צילום כוכבים ומה שביניהם

בתחילת השבוע זכינו לצפות בשמי הארץ במטר מטאורים עוצר נשימה. האירוע הידוע כמטר הפרסאידים, הגיע לשיאו באזור זה של העולם. משעות הלילה ניתן היה לראות 40 עד 60 מטאורים בשעה, ללא צורך בציוד מיוחד. אז איך עושים את זה?

מהו בכלל צילום כוכבים? האם צריך ללמוד אסטרופיזיקה ולהתעניין במדעי החלל בשביל לעשות זאת? תשמחו לדעת שהתשובה היא לא. הצילום עצמו מאפשר לנו ללמוד המון על מערכות הכוכבים ועל האופן המיטבי לצלמם, תוך כדי עבודה. אין דבר מהנה יותר מיציאה מאורגנת של כמה חברים טובים ללילה עטור כוכבים, מצוידים בקפה, מצלמה, עדשה רחבה, חצובה ושלט.

אנו יכולים לצלם וללמוד בו זמנית על הכוכבים והחלל, בעזרת המצלמה הפשוטה שלנו. כל מה שאנו צריכים זו מצלמה עם שליטה ידנית בצמצם ובמהירות התריס, עדשה רחבה וחצובה. צילום כוכבים קיים כמובן מאז עידן הפילם, אך התפתח מאוד בעולם הדיגיטלי.

שבילי כוכבים בשמיים(צילום: עידן פרסר)

נשאף להגיע ולהתמקם במקום שבו השמיים נקיים "מזיהום אור" . מדובר בעודף אור בשמי הלילה, שהוא בעיקרו אור מלאכותי הנוצר בידי בני אדם. זיהום אור גורם לבעיות אקולוגיות, מסתיר את הכוכבים בשמי הלילה ומפריע כמובן למצפי הכוכבים. אז מה עושים? מתרחקים כמה שיותר מהעיר ועולים למקום גבוה כמה שניתן. המטרה היא להגיע למקומות פתוחים שלא מושפעים מהאור המלאכותי בסביבה. הפתרון האידיאלי בסביבה שלנו הוא כמובן – המדבר. לאחר שהגענו למקום שבו השמים נטולי זיהום אויר, נקווה שהשמים יהיו נקיים מעננים.

צילום של NASA על כדור הארץ בלילה - ניתן לראות עד כמה המדבר באפריקה נקי מזיהום אור(צילום: עידן פרסר)

שבילי כוכבים

זוהי טכניקה שבה נצלם מספר רב של פריימים אחד אחרי השני בחשיפות יחסית ארוכות, לפחות 30 שניות בכל פעם, כמה שיותר פעמים. טכניקת צילום זו תאפשר לנו לחבר לאחר מכן את התמונות בתוכנת עריכה מה שיצור את האפקט של סיבוב הכוכבים סביב כדור הארץ. עקב תנועתו הסיבובית של הכדור, הכוכבים לא "מקובעים" במקומם, ולכן מייצרים "שבילים".

מצלמה, עדשה וחצובה

כל מצלמת DSLR או מצלמה בעלת מצב Manual שמאפשרת לנו צילום Bulb תספיק. לגבי עדשות, כדאי להצטייד בעדשה רחבה על מנת להכניס כמה שיותר מגרמי השמים. עדשות בטווח של 10-20 מ"מ מומלצות למצלמות Crop Factor ו-14-24 מ"מ למצלמות פול פריים. החצובה לא פחות חשובה מהמצלמה והעדשה כאן ויש לקחת זאת בחשבון. רצוי להשתמש בחצובה חזקה ומאסיבית שלא תזוז ותנוד אפילו ברוח יחסית חזקה. כדאי גם לקבע את הרצועה של המצלמה שלא תגרום לוויברציות קלות כאשר תתנופף ברוח.

אם נמקם את המצלמה מול כוכב הצפון, נקבל תנועה מעגלית של הכוכבים (צילום: עידן פרסר)

סליחה אדוני יש לך כבלים?

כבל משחרר (המפעיל את המצלמה) יעשה לכם חיים קלים מכיוון שאנו צריכים מספר רב של חשיפות לתמונה סופית טובה. השלט מתחבר עם כבל למצלמה ועליו כפתור נעילה למחשף.

קומפוזיציה

שימו לב למיקום המצלמה. אם נמקם את המצלמה מול כוכב הצפון, נקבל תנועה מעגלית של הכוכבים סביב כוכב הצפון. אם נמקם את המצלמה למזרח או מערב, נקבל את התנועה של הכוכבים כפסים ארוכים אופקיים לאורך השמים. בנוסף לכיוון הכוכבים רצוי להכניס לפריים אוביקט יציב/סטטי כמו הר, גבעה וכו' ע"מ לא לאבד את האוריאנטציה מול השמים.

הצד האפל של הירח

בצילום כוכבים הירח נחשב לאחד מהאויבים הגדולים. הלווין הטבעי הזה של כדור הארץ מפריע לנו לראות את הכוכבים כמו שצריך כשהוא זוהר. אם נכניס אותו לפריים שחשפנו לכוכבים הוא יצא שרוף לגמרי. מי שניווט בצבא ידע לבדוק את לוח אור ירח ולהתחשב בשעות זריחה ושקיעה שלו, מי שלא - יש אפליקציה לאייפון.

הוקוס פוקוס

טעות נפוצה היא לבצע פיקוס לנקודת האינסוף, ויש להימנע ממנה. יש לפקס את העדשה על המרחק ההיפרפוקלי, שהוא המרחק הקרוב ביותר שאפשר להתפקס עליו ולחזות באופק באופן חד. בצילום כוכבים בפרט, ובצילום נוף בכלל, נשאף להגדיר את הפוקוס למרחק הזה, על מנת שכל התמונה תהיה בפוקוס מנקודה זו, והלאה. ניתן למצוא ברשת האינטרנט מחשבונים רבים שיכולים לעזור לנו בחישוב המרחק ההיפרפוקלי הנכון לעדשה הספציפית שלנו, לדוגמה מחשבון DOF.

(צילום ועריכה: תומר רצאבי . ISO 1250 , צמצם 2.8 14 מ"מ, חשיפה של 40 שניות, 230 פריימים)

נו מתי כבר מצלמים?

בצילום כוכבים, סבלנות היא התכונה הנדרשת ביותר. לפני שמצלמים יש לשים לב:

מצלמה במצב M ובצילום תמונות ברצף.

מומלץ מצב צילום RAW.

ISO בהתאם - החשיפה הארוכה מאפשרת לאור לחדור פנימה אך זה לא מספיק ונצטרך לעלות ISO. כל מצלמה והיכולות שלה. במצלמות שאינן פול פריים לא מומלץ לעבור את ה 800 כדי להימנע מרעש וגרעון כבד מדי.

רצוי לכבות את ניקוי הרעשים האוטומטי במצלמה ע"מ שנוכל לצלם ברצף ולא לחכות לסיום הפעולה במצלמה.

2 סוללות מלאות ונמרצות – אתם לא רוצים לבזבז יציאת לילה שלמה בגלל סוללה.

כרטיס זיכרון –תלוי במצלמה שלכם ואם מצלמים ב Raw אך תזכרו שאנחנו רוצים לצאת עם בערך 300-400 פריימים, אז בדקו כמה מגה שוקלת כל תמונה ב-RAW והכפילו.

פנס שיעזור לכם לראות מה בדיוק אתם עושים.

(צילום ועריכה: עידן פרסר)

אחרי שבדקנו שהכל תקין ואנחנו מפוקסים כמו שצריך, נשאר לנו רק להפעיל את השלט ולהתחיל לצלם פריימים ברצף של 30 שניות כל אחד. ניתן לשלט לעשות את העבודה. כיצד מחברים את התמונות? קראו אצל עידן פרסר.

צילום טל דואק. צולם בחשיפה ארוכה של 12 שניות ב ISO 6400, 24 מ"מ 2.8 F

עומר פרצ'י הוא צלם ומדריך בגליץ בית ספר לצילום .