כך נפתור את מצוקת הדיור של הסטודנטים
בעוד כחודשיים יחזרו הסטודנטים ללמוד באוניברסיטאות ובמכללות בצל מצוקת הדיור המתמשכת, וגם השנה עדיין לא הגיעה בשורה יצירתית שתספק להם פתרון זול ואמיתי למגורים. אספנו כמה רעיונות למגורים אלטרנטיביים לסטודנטים, שאת מרביתם אפשר להקים עוד לפני פתיחת שנת הלימודים
כ-300 אלף סטודנטים יתחילו עוד חודשיים את שנת הלימודים, ומרביתם זקוקים לפתרון מגורים. מעונות הסטודנטים לא מצליחים לדגדג את הביקוש לדירות, והסטודנטים שועטים על הדירות הזולות והפשוטות, הסמוכות יחסית לקמפוס. בכך הם מקפיצים את מחירי הדירות להשכרה ומחריפים את משבר הדיור במדינה.
כתבות נוספות על מעונות סטודנטים בערוץ הנדל"ן :
- סטודנטים מציעים: לגור בתוך מגדל אחסון לדגנים
- פתרון הדיור של ת"א לסטודנטים: מעונות ביפו
- אלפי חדרי מעונות לסטודנטים ייבנו ברחבי הארץ
אלא שפתרונות יצירתיים למגורים יכולים היו לפתור את כל בעיית הדיור של הסטודנטים תוך חודש אחד בלבד. לא, אין מדובר בבנייה לגובה או בתמ"א 38, וגם לא במכסת העובדים הזרים שהמדינה מאשרת. מדובר בבנייה קלה, מהירה ומסורתית של אוהלים וצימרים מפוארים, שיכולים להחזיק מעמד שנים רבות.
בנייה כזאת עולה כ-70% פחות מבנייה קונבנציונלית, שעלותה נעה סביב 5,000 שקל למ"ר. בנוסף, המבנים הללו יכולים להיות מוצבים בשטחים פתוחים במהירות - ובעתיד יוכלו לזוז בקלות. בגוש דן בלבד, למשל, ישנם מתחמי ענק לא מיושבים, הנחשבים כעתודות קרקע לבנייה. חלק מעתודות הקרקע מצויות בשלב תכנוני כלשהו, שצפוי להסתיים עוד שנים רבות. חיבור המבנים הללו לקרקע הוא פשוט, וכך גם ניתוקם - והם ניתנים לעבור ממקום למקום בקלות.
אז איפה נקים מעונות? בין רידינג להרצליה
אז איפה אפשר להקים מבנים ארעיים לסטודנטים? בין ארובת רידינג ושדה דב בתל-אביב לבין המרינה בהרצליה, למשל. באזור זה מקודמת תוכנית 3700 על ידי עיריית תל-אביב שזוכה להתנגדויות של חלקים גדולים מהתושבים, וככל הנראה אישור התוכנית הסופית ייארך עוד שנים רבות.
גודלו של המתחם עומד על כ-3000 דונם (התוכנית חולשת על 1,900 דונם ושטחים נוספים מסביב מגדילים את השטח הפנוי). אישור להקמה של כפר סטודנטים על חלקה של הקרקע לזמן קצוב, נניח שבע שנים - עד שתדע המדינה להתמודד עם משבר הדיור ועד שיזכו בעלי הקרקע לראות התקדמות תכנונית - יכול להוות פתרון לסטודנטים באוניברסיטת תל-אביב, למשל.
נסיעה לאורך כבישי ישראל מצביעה על עוד אלפי דונמים שיכולים להתאכלס במהירות במבנים אלטרנטיביים אלו, וגם אם תאושר על הקרקע תוכנית בנייה ורעש הדחפורים יגיע - ניתן יהיה להזיז את המבנים במהירות. עניין ניתוקם והעברתם למקום אחר אינו מסובך במיוחד.
ההיסטוריה חוזרת? לגור באוהל ב-170 אלף שקל
אחת האופציות המעניינות שיכולות לקום במהרה היא לא אחרת מאשר המבנה הארעי מבד ששמו אוהל. במקרה שלנו, לא תרגישו במילואים בשטח אלא קרוב לוודאי שתרגישו יותר כמו אנשים מהיישוב שגרים בבית מפואר במיוחד.
עידו דרור, בעלי חברת סידהרתא המייצרת אוהלים למגוון ייעודים, גר בעצמו יחד עם משפחתו באוהל כזה ביישוב בהרי ירושלים. דרור מספר כי לאחרונה נרשמה עלייה בהתעניינות ובביקושים של משפחות לצורך מגורים ב"יורט" - אוהל ענק ומסיבי שמציעה החברה. "מחיר יורט בן 100 מ"ר כולל מטבח, חדרים, מקלחות, שירותים ומזגנים, עומד על כ-170 אלף שקל. מחיר של יחידה בת 40 מ"ר נע סביב 100 אלף שקל", אומר דרור.
לדבריו, מדובר במבנה בעל עמידות גבוהה מאוד במזג אוויר סוער וברוחות עזות. "במרכז היורט הצבנו טבעת לחץ מברזל, כבל מטוסים לחיזוק הקיר וחלונות זכוכית, רצפת עץ - ובקיצור כל מה שצריך כדי להרגיש בבית", הוא אומר. היורט לא זקוק ליסודות, הוא קל להרכבה ולפירוק והוא אטום לחלוטין למים. למרות זאת, אחת לשבע שנים יש להחליף את המעטפת החיצונית ליורט ועלות כזאת למבנה בן 100 מ"ר עומדת על 7,000 שקל.
הליך הבנייה של היורט אינו מצריך עשרות פועלים ואינסוף משאיות עפר. בשלב הראשון מסכמים עם הלקוח, באמצעות הדמיה, על גודל המבנה וסוג המעטפת, וכן על מספר החלונות והמפתחים. לאחר מכן מייצרים את שלד העץ העשוי מעץ אורן פיני. העץ מלוטש, מעובד ומוענק לו ברק שיחזיק לשנים רבות.
חלק מרכזי ביורט, כאמור, הוא טבעת ברזל מסיבית שהיא למעשה לב המבנה ותורמת לבטיחותו ולעמידותו, כאשר העצים מתחברים לטבעת ולבסיס המבנה. החלק החיצוני של המבנה הוא המעטפת, הנתפרת לפי מידה של היורט הספציפי. היא יכולה להגיע במספר רמות בידוד: בעלת שכבה אחת, דו שכבתית ותלת שכבתית. המעטפת התלת שכבתית היא בעלת יכולת הבידוד הטרמית הגבוה ביותר. לאחר ייצור החומרים מגיע צוות מתקינים, ובתוך מספר שעות עומד בית לכל דבר.
למה רק לנופש? 75 אלף שקל לצימר מעץ לשני סטודנטים
הצימרים מוכרים לנו בעיקר מחופשות בצפון הארץ, אך מסתבר שהם יכולים לשמש גם לדירות לכל דבר. למעשה, את מבני העץ גילו כבר מספר מכללות, שהוסיפו כמה יחידות מעץ למתחם מגורי הסטודנטים. לפני מספר חודשים אף התקיים מו"מ מקדים עם אוניברסיטת אריאל לבניית מתחם של צימרים, שיספק פתרון מהיר למגורי הסטודנטים עד שיתרחק הקמפוס בעוד כעשור.
קובי עדני מחברת ע.ב. מסחר בעץ בע"מ מספר כי מחירו של צימר מעץ בגודל 40 מ"ר, הכולל חלוקה לשני חדרים, מבואת כניסה, מטבח, מקלחת ושירותים, נע בין 2,300-2,600 שקל למ"ר, אך בהזמנת 10 יחידות המחיר צונח לכיוון 1,800-2,000 שקל למ"ר, כך שדירה המתאימה לשני שותפים תעלה כ-75 אלף שקל.
"עם טיפול כל שנתיים-שלוש, המוצר שלנו יכול להחזיק עשרות שנים", אומר עדני. "מדובר בקורות עץ אורן עבה ומחוטא, ואנו פיתחנו שיטת בנייה שבה אנו מגיעים לכל רמה שהלקוח רוצה". לדבריו, "אם הלקוח רוצה, הוא לא יכול להרגיש שמדובר בצימר כשהוא בתוך הבית. אם הוא מעוניין להיות באווירה של בקתת עץ יוקרתית מחו"ל - אנחנו נעשה את זה".
לצימרים יש גם אפשרות להיות גדולים יותר ולשרת משפחות וישנם צימרים עם קומה עליונה נוספת ואפילו שניים. "מבחינת הבנייה זה לוקח שלושה שבועות כולל הכול, אפילו כולל ההתקנה - ואז מקבלים מפתח. אין צורך בתשתיות מיוחדות, אפשר רק השטחת כורכר, וכמובן שצריך להתחבר לתשתיות מים, ביוב וחשמל", הוא מסביר.
באוסלו זה הצליח, אצלנו רק בהדמיות: ממגורות לסטודנטים
מה שבישראל שמור עדיין לדמיון, מתרחש בנורבגיה כבר יותר מעשור. מעונות הסטודנטים של אוניברסיטת אוסלו שוכנים במבנה תעשייתי ששימש עד לפני כ-20 שנה כמחסן תבואה.
אם תגיעו לאוסלו, בירת נורבגיה, תוכלו להתרשם מבית דירות לסטודנטים הנמצא בתוך מבני אחסון לדשנים שלא בשימוש. פתרונות דומים הוצעו באחרונה על ידי סטודנטים מהחוג לעיצוב של המכללה למינהל. אלו תכננו הסבת ממגורות למעונות סטודנטים בתל-אביב, בקיבוץ דגניה ובמושב חיבת ציון. אך בישראל, כאמור, הדברים נשארו ברמת הרעיון.
בעקבות פרסום תוכניות הסטודנטים ב-ynet נדל"ן, סיפר האדריכל מוטי רזין על פרויקט שחי ובועט כבר יותר מ-10 שנים במדינה הקרה. מדובר בפרויקט "גרנרלוקה" בעיר הנורבגית, שפעם היה לממגורת תבואה והיום מכיל 226 דירות לסטודנטים. רזין הוסיף כי בעת ביקורו באוסלו לפני שנים אחדות נחשף למבנה הארכיטקטוני. הוא הבחין בממגורות, אך ראה כי קיימים בהן חלונות ביתיים. מבירור שערך עם חבר מקומי גילה שמדובר במעונות סטודנטים שהוסבו ב-2001 לשימוש זה.
המבנה המקורי נבנה בשנת 1953 ושימש עד 1993 כממגורת תבואה של מפעל חקלאי. האזור כולו היה אזור חקלאי ותעשייתי, ועם השנים שינו מבנים במקום את ייעודם לטובת מגורים - והשימושים החקלאים נזנחו. מספר שנים לאחר שננטש, נרכש המבנה על ידי אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת אוסלו, ואדריכלים שעמלו על הסבת המקום לבית מלון ייחודי שינו את השרטוטים לטובת תכנון בתי דירות לסטודנטים, לפי בקשת אגודת הסטודנטים.
המבנה נחנך ב-2001 והוא נישא ל-19 קומות (53 מטר), שמתוכן שלוש קומות הן ציבוריות. במבנה 165 דירות חדר ועוד 61 דירות בנות שני חדרים. למרות חבלי הלידה הקשים להתרגל למגורים במקום הלא שגרתי, ובעיות נזילות שפקדו את הדיירים במבנה בחודשים הראשונים, ב-2002 זכה הפרויקט בפרס העיר אוסלו לאדריכלות.
לפנייה לכתב/ת 
