וונג וונג: כוכב האקשן הקטן הגדול בעולם
לפני 20 שנה מת ארנסטו דה לה קרוז - פיליפיני קטלני בגובה 83 סנטימטרים, שכבש את תעשיית סרטי הטראש בשמו המסחרי וונג וונג, או "סוכן 00" בשבילכם. קבלו את סיפורו המופלא של כוכב האקשן הקטן ביותר שידע המסך הגדול
אבל רגע, בואו נחזור עשור וקצת אחורה: השנה היא 1981. באנגליה, רוג'ר מור עושה שמות בקופות עם "לעינייך בלבד", הסרט החמישי שלו בנעליו של סוכן 007. באותו זמן, יקירנו דה לה קרוז מגיע למסך הגדול עם "For Y'ur Height Only". גם הוא, כמו ג'יימס בונד, מכה פושעים בינלאומיים שוק על ירך. גם הוא עושה זאת כשהוא לבוש בחליפות אלגנטיות ומשתמש בגדג'טים מרהיבים. וגם הוא ממיס את כל הבחורות בסביבה. ההבדל הוא שבניגוד למור התמיר (1.85 מטרים), דה לה קרוז מתנשא לגובה של 83 סנטימטרים בלבד. תכירו את "סוכן 00", בלי 7. וקוראים לו ווֶנג. וונג וונג.
הטריילר של "For Y'ur Height Only". נעים להכיר: סוכן 00
וונג וונג לא היה רק שם הדמות שגילם דה לה קרוז על המסך: זהו השם שבו הכירו אותו בכל העולם. כלומר, זאת בהנחה ש"כל העולם" מתייחס לתושבי הפלנטה שהביעו עניין בסרטי אקספלויטיישן טראשיים תוצרת הפיליפינים. ומתברר שהיו כאלה: "For Y'ur Height Only" הפך לסוג של קאלט - אחד החיקויים היותר ביזאריים, ואהובים של סרטי ג'יימס בונד. וונג וונג הקטן הפך לדבר הגדול ביותר ששיגרו הפיליפינים לקולנוע בשנות ה-80.
טוב, אולי קצת נסחפתי. סרטו של וונג וונג ואלו שהגיעו בעקבותיו - או לפחות השניים שהצלחתי להגיע אליהם: סרט ההמשך "The Impossible Kid", והמערבון "D'Wild Wild Weng" - לא באמת היו מוצלחים. מדובר בסרטי אקשן מאוד זולים, עם אפקטים די מביכים, דיבוב אנגלי חסר סינק (וברוב המקרים גם מאולתר, דבילי וחסר היגיון) ועלילה מטופשת שנמרחת איכשהו על פני כמעט שעה וחצי. סחורה קיצונית אפילו בשביל חובבי טראש כבדים.
אבל בכל זאת יש בסיפור הזה משהו מיוחד: וונג וונג תועד בספר השיאים של גינס כשחקן הנמוך ביותר אי פעם שהופיע בתפקיד ראשי בסרט אקשן. וגם אם השיא הזה לא כבר מופיע באתר הרשמי של גינס, הרי שעם 83 סנטימטרים שעמדו לרשותו - רוב הסיכויים שזה נותר נכון. בכל זאת, זה לא שהיתה לו הרבה תחרות.
רובכם ודאי לא יודעים זאת, אבל מלבד היותו מבקר הקולנוע של ynet, שמוליק דובדבני הוא גם מומחה לכל הקשור בשחקנים נמוכי קומה על המסך הגדול ואף כתב את עבודת המאסטר שלו בנושא זה. לא פלא, אם כן, שגם הוא נתקל בוונג וונג ו"For Y'ur Height Only" אי שם בשנות ה-90. "אני לא ממש זוכר ממי קיבלתי עותק של הסרט ומה קרה לו, אבל אני כן זוכר שזה היה די משעמם", הוא מספר. "אולם מה שכן מעניין כאן הוא שזהו אחד המקרים היחידים שבהם נמוך קומה כיכב בתפקיד ראשי בסרט ז'אנר.
"יש עוד כמה מקרים ספורים, כמו המערבון 'The Terror of Tiny Town' מ-1938 או סרט המאפיונרים 'Litlle Cigars' מ-1973, אבל בשני המקרים הללו מדובר היה בקאסט שלם של נמוכי קומה". דובדבני מציין גם את הרווי וילאצ'ניז, הלא הוא ניק-נק מ"האיש בעל אקדח הזהב" - אבל הוא התנשא לגובה של של כמעט מטר ו-20 סנטימטרים, יותר מראש מעל וונג וונג.
וונג וגמרנו
סקרנותי לגבי וונג וונג התעוררה לראשונה כשנתקלתי בדמותו בסרט הדוקומנטרי "Machete Maidens Unleashed" מ-2010 (שודר אצלנו בערוץ 8). הסרט גולל את סיפורה של תעשיית סרטי האקספלויטיישן בפיליפינים עוד מתחילת הדרך - כשרוג'ר קורמן צילם שם כמה סרטים, והותיר אחריו את התשתית לתעשייה עצמאית במדינה. כאן, וונג וונג היה רק אנקדוטה. מאוחר יותר גיליתי שמי שתפס את תשומת הלב שלי - הוא-הוא הסיבה להפקת הסרט.
הטריילר של "!Machete Maidens Unleashed". המזרח המתוק
אז יצאתי למסע וירטואלי בעקבות סיפורו של וונג וונג - והמסע הזה נעצר מהר מאוד אצל אנדרו ליוולד, מומחה אוסטרלי לסרטי טראש מהפיליפינים. ליוולד, שבעבר ניהל ספריית וידאו שהתמחתה בעותקי וידאו של סרטים נדירים ומוזרים, פיתח אובססיה קיצונית הרבה יותר כלפי וונג וונג. הוא החל לחקור את חייו ואת הקריירה הקולנועית שלו כבר לפני שש שנים, חיפש (ומצא) אנשים שהכירו אותו ועבדו איתו, ואפילו ראיין את היחיד מבין אחיו שעדיין בחיים: ססיליו (סלינג) דה לה קרוז. בעזרת כל אלה, הרכיב ליוולד פסיפס מרתק - גם אם נותרו בו לא מעט חורים - של חייו של הכוכב הקטן.
"זה התחיל כבר כשגיליתי אותו לראשונה בתחילת שנות ה-90", מספר ליוולד ל-ynet. "הרגשתי צורך עז לברר כל מה שאפשר על הגיבור הקטן הזה. אבל לא היה שום מידע. אפילו האינטרנט, כשהגיע, לא סיפק שום עזרה. האובססיה הזו התחדשה רק עשור מאוחר יותר, כשב-2006 לקחתי מצלמה והתחלתי את העבודה על 'החיפוש אחר וונג וונג'".
אז מה אנחנו כן יודעים על וונג וונג, או ארנסטו דה לה קרוז? בזכות ליוולד, מדובר בלא מעט מידע. הוא נולד בספטמבר 1957 בבלקרן, פרבר של הבירה מנילה, האח הצעיר מבין חמישה במשפחה קשת יום, כשהוא סובל מתסמונת שנקראת גמדות פרימורדיאלית. הוא היה היחיד במשפחה עם התסמונת הזו, וגם היחיד שפנה לקריירת משחק.
אחיו תיאר אותו כילד שובב ועליז במיוחד. הוא למד קראטה, ומורו הוא שהפנה אליו את המפיק פיטר קבאלס. זה הפגיש אותו עם הבמאי אדי ניקרט, שאימן אותו ככפיל ובהמשך הפך אותו לכוכב קולנוע - ולתקופה קצרה גם לאחד הסלבריטאים הפופולריים ביותר בפיליפינים. וונג וונג הוזמן לכל אירוע ולכל תוכנית אירוח נחשבת.
לא ברור עד היום בכמה סרטים הופיע וונג וונג - רבים מהם, כך נראה, אבדו עם השנים, והמידע שנותר לגביהם חלקי או לא מדויק. אבל מה שכן ברור הוא שתוך זמן קצר למדי, מעמדו הקולנועי דעך, והוא הפסיק להופיע בסרטים. "למעשה, זה נראה כאילו הוא נעלם לחלוטין אחרי סרטו האחרון, 'The Cute The Sexy 'n' The Tiny', שיצא בחג המולד של 1982", מספר ליוולד.
קריירה קצרה - מדי
את שנותיו האחרונות העביר עם משפחתו, שנותרה ענייה למדי, ובתחילת שנות ה-90 כאמור, הלך לעולמו. סיבת המוות הרשמית היתה דום לב שנגרם מעלייה בלחץ הדם. "הבמאי אדי ניקרט סיפר שהוא שתה הרבה", מוסיף ליוולד. "השחקן פרנקו גואררו זוכר שעסקו בו באיזו תוכנית בסגנון 'איפה הם היום', אחרי שעבר שבץ. לדבריו, היה שם צילום שובר לב של וונג וונג ישן בארון מתחת למדרגות, ואוכל מקערת מתכת. חוץ מזה, הדבר היחיד שנותר זה אזכור קצרצר של הלווייתו במהדורת חדשות פיליפינית שמצאתי בארכיון. וזהו פחות או יותר".
במהלך המסע הדוקומנטרי שלך ראיינת המון אנשים שונים שהכירו את וונג וונג. אבל איך אתה היית מסכם ומתאר אותו בעצמך?
"האנשים שהיו קרובים אליו תיארו אדם אהוב, נדיב ותמים, שנוצל על ידי האנשים שהוא סמך עליהם. ניקרט אמר שהיו לו נפש ותפיסת עולם של ילד, ואחיו סלינג סיפר שהוא לא הלך לבית ספר ושהוריו נתנו לו ללכת בעקבות שאיפותיו - ואלו היו אמנויות הלחימה. הוא לא רק הצטיין בזה, אלא הפך לאייקון תרבות בפיליפינים ולכוכב קאלט בכל העולם. זה הישג אדיר בשביל כל אחד, שלא לדבר על אדם פשוט עם מוגבלות פיזית, מפרבריה העניים של מנילה. אנשים זיהו בו משהו מיוחד, ואני נוטה להסכים איתם".
בסופו של דבר, כדי להשיג מימון לפרויקט חייו - המסע הדוקומנטרי בעקבות וונג וונג - ליוולד נאלץ להתפשר. הוא פינה את כיסא הבמאי למארק הארטלי, ונותר כמפיק שותף בהפקה התיעודית ששינתה כיוון, והרחיבה את היריעה שסקרה את תעשיית הסרטים בפיליפינים בכללה. התוצאה, היתה כאמור "Machete Maidens Unleashed".
וונג וונג - גרסת הראפ: הומאז' מפתיע במיוחד של להקת "The C.H.U.D.S" לוונג וונג. מתברר ששנים לאחר מותו, הכוכב הקטן הפך מכוכב קולנוע לכוכב רשת, או במילים אחרות: meme
אבל החלום לעשות סרט שיעסוק כולו בוונג וונג רחוק מגניזה, וליוולד מספר כי הוא מתקרב לקו הסיום בצעדי ענק. "לפני חודשיים הייתי במנילה לאחד הראיונות החשובים ביותר של הסרט - עם הגברת הראשונה לשעבר של הפיליפינים, אימלדה מרקוס", הוא מוסיף. "שאלתי אותה אם זה נכון שבימי תהילתו, וונג וונג היה אורח קבוע בארמון הנשיאות. 'כן', היא אמרה לי, 'כיוון שהוא הצחיק אותנו!'".
צוחקים איתו או עליו?
מה שמוביל לשאלה שמסתתרת מאחורי הסיפור הזה - מה בעצם המשמעות של "כוכב האקשן הקטן ביותר בהיסטוריה"? האם דמותו של וונג וונג היתה בדיחה על חשבון ג'יימס בונד וסרטיו, או שמא מדובר בניצול ציני דווקא מצד התעשייה שליהקה אותו? שמוליק דובדבני טוען ששתי האופציות נכונות בה בעת.
"מה שאפיין את וונג וונג וסרטיו, הוא שאלה סרטים שנעשים מתוך איזשהו לעג למערכת ההוליוודית, לעג של העולם השלישי לתעשיית הסרטים המערבית", הוא
טוען. "אם בהוליווד מעמידים במרכז את הגבר יפה התואר, זה שכולם - ובעיקר כולן - נושאים אליו את עיניהם, אנחנו נעמיד במרכז גמד. ממש כמו ששם הסרט עצמו מדגיש את העניין שיש פה פרודיה.
"אבל האם הסרט לא מגחיך את וונג וונג עצמו? הרי זה חלק מהעניין. הוא הגמד שמסביבו יש נשים, זה שמצליח דווקא בזכות נמיכות קומתו, להתגבר על הרעים ולהיחלץ מכל מיני מלכודות. במידה רבה, הסרטים האלה הם המשך ישיר של הפריק שואוז: להעמיד את הגוף החריג כמושא למבט. ופה ישנו הגמד שאומר 'אני מוכן לעמוד בתפקיד הראשי בסרט, כדי לעשות מעצמי צחוק'. האם הם באמת לקחו אותו ועשו איתו משהו משמעותי, או שבעצם הפכו אותו לספקטקל? זה המתח של הסרט: פרודיה שמגיעה מהשוליים ולועגת למיינסטרים, דרך דמות שמוכנה לעשות מעצמה צחוק".
"תשאל כל פיליפיני בגילאי 35-50, והוא יזכור את וונג וונג - בחיבה, בהתלהבות ילדותית או אולי דווקא בבושה", מסכם ליוולד. "אבל חבר'ה צעירים יותר מתחילים לגלות אותו עכשיו, ורבים מהם מזהים אותו בתור סמל החתרני שהיה: קריאת 'Fuck You' שמופנית כלפי הוליווד, עם תקציב של מאית מסרט בונד רגיל".