שר החינוך חצה את הקו האדום באזרחות

על מה כל המהומה סביב הוראת האזרחות? פוליטיזציה של החינוך הרי קיימת מאז קום המדינה, מכיוון שבהיעדר חוקה עבר המאבק על הערכים מהזירה המפלגתית לזירה החינוכית. הפוליטיזציה הרי קיימת בשמאל, כמו גם בימין. אז מה חדש? במשפט אחד: הממשלה מובילה סדר יום פוליטי באמצעות מערכת החינוך, תוך חציית הקו האדום, והאיום על סדרי המשטר הדמוקרטי ואופי החברה האזרחית בישראל יוצר משבר אמון קשה, המוציא את כל הקהילה המקצועית בהוראת האזרחות ואנשי ציבור למחאה.

הקו האדום נחצה כאשר שוברים את מנגנון ההכרעה הדמוקרטי בנוגע לשאלה הרגישה: מי קובע מה מלמדים באזרחות במדינה היהודית, הדמוקרטית והציונית ואיך מיישבים בין ערכים אוניברסליים (דמוקרטיה) לבין תרבויות ייחודיות (ציונות ויהדות)? מנגנון ההכרעה המקובל כולל את המפקח על הוראת המקצוע ואת ועדת המקצוע הציבורית/מקצועית, הנשענים על חוק החינוך הממלכתי ותוכנית הליבה של המקצוע. בשנים האחרונות קיימת התערבות פוליטית, על רקע אידיאולוגי, לשנות את הכיוון לאזרחות לא-שוויונית, תוך ניסיון להתעלם מהחוק, לשנות את תוכנית הליבה, להחליף את יו"ר ועדת המקצוע, להטות את הרכב ועדת המקצוע ולהחליף את המפקח על הוראת המקצוע.

עוד בערוץ הדעות של ynet:

השר החליט שיש לחנך לפטריוטיזם אוטוריטארי, המייחס עליונות למדינה, קורא לנאמנות חסרת פקפוק ורואה בכל מבקר "פוסט ציוני" (ולכן אויב שיש להרחיקו), במקום חינוך לפטריוטיזם דמוקרטי, המאפשר לכל האזרחים להיות נאמנים לערכי המדינה. השר החליט שניתן להסתפק בעידוד התלמיד למעורבות המכוונת לחסד וצדקה, במקום חינוך למעורבות אזרחית מובילה שינוי. הובלת השינוי מחייבת סביבה תומכת אותה ניתן להשיג באמצעות מינויים פוליטיים.

כדי ליישם את תפישת העולם הזו, נעשה שימוש נרחב במינויים פוליטיים. "אנשי שלומנו" מהגוש הלאומני נכנסים, ומנגד מוציאים מתנגדים. בעבר רק מנכ"ל היה משרת אמון. השר הרחיב מעגלי ההתערבות שלו: מינה יו"ר מזכירות פדגוגית מאנ"ש (ידיד "המכון לאסטרטגיה ציונית"), הרחיק את יו"ר ועדת המקצוע באזרחות, פרופ' ידידיה שטרן, משום שהתנגד לשינוי המהותי שרצה השר לקדם בלא שיח ציבורי רחב. הוא שינה את הרכב ועדת המקצוע: הורחקה משפטנית מוערכת, ומונו שלושה נציגים מ"המכון לאסטרטגיה ציונית", היסטוריונית של הציונות, היסטוריון נוסף ומשפטן ערבי שלא מייצג את המיעוט הערבי (טוען שאין דבר כזה "עם פלסטיני").

להיות אזרח נאמן וביקורתי

כדי לבסס את השינוי, נפסל הספר "יוצאים לדרך אזרחית", בטענה שהיה כשל בנוהל האישור והוא רצוף שגיאות עובדתיות. בפועל: כל הערות הלקטורים, להוציא עשר, תוקנו. הספר "אזרחות לבגרות" (2006) שפורסם כספר לימוד לבחינה באזרחות תשע"ב, יצא מרשימת הספרים המאושרים. הספר "ערכים ואזרחים" שהיה בשנת ניסוי וזכה לשבחים, נעצר עד תיקון כל ההערות. מה נשאר? הספר "משטר ופוליטיקה בישראל", שעושה שכתוב היסטורי של הימין והליכוד, מצמצם את הדיון בשיח הדמוקרטי ובשיח הזכויות ומדיר את הערבים מהשיח הציבורי, והספר הוותיק "להיות אזרחים בישראל", שעובר שיפוץ כדי להוסיף לו פרקים של היסטוריה ציונית ול"אזן אותו", על ידי ועדת המקצוע הלא-מאוזנת.

יו"ר ועדת המקצוע מנחיל את עמדותיו האידיאולוגיות, התואמות לאלו של השר, בכל ספרי הלימוד ובמבחני הבגרות. השר מצדו החליט להתעלם מחברי הקהילה המקצועית, שלא מקבלים הסבר מניח את הדעת לשינויים המהותיים שעובר המקצוע בלא שיח ציבורי מאוזן, ולפיטורי המפמ"ר. השר החליט? מורי האזרחות החליטו להזכיר לו שהמשטר הנבחר בישראל הוא דמוקרטיה, ששלטון העם אינו מתיר את עריצות הרוב ורדיפה פוליטית של עובד ציבור מסור, ובשם עקרון הפלורליזם הם לא יניחו לו ולעמיתיו לעשות דה-לגיטימציה לדמוקרטיה ולדמוקרטים.

מורי האזרחות מוחים כדי לוודא שבפעם הבאה שנפקח עיניים, עדיין יהיה כאן משטר דמוקרטי, במדינת הלאום של העם היהודי, שהיא בית לכל אזרחיה. בית לאזרחים נאמנים, ביקורתיים וסובלניים.

ד"ר ריקי טסלר, בית הספר לחינוך, האוניברסיטה העברית. יו"ר הפורום האקדמי לאזרחות.

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il