קראתם לי זבל. מתבייש שנפצע ועונה לגולשים

קריאה מהירה בתגובות חושפת חברה שסועה שאיבדה את עצמה לדעת. הכינויים נאצי, פשיסט ובוגד נזרקים בכל ויכוח ואין יותר צודק או לא צודק, יש רק בוגד או פשיסט. עזרה הדדית כבר מזמן נעלמה מהמפה וחלש נחשב לבכיין ולטפיל. הציבור משוטט אחוז תוקפנות כחיה מוכת כלבת, האחר הפך אוטומטית לאויב וכולם רק מחפשים סיבה לריב. ואני שוב שואל, איך לעזאזל הגענו לכאן?

עוד בערוץ הדעות של ynet:

אינטרסנטים שמאלנים מהאקדמיה, נמאסתם / חיים משגב

אני המפוטר שאתם אוהבים לשנוא / דודי פופוביץ

היינו הדבר הכי מגניב שקורה בעולם. מעולם לא הוקמה מדינה כזו יש מאין, ומעולם לא הייתה מדינה שהתפתחה מהר כל כך בזמן כה קצר. יכול להיות שזה בעוכרנו? יכול להיות שכעם וכחברה לא הצלחנו לעמוד בקצב של עצמנו, ובמקום לעצור בזמן, לנשום ולהבין מה אנחנו עושים, פשוט נכנסנו לסחרור שאנחנו לא מצליחים לצאת ממנו.

הזמן לפעול הוא עכשיו, כאשר הסטטיסטיקה וההיסטוריה פועלות לרעתנו. הריבונות השלמה של דוד ושלמה החזיקה רק 82 שנה עד שהתפצלו הממלכות לישראל ויהודה. ממלכת החשמונאים גם היא החזיקה רק 66 שנה עד שהגיעו הרומאים. שתי הממלכות קרסו מאותן הסיבות: קרע חברתי בין המעמדות, בין עשיר לעני ובין העדות ומחלוקת דתית מדינית חסרת פשרות בין המתונים לבין הקיצונים. בפעם האחרונה שאיבדנו את הריבונות לקח לנו אלפיים שנה להשיג אותה חזרה, וזה עלה לנו בדם. להיסטוריה יש נטייה לחזור על עצמה, ואם לא נתקן דרכנו עכשיו, נגיע לאותו המקום, זרים בארץ זרה.

לא מדובר כאן בעניין צבאי, והאיום האיראני לא מעניין אותי. לא מדובר כאן בחרדים מול חילונים וכל אחד חופשי לעבוד את אמונותיו כפי שירצה. לא מדובר כאן בעשיר מול עני או באשכנזי מול ספרדי, ולא מדובר כאן בלוחמים מול משתמטים. כל אלו הם רק סימפטום למה שקורה עכשיו בארץ, וכולם מקבלים פוקוס מוגזם, כאילו שזו הרעה שתמיט עלינו את סופנו. הדוגמה היחידה שעולה לי כרגע בראש היא חולה שמתחיל לכרות לעצמו איברים בניסיון נואש להישאר בחיים כאשר כל מה שהיה צריך לעשות זה לשנות את התזונה.

הסטטיסטיקה וההיסטוריה פועלים לרעתנו. הרן יפה בהופעה (צילום: אילן קליין)

בשונה מרובכם, המשפחה שלי גרה בארץ כבר מאות שנים, וכך זה יימשך בדורות הבאים. טיילתי בכל רחבי הארץ וטיילתי בכל רחבי העולם, גם זה וגם זה מרחיב אופקים. אפילו גרתי בחו"ל כמה שנים ועדיין ולא מצאתי סתירה בין היותי ישראלי לבין התגוררות זמנית בחו"ל. מדינת ישראל קטנה מכדי להכיל את כל שאיפות וחלומות האנשים, וקורה שאנשים נאלצים לצאת לחו"ל בשל כך. אבל גרוע מכך זה אנשים ללא שאיפות וחלומות. אלה לא רק מהווים נטל על האוכלוסייה אלא אף ממוטטים אותה. כמו שאומרים, "מספיק תפוח רקוב אחד".

אל תדברו, תעשו

השיח היומיומי הישראלי, הגסות והתוקפנות הם כמו ריסוס משמיד על החלומות והשאיפות של כל אחד ואחד מאיתנו. לא כל אחד שמצביע שמאל הוא בוגד ולא כל אחד שמצביע ימין הוא פשיסט. לא כל מוזיקאי הוא מסומם בטלן ולא כל נכה הוא בכיין וטפיל. תחגגו את העובדה שיש לכולנו דעות אחרות ותעודדו זה את זה לחשוב עצמאית. עדר ונהמות זה משהו שכדאי לשמור לבהמות.

תעודדו מעשים במקום דיבורים. תעשו! קחו את הסיכון שקיים בעשייה, אבל קחו אותו בשביל הסיכוי שאולי יחד, אם נתחיל לעשות, משהו פה יתחיל להשתנות. אולי מחירי הדירות לא יירדו, הדלק יישאר יקר והבנקים עדיין יסחטו מאיתנו עמלות, אבל לפחות תרגישו שאתם עושים ולא נמצאים לבד בסלון שלכם ומקללים מול הטלוויזיה, אלא נמצאים בעשייה משותפת למען העתיד שלנו. עכשיו השאלה הגדולה היא - מה עושים?

אם משהו מפריע לכם, אל תקטרו, תתקנו. תשאלו את עצמכם אם אתם מוכנים לקחת את הסיכון שזה ייהפך להיות הנורמה ואם אתם מוכנים לחיות עם זה למרות שזה אבסורדי בעיניכם. האם אתם מוכנים לקבל דבר כזה במדינה שלכם? אם התשובה לכך היא לא, תעשו! תתחילו בקטן, בצעדי תינוק, ותראו שעשייה מתגמלת יותר מדיבורים ומסטטוסים בפייסבוק. אל תתנו לפקידים קטנים לעצור אתכם, מזה הם חיים וניזונים, אל תוותרו להם. בסוף תצליחו, תהיו עייפים ומותשים אבל המטרה תושג. הכי חשוב שתתנו כבוד זה לזה או שפשוט תשתקו.

תראו, לא יהיה כאן פתרון בזק, או סדרת מטרות ולוחות זמנים שיוציאו אותנו מהטירוף הזה, ואין כרגע מנהיג שמסוגל לאחד את העם ולהוביל אותו לחוף מבטחים. ככל הנראה, גם העם עדיין לא ראוי למנהיג שכזה. עד אז בואו נלמד מההיסטוריה ומטעויות וננסה להימנע מהן. נגלה שכשהמסים היו גבוהים מדי והופנו לשבט אחד בעם, הממלכה התפצלה. נגלה שכשקנאות דתית מהצד האחד וניהיליזם מהצד השני מהווים גורמי השפעה מרכזיים, הממלכה נחרבת. נסו להבין מהו שורש הדעות של כולם ומדוע אנשים מתעקשים עליהן בחירוף נפש. כשתזהו היכן נמצאים העשבים השוטים, טפלו בהם, אל תתנו להם להוביל את סדר היום או אפילו להשפיע עליו. זכרו, "הנעשה רחמן לאכזרים סופו להתאכזר לרחמנים".

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il