תספורת לא רק לעשירים: לשמוט חוב גם לעניים

האדם בוחר בברכה או בקללה

פרשת "ראה" פותחת בפסוקים: "ראה אנוכי נותן לפניך היום ברכה וקללה. את הברכה אשר תשמעו אל מצות ה' אלוקיכם אשר אנכי מצוה אתכם היום. והקללה אם לא תשמעו אל מצות ה' אלוקיכם וסרתם מן הדרך אשר אנכי מצוה אתכם היום..." (דברים י"א, כ"ו-כ"ח).

• לטורים נוספים במדור פרשת שבוע כלכלית
  

אנו עומדים בפני בחירה, בברכה או בקללה. הנציב מוולזין מפרש, שהדבר תלוי במעשים של האדם. אמנם הכתוב מתחיל באופציית הברכה ומסיים באופציית הקללה, אבל הבחירה היא בידי האדם לעשות את הטוב או את הרע.

במדרש רבה נאמר: "אם תאבו ושמעתם טוב הארץ תאכלו ואם תמאנו ומריתם חרב תאוכלו"? אמר רבי אלעזר: "הסייף והספר ירדו כרוכים מן השמים. אמר להם: אם תעשו מה שכתוב בספר הזה, אתם ניצולים מן הסייף, ואם לא תעשו אתם נהרגים בסייף הזה". הבוחרים בטוב יזכו בטוב הארץ ובלימוד התורה, והבוחרים לסור מן הדרך הטובה ייענשו בסייף.

תוספת שוטרים להבטחת הביטחון האישי

בעולם אוטופי אין כל צורך במערכת חוקים ובענישה. אבל ברור לכל כי אנו לא חיים במציאות כזו. ראש עיריית ניו יורק לשעבר, רודי ג'וליאני, הצליח לצמצם את רמת הפשיעה והאלימות בעיר באמצעות שוטרים רבים, שהיו פרושים בכל קרן רחוב, ושלא התפשרו גם על עבירה קלה של ונדליזם במרחב הציבורי. לכן אין לצמצם את תקציבי המשטרה. הביטחון האישי של האזרחים תלוי בכך. החוק והענישה הם תמרור אזהרה כדי למנוע פשיעה .

ערבות הדדית היא הבסיס לאחדות העם

פרשת ראה דנה בנושא הערבות ההדדית. את הציווי "לא תתגודדו" דורשים, שלא יהיו בישראל אגודות אגודות. יש לדאוג שהעם יהיה מאוחד. כמובן, גם שנת השמיטה ושמיטת החובות תורמות רבות לערבות ההדדית, לדאגה לחלשים.

הנושא של ערבות הדדית בעם ישראל נתון לא אחת בביקורת גדולה. האם עלינו לדאוג במסגרת הערבות הדדית לציבורים בישראל, שאינם רוצים להיות חלק מהכלל ומנתקים את עצמם מהאחריות ומהשוויון? כנראה, שהערבות ההדדית חזקה מכל המחלוקות, אבל הבחירה נמצאת בידיים של כל אחד ואחד מאתנו.

הדאגה לאביונים מונעת עוני

מצוות השמיטה ומצוות המעשרות הן בעיקר מצוות שבין אדם לחברו. המצווה של שמיטת הארץ, האיסור לעבד את הקרקע בשנה השביעית היא כמובן מצווה שבין אדם למקום. אך שמיטת החובות והמעשר הם הבסיס של הערבות ההדדית שבין אדם לחברו. "כי יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך בארצך אשר ה' אלוקיך נתן לך לא תאמץ את לבבך ולא תקפץ את ידך מאחיך האביון. כי פתח תפתח את ידך והעבט תעביטנו די מחסרו אשר יחסר לו" (ט"ו, ז'-ח').

רש"י במקום מפרש את המילה "אחיך" ואומר שאם לא תדאג לאותו עני סופך להיות "אחיו של האביון". כלומר, מי שלא דואג לעני, סופו להיהפך לעני.

המצווה לדאוג לנזקקים חלה על כולם ולא רק על העשירים. מחירי הלחם הועלו השבוע בשיעור ניכר. הבטיחו לנו שזו רק ההתחלה, יהיו העלאות נוספות בקרוב. ההסבר שניתן לעליית המחירים הוא שהמחירים לא עודכנו בשנה וחצי האחרונות. כנראה, הדוברים מטעם משרדי הממשלה חיים במציאות שונה מהעם. תקציב משפחה מורכב מהוצאות רבות, שעלו השנה באחוזים ניכרים . גם למעמד הביניים היצרני קשה לסיים את החודש.

תפקיד העשירים לקחת חלק בערבות ההדדית כדי לחזק את העם. התורה מציינת כי לעולם יהיו עניים ועשירים. "כי לא יחדל אביון מקרב הארץ על כן אנכי מצוך לאמר פתוח תפתח את ידך לאחיך לעניך ולאביונך בארצך" (ט"ו, י"א). הנצי"ב אומר שזו דרך הטבע. תמיד יהיו אביונים בעם. אם כן למה צריכה להינתן מצווה מיוחדת, מצוות צדקה? "פתוח תפתח?" התשובה היא שמי שמקיים מצוות צדקה "מרחמים עליו מן השמים".

לא רק לטייקונים מותר להסתפר

היכולת לראות את הדברים מעבר לשורת הרווח וההפסד החשבונאי היא מתפקיד מקבלי ההחלטות ובעלי האמצעים. שורת הרווח היא תמיד מוחלטת, אבל היא נכונה רק לאותו רגע בו היא נכתבת. תנודות בשוק ובמשק, שינויים בתנאי התחרות וגורמים נעלמים יכולים להפוך ולשנות את התמונה ברגע אחד. נכסים מלפני שנתיים הפכו לשורת חוב והפסדים בשנה זו.

על קובעי המדיניות הכלכלית לדאוג למקומות עבודה ולא רק לתת סעד. כמו כן, לעתים יש מקום לסייע לשכבות החלשות על ידי שמיטת חוב, כפי שגם חברות גדולות נהנות לעתים מ"תספורת" לחובותיהן. תחרות חופשית ומשוקללת היא בסיס לכלכלת שוק נכונה. אין בה סתירה לערבות הדדית שכה חשובה לשמירה על המארג הייחודי של עם ישראל.

הכותב, מתי אלפר, הוא מרצה במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה ויועץ לשיווק ואסטרטגיה