עדויות ממקומות עבודה שונים ולדבריהם, "לחשוף את מה שיכולה עבודה לעולל ליחסים בין בני אדם ולמהלך חייהם, לאוורר את המושג עובד ועובדת, ולתת מוצא פה למערכי הכוחות הסודיים במסדרונות". קול הקורא מופנה למי שסבלו מתנאים לא הוגנים במקומות עבודתם, מניצול ולחצים - וגם לאלו שנמצאו בצד השני של המתרס. העדויות עתידות להתפרסם באתר אינטרנט מיוחד, ובמקביל תפורסם אנתולוגיה של שירה, סיפורים קצרים ודימויים בנושא.
הוצאת "הקיבוץ המאוחד" משיקה סדרה חדשה, "אדום דק", במסגרת ספרי "קו אדום". לדברי העורכים, "מטרת הסדרה להחזיר את סוגת המסה למחזור הדם של התרבות העברית ולהביא לקוראיה מסות משובחות - טקסטים שהם מועט המחזיק את המרובה, שאדם נוצר אותם בלבו וחוזר אליהם שוב ושוב במהלך השנים". בסדרה יראו אור ספרים בהיקף של 60-120 עמודים, הכוללים מסות מקור ומתורגמות, כאשר הדגש יושם על כתיבה הומניסטית "המגלה ערנות וקשב למצב האנושי בהיבטיו הקיומיים, הפוליטיים והאסתטיים ומגיבה עליו באופן ביקורתי". הספר הראשון בסדרה ראה אור השבוע: "משהו כיפי לכאורה שלא אחזור עליו לעולם" מאת דיוויד פוסטר וואלאס.
אירועים קרובים
היום (ה') ייערך ערב חד-פעמי במוזיאון אשדוד תחת הכותרת Wonderland, במסגרת אירועי התרבות המתקיימים לכבוד תערוכתו של צבי גבע, "אובייקט, מעבר". באירוע ישתתפו המשוררים והמשוררות טל ניצן, זלי גורביץ, ענת זכריה, הדס גלעד, אלי אליהו, נוית בראל ואגי משעול. המשתתפים יעמדו על החיבור בין המילים לאמנות הפלסטית כפי שמתגלם ביצירתו של גבע ובשדה האמנות בכללותו. 16.8.12 בשעה 20:00. מוזיאון אשדוד, מרכז מונארט, רחוב דרך ארץ. הכניסה חופשית.היום (ה') יתקיים יומו השני של פסטיבל "קולה של המילה" מבית היוצר של "הזירה הבינתחומית". בפסטיבל, האחד עשר במספר, מוצגות עבודות בתחומים שונים: אמנות, טקסט, מוזיקה, מיצב ומחול, כאשר הנושא המקשר בין היצירות הוא "מכתבים". 16.8.12, לאורך היום. מרכז ז'ראר בכר, ירושלים. פרטים נוספים באתר הפסטיבל.
היום (ה') יתקיים אירוע הקראת שירה לילי בכיכר רבין. בין המשוררים שיקריאו משיריהם רון דהן, ענבל אשל כהנסקי, שי אריה מזרחי, ברכה רוזנפלד, רענן בן-טובים, אילן בן-דוד, תמר רז, נורית אל-עופר, אביחי קמחי ואחרים. 16.8.12 בשעה 21:00. כיכר רבין, תל אביב. הכניסה חופשית.
חם מהתנור
השבוע ראה אור ספר הביכורים של מרים קוץ, "על רקע רומנטי" (ידיעות ספרים). קוץ מספרת כי "הספר נכתב כניסיון להסביר את עולמם הפנימי של ה'לא בנויים לקשר', גברים ונשים. למה הם מחפשים אהבה אבל לא יודעים מה לעשות איתה כשהם מוצאים אותה? למה אנחנו מתאהבים בהם? האם יש חוקיות לחוק המשיכה? האם יש היגיון בהתאהבות? למה אהבה מתחילה ומתי היא נגמרת?
"ניסיתי להציג דמויות שכל אחת מהן מייצגת זווית, היגד, תת-נושא בסעיף הנפשי שנקרא 'להתאהב'", היא מוסיפה. "זה אולי נשמע טיפה מסובך, אבל כאשר קוראים את הסיפור, הכול נראה ונשמע מוכר להפליא, פשוט כי בסצנה הרומנטית קשה מאוד להימנע מפרשת 'המפגש עם הגבר או האישה הלא נכונים'. אולי כולנו נכונים ברגע מסוים למישהו, אבל, כמו שאומרת מימי, הגיבורה בסיפור: 'להתאהב זה נס."
המלצת השבוע
'שנת חורף', ספר שיריה הראשון של עירית כץ, פורסם השבוע בהוצאת הקיבוץ המאוחד
במסגרת פרויקט 'קסת'. שירי הספר נעים בחוסר מנוחה בין שני קטבים המאפשרים לדוברת להימלט מהמקום הנייח, הקבוע והמקבע, מהזהות הידועה והיציבה, ולהתבונן בהם בשאלה. כץ בחרה להמלית על ספרה של וירג'יניה וולף, "אל המגדלור". "וולף היא מומחית לזמן", מסבירה כץ. "היא לא נכנעת למהלך הצפוי של השעות החולפות בסדר הקצוב והליניארי של עבר, הווה ועתיד. הזמן הוא אמצעי ביטוי, ממד גמיש - והיא מותחת אותו, פורסת אותו, מזרזת או משהה ובעיקר בוחנת אותו, כאילו היה זה הגיבור הנסתר של ספריה".
"הזמן שמלווה וירג'יניה וולף ב'אל המגדלור'", היא מוסיפה, "הם רגעי החיים שחולפים מהר, מהר מידי, מבלי שלעולם אפשר יהיה לחזור ולמשש אותם ממש, והם נותרים אבודים לנצח, מותירים רק צל-זיכרון שאינו ניתן לשחזור. כי מול המגדלור שעומד תמיד ממול, ממשי ויציב, כאילו כלום, יש את הגוף שמתבגר ומזדקן ומת, ואיתו הגעגוע למה שאף פעם לא ניתן יהיה להשיב".
