לפני שהבניין קורס: כך תזהו ליקויי בנייה
11 שנה אחרי אסון ורסאי, ועדיין לא למדנו את הלקח: לפני כשבוע קרסה קומה בירושלים בעקבות שיפוצים ללא פיקוח. בישראל אלפי מבנים בסכנת התמוטטות, חלקם טרם חוזקו בהתאם, חלק נבנו בשיטת הפל-קל ורבים שופצו ע"י "חאפרים". בדקנו איך ניתן לזהות ליקויי בנייה כדי למנוע את האסון הבא
האם מצוקת הדיור יוצרת חיפזון שעלול להביא לאסון? קריסת הקומה בשבוע שעבר בשכונה החרדית גאולה בירושלים, מחזירה לסדר היום את הצורך בטיפול באלפי מבנים הנמצאים בסכנת התמוטטות בישראל.
כתבות נוספות על ליקויי בנייה בערוץ הנדל"ן :
- היזם או הקבלן - מי אחראי לתקן ליקויי בנייה?
- בלי הפתעות מיותרות - לאתר ליקויי בנייה מראש
- הקבלן התרשל לפני שנים - האם אפשר לתבוע?
הסיבות לכך שמבנים רבים נמצאים בסכנת קריסה הן רבות, המרכזית בהן היא שהמבנים עוברים לא מעט שינויים ותוספות המתבצעות ללא כל פיקוח. זאת משום שהמחירים היקרים של עבודות אלו מביאים אוכלוסיות חלשות לוותר על פיקוח על הקבלן, שמנסה גם הוא לחסוך כמה שיותר - על חשבון הבטיחות.
לדברי נסים בובליל, נשיא התאחדות בוני הארץ, בכל רשות מקומית יש רשימה של מבנים בסכנת התמוטטות, שכן יש אלפי מבנים שנבנו לפני שנת 1980 ואינם עומדים בתקן של רעידות אדמה. ואולם, המבנה שבו אירעה הקריסה בשבוע שעבר לא יופיע, ככל הנראה, ברשימות של הרשויות.
"אדם פרטי החליט לבצע שינויים פנימיים בדירה באופן עצמאי, ומזל שזה לא נגמר באסון עם נפגעים בנפש", אומר בובליל. "בעל הנכס הפך באותו הרגע מבנה שלא היה מסוכן לפני כן למסוכן. מדובר בתופעה, במסגרתה אנשים מבצעים שיפוצים שפוגעים בחוזק המבנה על ידי שבירת קירות, פתיחת חלונות ועוד. יש חוק במדינה שלפיו אין לבצע עבודה כזאת ללא מהנדס שלד - מדובר בעבירה פלילית".
לא פעם מופנית האשמה בגין מבנים בסכנת קריסה לעבר השיפוצניקים. יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים בישראל, ערן סיב, קורא להחלחם בתופעת החאפרים ולהסדיר את הענף. "כשאמרנו שאסון ורסאי הבא בפתח, משרד הבינוי והשיכון לגלג עלינו", אומר סיב.
לדבריו, "כשהגשנו הצעת חוק לקורס בטיחות ויציבות מבנים באמצעות ח״כ אופיר אקוניס, השר אטיאס התנגד לה. התרענו שהאסון הבא בפתח, ועכשיו שאנחנו רואים בניינים קורסים מול העיניים ואנשים נפצעים, ואנחנו מבינים שמיסוד ענף השיפוצים במדינת ישראל הוא הכרח ציבורי-בטיחותי מהמעלה הראשונה".
אסון ורסאי: 11 שנים עברו ומבנים מסוכנים טרם חוזקו
למרות שקריסת הקומה בשכונת גאולה הסתיימה ללא נפגעים, עבור עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און המקרה מחזיר את גלגל הזמן כ-12 שנה לאחור. בשנת 2000, יותר משנה לפני אסון ורסאי, עוה"ד כהן ובר-און ניהלו תביעה משפטית נגד קבלן על ליקויי בנייה.
לדבריהם, אותו קבלן הגיש חוות דעת של מומחה מטעמו של המנדס אלי רון (שהמציא את שיטת הפל-קל ועליו נגזרו ארבע שנות מאסר). במהלך הדיון המשפטי, טוענים עורכי הדין, נחשפה שיטת הבניה הבעייתית שעליה התריעו בפני מוסדות המדינה, ובין היתר פורסם תחקיר בנושא באמצעי התקשורת.
בעקבות האסון הוקמה ועדת חקירה ממלכתית בראשות השופט ורדי זיילר. מסקנות החקירה היו שיש לאתר את מבני הפל-קל שנבנו בארץ, לבדוק אותם ולחזק אותם. ואולם, "לא נעשה דבר באשר למסקנותיה ולהמלצותיה של ועדת זיילר", טוענים עוה"ד כהן ובר-און. "היקף בנייה עצום בישראל בוצע בשיטת פל-קל".
לדבריהם, "שיטת בנייה זו נהוגה בין היתר בבתי כנסת, בתי מלון, דירות, בתים פרטיים, מרכזי קניות, בנייני משרדים ומבני ממשלה. כך, למשל, מדובר במבנים כגון בנק ישראל בירושלים, מחלקת יולדות בבית החולים בנהריה, בית החולים פוריה ליד טבריה, משרדי הממשלה בנצרת ועוד".
אז איך נזהה מבנה שעלול לקרוס?
חברת הדס ביקורת מבנים מונה את הסיבות למבנים בסכנה. "בנייה לא חוקית היא אחת הסיבות המרכזיות שעלולה להביא לכדי קריסת המבנה", אומר מהנדס הבניין אליעזר גוכמן, מנכ"ל החברה. "במגזר הערבי ישנה תופעה של בנייה לא חוקית. אין פיקוח הנדסי על הבנייה וכתוצאה כמות המבנים בסכנת קריסה גבוהה". לדבריו, רק לאחרונה טיפל בקיר שקרס בבניין בכפר סמיה שבצפון הארץ.
למרות זאת, הוא מבהיר, מבנים בסכנת קריסה קיימים בכל רחבי המדינה. "במדינה כולה ישנם אינספור מבנים שבוצעו בהם שינויים קונסטרוקטיביים, כגון תוספת קומה מעל קומה קיימת, תוספת מרפסות וכדומה - מבלי שבוצעה בדיקת קונסטרוקטור. תכליתה של בדיקה כזו היא לברר אם המבנה הקיים יעמוד בעומסים הנוספים, או שמא נדרשים חיזוקי בנייה על מנת להבטיח את בטיחות המבנה".
בהדס ביקורת מבנים מוסיפים כי ניתן להבחין במבנים המצויים בסכנה. כך, לדוגמא, לאחר ביצוע עבודת בנייה או הריסה במבנה ללא פיקוח הנדסי, אחד האלמנטים המרכזיים המובילים לקריסה הוא שקיעה של חלקים בשלד המבנה. "הפוגות (המרווחים - א.ש.) בין הבלוקים הן המקום הכי חלש, וכשיש תזוזה ושקיעה של השלד - נוצרים סדקים בקירות חיצוניים וסדקים אלכסוניים", מסביר גוכמן.
את הסימנים אפשר לראות גם בדירות עצמן. "בלא מעט מקרים אנו נתקלים בסדקים משמעותיים שנוצרים לאורך התקרה, כמו גם בשקיעת מרצפות. אין להקל ראש בכך - תופעות אלו יכולות בהחלט להצביע על סיכון משמעותי לקריסת המבנה", הוא אומר.
לדבריו, ליקוי נוסף ומשמעותי שמהווה סכנה של ממש הוא קיר תומך רעוע. קיר תומך הוא מבנה שתפקידו מניעת תזוזת עפר או אדמה. קירות תומכים נבנים מבטון, אבן, פלדה ועץ. מדי שנה, מספרים בחברת הדס ביקורת מבנים, קורסים לא מעט קירות כאלו, כאשר לרוב הסיבה היא רשלנות בתכנון, שכן הקיר לא תוכנן באופן שיוכל לעמוד בעומסים הפועלים עליו.
המהנדס נדרש לתכנן את הקיר התומך, כך שהוא יוכל לעמוד הן במצב של שקיעה, הן במצב של תזוזה אופקית והן במצב של התהפכות. אולם המציאות מלמדת כי לא אחת, הקיר נבנה ללא רוחב מתאים ומספק שיכול למנוע את שקיעתו, או תזוזתו. "קרו לא מעט מקרים שבשל כשל תכנוני-ביצועי, הקבלן פגע בקיר תוך כדי עבודת השיפוץ וגרם לקריסת המבנה. לקיר התומך יש חשיבות עצומה, וטעות של קבלן ביצוע או מהנדס עלולה לעלות במקרה זה בחיים", מסכם גוכמן.
לפנייה לכתב/ת 
