ביבי, ברק ועדשות המגע לתרנגולים
לפי מקורות לא זרים, הצמד נתניהו-ברק אוטם אוזניו בפני הצמרת הביטחונית-צבאית, הנשיא ומתעלם מהאמריקנים. הנה מה שעשו חקלאים בארה"ב במקרה דומה
הכישלון האמריקני אינו צריך לרפות את ידינו. בישראל יש כיום צורך דחוף להחיות את הרעיון, אם כי בשינוי מגדרי: עדשות מגע לתרנגולים, לא לתרנגולות, לשיפור הראייה, לא לעמעומה, תוך שמירה על התכלית המקורית של הנמכת התוקפנות של התרנגולים. התרנגולים הם "ארבעת המוסקטרים” - נתניהו, ברק, ליברמן ושטייניץ, שדוחפים לתקיפה באיראן.
העדשות חייבות להיות מולטיפוקליות: לחידוד הראייה למרחקים וגם מקרוב. שיפור הראייה למרחקים חיוני בעיקר לשני כיוונים: מזרח ומערב. במזרח, האייתוללות מחככים את ידיהם בציפייה דרוכה למתקפה ישראלית. רק שתגיע כבר, תעניק להם סוף-סוף את הלגיטימציה המיוחלת לאחד את העם האיראני מאחורי המשטר השנוא, להאיץ את פרויקט הגרעין ולנהל מלחמת חורמה ג'יהאדיסטית בישראל ללא תאריך תפוגה, עד לניצחון הסופי.
עוד בערוץ הדעות של ynet:
חתרן נשאר חתרן / שאול רוזנפלד
בין נתניה לנתנז. קווים לדמות הערס הישראלי / אריאנה מלמד
ככלות הכול, ישראל היא הצד התוקפן, והיא שמעניקה לאייתוללות את העילה המוסרית למלחמה חסרת פשרות וגבולות. על רקע זה ניתן לפרש את נאום השטנה הקבוע של אחמדינג'אד לרגל "יום ירושלים", השוואת הציונות לסרטן ממאיר והצהרתו שקיומו של המשטר הציוני הוא "עלבון לאנושות".
מעבר לאנטישמיות הארסית של חמינאי ואחמדינג'אד, לנאומיהם יש גם מטרה טקטית: להמריץ את ישראל לתקוף את איראן. ואמנם, נתניהו וברק נופלים במלכודת שהאייתוללות טומנים להם. אם ישראל תתקוף, האייתוללות, מצדם, יכלכלו את צעדיהם בתבונה ויימנעו לחלוטין מפרובוקציות כלפי ארה"ב. הם יאפשרו מעבר חופשי במצר הורמוז ויתמקדו אך ורק במלחמה בתוקפן הישראלי.
האינטרס האיראני במקרה של מתקפה ישראלית יהיה לשקם את ההריסות ואת תוכנית הגרעין, לבודד את ישראל כאויב צבאי יחיד של איראן ולהתיש אותה במערכה בלתי פוסקת של ירי טילים ומבצעי חבלה ברחבי העולם.
המולטיפוקליות לטווח קצר חייבת להפסיק את העיסוק הסטטיסטי-מקאברי במספר ההרוגים הצפוי לעורף הישראלי ממתקפת הטילים הבליסטיים מאיראן, ואולי גם מהרקטות של לקוחותיהם בלבנון ועזה: מאות, אלפים? איש אינו יודע. מה שברור הוא, שאין לישראל חסינות ממתקפת טילים, וש"טפטוף" - מילה מאוסה - של טילים בליסטיים על גוש דן ישתק את המשק הישראלי לשבועות וחודשים. על שיתוק המשק לשנים אין מה לדבר כי אין לישראל יכולת לשרוד שנים תחת "טפטוף טילים".
הצטרפות חיזבאללה וחמאס תהיה מותנית בהצלחה האיראנית: ככל שהחיים בישראל יהפכו לבלתי נסבלים עקב "טפטוף" טילי השיהאב, כך יתגבר תיאבונם של נסראללה וחמאס להצטרף למערכה. ומה יעשה בשאר אסד? האם לא יתפוס טרמפ על הזדמנות הפז להציל את עורו ויצטרף למערכה?
מהמרים שארה"ב תתערב
על מנת למנוע את הקטסטרופה, “כנופיית הארבעה" חייבת להסתמך על כך שמתקפה ישראלית נגד איראן תגרור את ארה"ב למלחמה, בין שבאופן ישיר, על-ידי הפצצות מסיביות באיראן, בין שבעקיפין, ע"י סיוע למגננה על ישראל. זהו ההימור הצבאי, וגם עקב אכילס המדיני, ביסוד המתקפה הישראלית על אתרי הגרעין: הגרירה בכוח של ארה"ב , הסרבנית והעייפה ממלחמות, השרויה בעיצומה של מערכת בחירות וכלכלה שברירית, למלחמה נגד איראן, בעיתוי ובתנאים שתכתיב ישראל.
ההימור על גרירת ממשל אובמה למלחמה באיראן מחייב חידוד הראייה גם למערב. מאחר שהממשל האמריקני נחרץ בהתנגדותו לתקיפה ישראלית, ונתניהו-אדלסון מטיפים נגד הנשיא אובמה, הממשל האמריקני לא יזדרז לסייע לישראל ולא ימהר להצילה מ"טפטוף" הטילים ומשיתוק המשק.
לאמריקנים יהיה "קייס" מוסרי וציבורי ללמד את ישראל לקח ולסרב לשחק את התסריט שנתניהו וברק הועידו להם. "שהישראלים יאכלו את הדייסה שהם בישלו", ידליף הממשל לתקשורת. "אנחנו הזהרנו אותם שוב ושוב מפעולה עצמאית, חד צדדית". "ארה"ב אינה כלי שרת בידי מדינה כלשהי, ולא תיגרר למלחמה על ידי גורמים זרים", יתדרך דובר הבית הלבן. "אנחנו מזכירים לישראל שגם ארה"ב היא מדינה ריבונית, וממילא ראש הממשלה נתניהו חזר והצהיר שישראל יכולה לסמוך רק על עצמה".
נתניהו, בצר לו, יזעיק את חבריו הרפובליקנים, אך התערבותו הגסה במערכת הבחירות וניסיונו הבוטה להכתיב לציבור הבוחרים האמריקני את סדר היום יביכו את מטה רומני. הימין האמריקני יחשוש מהצגתו כמכשיר בידי נתניהו ויצא כדי חובה בקריאה רפה לנשיא לסייע לישראל. הנשיא אובמה, מצדו, יעשה את המינימום הנדרש בסיוע פסיבי להגנת ישראל. הוא יתיר לצה"ל להשתמש במחסני החירום האמריקניים בישראל ויפעיל את מתקן הרדאר בנגב למתן התראות מפני נפילת טילים. סוף פסוק.
אם האייתוללות לא ייגררו למלחמה נגד ארה"ב וישראל לא תצליח לגרור את ארה"ב למלחמה נגד איראן, תיוותר ישראל לבדה בעוד הטילים האיראניים נוחתים על גוש דן, מערכת ה"חץ" מיירטת את חלקם, העם רובץ במקלטים והכלכלה משותקת. מה תעשה הממשלה הימנית-חרדית להפסקת ירי הטילים על ישראל? תתפלל לאבינו בשמיים? תאיים בהריסת מסופי הדלק באיראן?
ישראל אינה מסוגלת להתמודד צבאית עם מעצמה אזורית שאוכלוסייתה גדולה פי עשרה, שטחה גדול פי 79 ומשאבי הנפט והגז שלה בלתי נדלים. הדרך היחידה שבאמצעותה יכול דויד להתמודד עם גוליית האיראני היא באמצעות כף הקלע הגרעיני. ישראל הכינה את דימונה בדיוק למטרה הזאת: הרתעה נגד איום קיומי ערבי או איסלאמי. אם איראן תתגרען, ישראל תוכל לשרוד רק באמצעות הרתעה גרעינית. הרתעה גרעינית תפעל מול האייתוללות כי המשטר הפנאטי רציונלי דיו להימנע מעימות גרעיני עם ישראל שיחריב את איראן. אך עד להתגרענות איראן הדרך עדיין ארוכה ועל ישראל להשאיר את הטיפול בה לארה"ב.
לפי מקורות לא זרים, הצמד נתניהו-ברק אוטם את אוזניו בפני הצמרת הביטחונית-צבאית, מתנער מעמדת נשיא המדינה, בז ל"מאמרי המערכת" נגד תקיפה, וגם שיירת השליחים האמריקנים אינה עושה עליו רושם. אם האוזניים אטומות והעיניים טחו מראות, מה שנותר לעשות הוא לחייב את התרנגולים האלה להרכיב עדשות מגע מולטיפוקליות.
ד"ר שמואל חרל"פ, יו"ר כלמוביל.
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il