"80% מהמקלטים בבתים משותפים לא שמישים"
האיום האיראני ברקע, אך סקר של האיגוד לניהול מבנים מעלה כי כ-80% מהמקלטים בבתי המגורים המשותפים במרכז הארץ עדיין לא שמישים. דיירים טוענים: "השכנים הפכו את המקלט למקום בילוי". בדקנו מה עושים כשהשכן משתלט על המקלט
האיום האיראני ממשיך לרחף, ודיירים רבים התחילו לבחון את שמישות המקלט או הממ"ק (מרחב מוגן קומתי) בבניין המגורים המשותף כדי להיערך לרע מכל. סקר חדש שערך האיגוד הישראלי לניהול מבנים מראה כי כ-80% מהמקלטים בבניינים משותפים במרכז הארץ אינם במצב שמיש, ונדרש טיפול יסודי כדי להחזירם למצב תקין.
כתבות נוספות על מקלטים בערוץ הנדל"ן :
- המקלט הפך למחסן: כמה יעלה לשפץ אותו?
- לא מצאו מקלט מהקסאמים: מתברר שהוא הושכר
- מהו מרחב מוגן בהיעדר ממ"ד? המומחים ענו
"חלק ניכר מהמקלטים המשותפים איבד משמישותו", אומר ל-ynet יו"ר האיגוד, תמיר מינץ. לדבריו, הכוונה בחוסר שמישות אינה למקלטים ולממ"קים הרוסים, כי אם לכל מרחב מוגן שאינו יכול למלא את הייעוד שלו כרגע; אם בשל מערכות אטימה פגומות ובלתי מתוחזקות כיאות, מערכת מים או ביוב שאינן מתפקדות, פגומות או בלתי מתוחזקות, מצב תברואתי או מבני שאינו מאפשר שהות לזמן סביר בו לכלל דיירי הבניין או הקומה (בהתאם לייעוד).
עם זאת, ברוב המקרים מדובר בשימוש במקלט לצרכים אחרים מלבד הגנה, על ידי כל הדיירים בבניין, על ידי חלקם או על ידי דייר ספציפי, באופן שפוגם מיכולתו למלא את תפקידו בכל רגע נתון. לדברי מינץ, לא מעט נציגים של ועדי הבתים המשותפים פנו אליו, לאחר שהשכנים בבניין השתלטו על המקלטים והפכו אותם למחסן פרטי, ובכך מנעו מהם גישה למקום שאמור להגן עליהם בעתות חירום.
מקום בילוי עם שולחן סנוקר
יוסי, ראש ועד הבית בבניין משותף בצפון תל-אביב מספר: "כמה מהמשפחות לילדים הפכו את המקלט למקום בילוי הכולל מיני שולחן סנוקר, ערימות ג'אנק וקופסאות צעצועים שתופסות שטח רב. ניסיתי לבקש מהם לפנות לפחות את הארגזים והצעצועים שהם אינם משתמשים בהם, וקיבלתי תשובה שהם משתמשים בהכול. עכשיו, לך תריב עם השכנים שלך, שלא מבינים שהמקלט הוא לא חדר ההווי והבידור שלהם, אלא תעודת ביטוח לכל דיירי הבניין".
"קיבלנו עשרות פניות בנושא מוועדי הבתים בכל חודש מהחודשים האחרונים", אומר מינץ. "לרוב המלצנו לנסות ללבן את העניינים באופן עצמאי, כיוון שממילא הליכים משפטיים לוקחים זמן ודם רע בין שכנים אינו דבר מומלץ. אבל היו מקרים שהמלצנו ללכת לעורך דין המתמחה בתחום".
באיגוד מבהירים שאותן פניות מתווספות לפניות רבות נוספות שעניינן שאלות פרקטיות של תחזוק המקלט או הממ"ק, וכיצד ניתן לוודא את יעילותו. את מבול הפניות מייחסים באיגוד הישראלי לחששות מפני הצפוי בכל הנוגע להתקפת מנע אפשרית של ישראל או ארה"ב על מתקני הגרעין באיראן.
לפנות לעירייה או לביהמ"ש?
אז איך מתמודדים עם מצב שבו השכן משתלט לנו על המרחב המוגן המשותף? עו"ד אופיר מילר, שותף במשרד עורכי דין מילר ושות, מסביר כי תחילה צריך לפנות אל השכן ולהתריע בפניו שהוא עובר עבירה פלילית ועליו לפנות את המקלט.
אם הצעד הראשוני הזה אינו מספיק, מוסיף עו"ד מילר, ניתן לפנות לרשות המקומית שתסייע בפינוי הדייר, ופנייה זו תטופל בדרך כלל במלוא החומרה. לדבריו, "כאשר קיימת אזלת יד מצד הרשות המקומית, ניתן לפנות למפקח על המקרקעין או לבית המשפט בטענה לפלישה ושימוש אסור בברכוש המשותף לצורך קבלת צו פינוי".
עו״ד בועז אופק, מומחה בתחום הנדל״ן, המשמש בין היתר כיועץ משפטי חיצוני לאגודה לתרבות הדיור, מוסיף כי ״בעל דירה המשתלט על רכוש משותף השייך לכלל בעלי הדירות בבניין, ובאקט זה שולל מיתר בעלי הדירות את היכולת להשתמש ברכוש זה שימוש סביר ורגיל, יכול להיחשב כמסיג גבול".
לדבריו, "במקרה כאמור, וככל שפנייה למסיג הגבול אינה צולחת וזה אינו מחזיר את המצב לקדמותו, קיימת בפני יתר בעלי הדירות בבניין יכולת הבחירה - האם לפנות למפקח על הבתים המשותפים, אשר מוסמך לדון בסכסוכים בין בעלי דירות באותו בניין או לפנות לבית המשפט, בתביעה מתאימה כנגד מסיג הגבול, במטרה שיורה על פינויו״.
להשכיר את המקלט כדי להרוויח? תשכחו מזה
לדברי עו"ד זיו כספי, ממשרד עו"ד גינדי-כספי העוסק בנדל"ן, מערכת היחסים בין דיירי הבית המשותף מבוססת על צו רישום הבתים המשותפים בכלל ובפרט על תקנון הבית המשותף. "אם דייר בתוך הבניין משתלט, המשמעות היא שהוא מפר הסכם כלפי כלל הדיירים בבניין, ובמקרה כזה הדבר מקנה להם עילות משפטיות שונות", אומר עו"ד כספי.
לדבריו, "הערכאה הראשונה אליה ניתן לפנות הוא המפקח על הבתים המשותפים - המקביל לבית משפט. המקרה האמור נוגע לתופעה מאוד רווחת ולא רצויה, ובמקרה כזה יש לדיירים כלים משפטיים רבים להתמודד איתה - בעילות חוזיות, כספיות וכיו"ב".
עו"ד אלון אבלה, המתמחה בנדל"ן ובמשפט אזרחי, מתייחס למקרים חמורים יותר, שבהם נעשה שימוש במקלט שהוא לא לצורך מקלט - כגון השכרתו או מכירתו. "החוק קובע כי כל עוד לא ניתן רישיון מתאים בנוגע למקלט, חל איסור מוחלט על מכירת המקלט, השכרתו ומתן שימוש בו בצורה אחרת", הוא אומר.
לדבריו, "הסכם מכר, שכירות או הרשאה אחרת לשימוש במקלט, שלא לצורך מחסה והגנה, הוא בטל וחסר כל תוקף משפטי מחייב, וחובה על הצדדים להשיב אחד לשני את התמורה ששולמה בגין המקלט, ויש להשיב את המקלט לייעודו ושימושו המקורי כמקום מחסה בשעת חירום".
בנוסף, אומר עו"ד אבלה, החוק קובע כי הפועל במקלט בניגוד למותר בחוק וללא רישיון, דינו מאסר של שלושה חודשים או קנס, וכי עבירת השימוש היא עבירה נמשכת שאינה מתיישנת, ומתווסף לה עונש נוסף פר כל יום בו מבוצע השימוש האסור במקלט.
לפנייה לכתב/ת 
