האוהדים רוצים צדק חברתי

לפני שנה השאיר אדם שאני לא מכיר הודעה בתא הקולי: מדבר אמיר פרידמן, אוהד הפועל רמת גן. הלכתי להיפרד מהמכתש, ובין ההריסות מצאתי את הכיסא שלך. אתה מוזמן לבוא ולקחת.

אזור הדעות - מדור טורים אישיים של ynet ספורט:

• הטורים, הפרשנויות, הביקורות - העמוד של מליניאק. אסור לפספס
• ומה עמיר פלג חושב על כספי כבר קראתם? כנסו גם לעמוד הטורים המיוחד שלו 
  

לפני כמה שנים החליט חוג אוהדי הפועל ר"ג לאסוף כסף בדרך מקורית. העלו רעיון שכל אוהד יוכל לרכוש כיסא עליו ייחרט שמו, או שם של מי שירצה להנציח. מי ששוטט ביציע המרכזי, היה יכול למצוא כיסאות במכתש על שם יעקב חודורוב, שלמה לוי, שחקני הקבוצה בהווה ואוהדים מכל קצות הארץ.

אוהדי הפועל תל אביב. אוהדים פסיביים הפכו למעורבים(צילום: ראובן שוורץ)

מאחר שהמארגנים לא דאגו למקם את הכיסא ליד החברים שלי, לא הייתי יושב בדרך כלל בכיסא "שלי", שאמיר מצא ושמור אצלי בבית. למרות שבעונה האחרונה הלכתי רק למשחק או שניים, ואני לא מקלל או הולך מכות במשחקים, אני מניח שכיסא פלסטיק אדום ששמי חרוט עליו, יכול לשמש אחלה מצבה בבוא היום. שנאמר: משורה ישחרר רק המוות.

חדש ב-ynet ספורט:

• אגף האיקסים - טיפים למנחשים
• מנהרת הזמן - פינת הנוסטלגיה של ליגת העל
  

מעורבות האוהדים בהתנהלות ובהנהלות הקבוצות היא בעיניי התופעה הכי יפה בספורט בישראל בכלל, ובכדורגל בפרט. דווקא בעונת שפל, כאשר לכדורגל חדרו אנשים מהסוג הנמוך, הקהל הדיר את רגליו והכדורגל ברמה נמוכה, דווקא כשאלימות והגזענות הרימו ראש, ואימפריה כבית"ר ירושלים בקושי עוברת בבקרה, זו ההזדמנות של האוהדים להיכנס לתמונה.

אוהדי הפועל ר"ג במכתש. מזהים את הכיסא של מליניאק?(צילום: עוז מועלם)

על פי משנתו של קרל מרקס, בשביל שיהיה טוב צריך קודם להיות רע. ואכן, השפל בכדורגל הביא לתופעה מבורכת מאוד - אוהדים שפעם היו פסיביים, הפכו למעורבים. לפעמים מעורבים מדי. מי היה מאמין שאוהדים ייכנסו לניהול ואפילו לבעלות על קבוצות. אני לא בטוח שזה ישפר את המצב, אבל לפחות מעכשיו, אם האוהדים יגזימו במעורבות שלהם ויגרמו לכאוס, המועדון ש-ל-ה-ם יקרוס.

• על האהבה החדשה של מאור בוזגלו כבר שמעתם? ואת הדיווחים האחרונים מספרד על בר רפאלי כבר קראתם? לא חבל? "בועטת", תעזור לכם להיות בעניינים
  

שיתוף אוהדים בניהול, במיוחד בהחלטות שנוגעות להם, הוא צעד בכיוון הנכון. הייתי אומר שטוב לשתף ברווחים, הבעיה שיש בעיקר הפסדים. במסגרת סיור בפורטוגל, ביקרתי גם ב"אשטדיו דה לוש" ("אצטדיון השמש") בליסבון. מגרש הבית של בנפיקה הוא אצטדיון קצת מיושן, אבל עשרות אלפי אוהדים מתייצבים כמעט לכל משחק.

אלי טביב והאוהדים. קמפיין שחצה את הקווים(צילום: ראובן שוורץ)

לבנפיקה יש 130 אלף חברי מועדון, שהחברות מקנה להם עדיפות ברכישת כרטיסים מוזלים. כל שנה הם משלמים דמי חבר וזה לא מקנה להם כרטיסי חינם. רק הנחה. הם גם משתתפים בבחירות להנהלת המועדון. המועדון הוא ש-ל-ה-ם!

אחרי שחיים רמון חתם על הסכם לצירוף אוהדים להנהלה, הוא שמח שמעכשיו אם הם לא יהיו שבעי רצון, שיקללו את עצמם. אני חייב להודות שהקמפיין שהבריח את אלי טביב היה חשוב, אבל חצה לטעמי את הקו האדום, כשהגיע לביתו ולעסקים של אשתו. כשהאוהדים ייקחו אחריות, הם יבינו שלא כל רכישת שחקן מצליחה, שיש עונות טובות וגרועות, עליות וירידות, ורק מהיציע הכל נראה פשוט.

קונפיין ואלי כהן במסע"ת של עמותת בית"ר. הזמנים השתנו גם בירושלים(צילום: חיים צח)

• רוצים לראות את חגיגת השערים בליגה האנגלית? קיבלתם. עמוד התקצירים של ynet ספורט
  

מותר ורצוי שהם יביעו דעה, למרות שלעשרות אלפי אנשים אין דעה אחת. במקום לצעוק לבעל קבוצה שכבר קבר מיליוני שקלים "תכניס את היד לכיס, יא קמצן",

שיכניסו בעצמם את היד לכיס לקנות חלוץ.

עוד ב-ynet ספורט:

• בצל הסקנדל: הליגה האיטלקית יוצאת לדרך
• יותם הלפרין: "אנחנו בדרך הנכונה"
• אליפות ארה"ב: פאר מול ואסינו, גלושקו נגד וויקמאייר
  

מנצ'סטר יונייטד הנפיקה לא מזמן את הקבוצה בבורסה (לא ממליץ לקנות את המניה). זה עדיין לא נותן לבעלי המניות מעמד בניהול. תחושת שותפות זה נותן, ולכן לבעלי הקבוצות יש אינטרס לשתף אוהדים בניהול. נדמה לי שארקדי גאידמק מחד, ומאיר פינג'ל מאידך, קצת מזלזלים באוהדי בית"ר ירושלים, שרוצים ייצוג בהנהלה תמורת שני מיליון השקלים שאספו. הזמנים השתנו, ומי שעדיין לא קלט את זה, יבין בדרך הקשה.