אכלתם אותה, ותמשיכו לאכול אותה

שנת 1993 היתה שנה מצויינת עבור השחקן דין קיין. בזמן שאתם התעסקתם עם בעיות המשכנתא, ההתקרחות והתהייה מה באמת קרה בין מייקל ג'קסון למקולי קאלקין, הוא קיבל סופר-תפקיד, סופר משכורת וסופר תשומת לב - וזכה להיות סופרמן בתכנית הטלוויזיה המצליחה "לויס וקלארק: הרפתקאותיו החדשות של סופרמן", ששודרה במשך ארבע עונות. 

אחר כך בוטלה התוכנית, וקיין נאלץ למצוא פתרונות חלופיים - אבל אף אחד מהם לא הצליח לשחזר את ההצלחה האדירה של התוכנית ההיא. בספטמבר הקרוב הוא ישתמש בסופר-כוחות שלו כדי לנסות ולעשות קאמבק מרשים, ולהתעופף היישר לתוך תפקיד המנחה של תוכנית המתיחות "TV's Bloopers & Practical Joke" שתשודר ברשת ABC. שלושים שנה אחרי שעלתה לאוויר (ושמונה שנים מאז שירדה משידור), יסביר לכם דין כמה מצחיקות פרסומות, יפתיע אתכם עם קטעי מתיחות שצולמו מראש, ובעיקר ינסה לגרום לכם לשכוח שיש דבר כזה שנקרא יוטיוב. קחו בחשבון, 120 פרקים כבר הוזמנו מראש.

צפו: זה מה שהכי מצחיק את אמריקה

חודש אחרי, תעלה באותה הרשת העונה ה-23 של התוכנית "America's Funniest Home Videos". שם אפילו לא ינסו להעמיד פנים שצריך פינות או שחקני חיזוק מבחוץ כדי להתחרות בסרטון של צב עושה אהבה עם אייפון.

ומי שלא נמנע משחקני חיזוק הוא אשטון קוצ'ר. במרץ הוא הקים לתחייה את "פאנק'ד", תוכנית המתיחות של הסלבס שנמנמה בחמש השנים האחרונות. קוצ'ר נשאר הפעם מאחורי הקלעים וישמש כמפיק, בזמן שכוכבים אורחים כמו ג'סטין ביבר ימתחו כוכבים אחרים, כמו מיילי סיירוס.

קהל הצופים בארצות הברית שלא מתרגש מסיירוס וביבר תמיד יוכל לזפזפ ל-"Just for Laughs: Gags", תוכנית המתיחות הקנדית שמשודרת מאז 2000  ביותר מ-100 מדינות ברחבי העולם. תוכנית המתיחות הזו אפילו לא נשענת על דיאלוגים אלא על תעלולים טיפשיים, כמו מישהו שיוצא מהשיחים בהפתעה ומבהיל את העוברים והשבים, או אשה שמבקשת מגברים לעזור לה לסחוב צמיגים גנובים למכוניתה.

ואם בכל זאת מתחשק לאמריקנים משהו קצת יותר מיוחד, הם יכולים לעבור ל-"Scare Tactics", תוכנית מתיחות מפחידה שמשודרת מ-2003 (עם מנחים שהתחלפו במשך השנים: שאנון דוהרטי, סטיבן בולוודין וטרייסי מורגן, המנחה הנוכחי), שיוצרת סיטואציות שנראות כמו סצינות קלישאתיות מסרטי אימה. הבנתם את הפרנציפ, לא?

האב הרוחני של הריאליטי

אז למה האמריקנים מעדיפים לשבת מול הטלוויזיה ולצפות בפורמט המיושן הזה, בזמן שאת הרעב שלהם לחתול המנגן בפסנתר אפשר לספק בקלות ביוטיוב? "הז'אנר של המצלמה הנסתרת, שקיים יותר מ-50 שנה, הוא זה שייסד למעשה את תוכניות הריאליטי של היום", סיפר רון סיימון, מנהל מרכז פיילי לתקשורת, בראיון ל-USA Today. "מתיחות, מצלמות וסלבריטאים הם תבשיל מפתה עבור אמריקנים רבים".

כדי להבין את ההצלחה המתמשכת של התוכניות האלה היום, כדאי לחזור להתחלה, ובעיקר לשתי התוכניות המובילות - "America's Funniest Home Videos" (או בקיצור AFV) ו-"TV's Bloopers & Practical Jokes", שלמעשה סללו את הדרך לכל שאר תוכניות הז'אנר שבאו לאחר מכן. AFV, הראשונה שעלתה לאוויר, נחשבת לאחת התוכניות הכי משפיעות בטלוויזיה. אופן עריכת סרטוני הווידאו שלה הציג סגנון חדשני ושונה לגמרי ממה שהיה מקובל על המסך הקטן בסוף שנות השמונים.

שוב מציקים לסלבריטאים. הטריילר לעונה החדשה של פאנק'ד

הנוסחה בסרטונים האלה פשוטה: הצגת הדמות, רגע האסון והפספוס - ושוט שמראה שהכל בסדר ואף אחד לא נפגע. רוב הסרטונים שעלו ועולים לאינטרנט פועלים בדיוק באותו פורמט. העניין הוא ש-AFV לא עברה שינויים קיצוניים במשך השנים, והיא נחשבת למיושנת מאוד אפילו בסטנדרטים של טלוויזיה כזו: משחקי מילים, תינוק שתקוע עם האגודל שלו באסלה, או חתול שהראש שלו נתקע בקופסאת שימורים. זה פחות או יותר מה שיש לה להציע מבחינת מהות התוכן.

היתרון המשמעותי שלה נמצא בכספת (באופן מילולי). למפיקי התוכנית יש מאגר עצום של עשרות אלפי קטעי וידאו, שמחולקים לפי קטגוריות (למשל: מבוגרים, בעלי חיים נופלים וחתונות). הקטעים הללו, שנאספו במשך עשרות שנים, שמורים בכספת של התוכנית ומעולם לא עלו לרשת. מה הסיבה שגורמת לאנשים להביא את קטע הווידאו דווקא אליהם, במקום פשוט להפיץ אותו קבל עם ורשתות חברתיות? אז ככה: בכל עונה נערכת תחרות של סרטון הווידאו המצטיין מבין אלו ששולחים הצופים. הזוכה הגדול מקבל 100 אלף דולר. וזה כבר פרס הרבה יותר מפתה מכמה עשרות מיליון צפיות ביוטיוב.

סיבה נוספת להשארתה של התוכנית באוויר היא עלויות ההפקה הזולות. ב-AFV צופים בממוצע שבעה מיליון צופים מדי שבוע, ומדובר בהפקה לא יקרה יחסית במונחים טלוויזיונים: אין צילומי חוץ, אין אפקטים מושקעים, אין רכישות של אביזרים, אין תסריט. התוכן מוגש בחינם על ידי הצופים, והם אפילו משלמים עליו בהפסקת הפרסומות.

סלבס ומבוכה, שילוב מנצח

אבל בעוד שאת קיומה של זו אפשר להצדיק לא מעט בהסבר כספי, חזרתה של "TV's Bloopers & Practical Jokes" לאוויר מתבססת בעיקרה על הרגש הנוסטלגי שהיא אמורה לעורר בצופים. דיק קלארק, המנחה האגדי של התוכנית (שהלך לעולמו באפריל האחרון), הגיש אותה יחד עם אד מקמהן (שמת קצת לפניו, ב-2009). בזכות התוכנית הפכו שניהם לאהובי אמריקה, לסמלי הטלוויזיה החלוצית ולאייקונים שמזוהים איתה יותר מכל.

קומיקאי צעיר בשם ג'רי סיינפלד ב-TV's Bloopers & Practical Jokes

דין קיין אומנם ינחה את התוכנית עם לוגו חדש ושימוש בטכנולוגיית שידור שלא הייתה קיימת אז, אבל למפיקי התוכנית אין שום כוונה להתנער מהעבר. להיפך, הם היו הראשונים לארח את הסטנדאפיסט הצעיר ג'רי סיינפלד ואמנים אחרים, והראשונים להבין שתוכנית מתיחות לא חייבת לכלול רק מתיחות - אלא שואו שלם עם ראיונות רחוב, קטעים עם שירים מצחיקים וסרטי אנימציה ששימשו כמעברונים.

אחת הפינות בתוכנית כללה קטעי מתיחה של סלבס, מה שהיווה למעשה את התשתית לתוכנית "פאנק'ד". או אם נתמצת את העניין: צחוקים, שיגעון וכיף כמו פיפי בבריכה. אשטון ק'וצר ידע לנצל את הקשרים שצבר בתעשיית הבידור כדי להביא לציבור האמריקני את שני הדברים שהם הכי אוהבים: סלבס ומצבים מביכים. תשאלו כל ראפר שגררו לו את האוטו.

התוכנית רצה במשך שמונה עונות  עד שירדה מהאוויר. אז למה עכשיו החליטו להחזיר אותה? שאלה טובה. "אנחנו יודעים להמציא את עצמנו מחדש עבור הקהל שלנו", אמר דיוויד ג'נולורי, מפיק ברשת MTV, שם משודרת התכנית, לאחד מאתרי הבידור בחו"ל. "אני לא חושב שהיה זמן אחר בהיסטוריה שבו הקהל הצעיר הזה היה מוקסם מסלבס ורוצה להיות כל כך מעורב בחייהם. העיתוי מרגיש לנו מושלם. זה בעצם שילוב של ז'אנר שקיבל חותמת תרבותית, עם כוכבים צעירים שמתאימים לבני נוער, שעשו את התוכנית ראויה לחזור למסך".

סתם בשביל הכיף: פספוסי חתולים ברשת

השאלה המעניינת ביותר היא האם גם אצלנו, בארץ הקודש, יחזור הטרנד ונשוב ונחדש ימינו כיצפאן. הלא פעם עם ישראל אהב לחפש את המצלמות ברחוב, והפך את יהודה ברקן ודומיו לאנשים האהובים במדינה. סרטי קולנוע בזה אחר זה ופינות מתיחות בתוכניות אירוח הגיעו לשיאם עם 14 שנות "פספוסים" באדיבותו של יגאל שילון. 

אבל עם השנים אחוזי הצפייה צנחו וכל שנשאר הוא לנסות להצילם על ידי שינוי הפיכת הפורמט לשעשועון שבו אפשר להרוויח גם כסף ("נראה אותך" עם שי

גולדשטיין ואבי נוסבאום בקשת, ו"מי שואל אותך" של ליאור כלפון ברשת). אבל אלה כבר סימנו תת זא'נר חדש ונראו רחוקות מאוד מהמקור או מהתוכניות שמשודרות עדיין בארצות הברית.

אבל, כאמור, גם אם ביוטיוב זה חינם - מתיחות ופספוסים עדיין נחשבים לסחורה זולה בתעשיית הטלוויזיה (בהשוואה לסדרות דרמה למשל), ולכן אל תתפלאו אם מישהו יחליט לשחזר את סיפור סופרמן ודין קיין, ולהציע לליאור כלפון לזנוח את הדמות המיתולוגית ניסים בוסקילה ולהנחות את פספוסים המתחדשת. אם תוסיפו לזה את דבריו של בוב סאגט, שהנחה את "America's Funniest Home Videos" במשך שמונה עונות, שאמר ש"כל עוד אנשים חוטפים מכה בביצים והם בסדר, זה יהפוך אנשים אחרים למאוד מאושרים" - תבינו שהסיכויים שזה יקרה קרובים מתמיד.