מדריך טחורים: למה הם נגרמים ואיך להילחם בהם
מאות אלפי ישראלים סובלים מטחורים, אחת התופעות המכאיבות, בעיקר בזמן הישיבה בשירותים. איך הם נגרמים, מה הטיפול התזונתי בבעיה ואיך מתבצע הניתוח להסרתם, שנחשב לכואב ביותר בעולם הרפואה. מדריך
בסיועו של ד"ר ניר וסרברג, כירורג ומנהל השירות לפרוקטולוגיה מבית החולים בילינסון, הכנו עבורכם את המדריך השלם לטחורים, מהאיבחון ועד הטיפולים החדישים.
עוד על טחורים:
נגד צרבת וטחורים: 4 סיבות בריאות לאכול תאנים
בלי תרופות: הדרך הטבעית להעלמת טחורים
הגיע הזמן לדבר גם על זה: 10 עובדות על טחורים
מה הם טחורים?
מדובר בכריות כלי דם המשלימות, על פי התיאוריה, את איטום פי הטבעת. למעשה כולנו נולדים עמם, אך אצל חלקנו הם מתמלאים בדם. ישנן שתי סיבות שלרוב גורמות לכך: האחת היא עליית לחץ תוך בטני אצל אנשים הסובלים מעצירות או נוהגים לשבת זמן רב מדי בשירותים, כשהם, למשל, קוראים עיתון או גולשים בסמארטפון. לחץ תוך בטני כזה שכיח כמובן גם אצל נשים בהריון, הנוטות לסבול מטחורים פעמים רבות לראשונה בחייהן.
הסיבה השנייה, שגם היא שכיחה מאוד, היא עצירות: לחץ על פי הטבעת מביא לגודש בטחורים. במקביל, על פי הסברה, האחיזה של רקמת החיבור האוחזת את הטחורים אל דופן המעי מתרופפת וגורמת לצניחתם, יחד עם חוסר היכולת של המערכת הורידית בגוף להחזיר דם ביעילות.
מה מרגישים כשיש טחורים?
הפעם הראשונה בה עולה חשד לקיומם של טחורים היא לאחר הופעה של נקודות או פסי דם טרי על נייר הטואלט, לעתים קרובות ללא תחושת כאב. לרוב הדימום אינו רב. טחורים חיצוניים, הסוג שנוטה פחות להכאיב, מהווים פגם אסתטי ועלולים להכיל קריש דם הגורם לנפיחות ולכאב עז.
הטחורים מסווגים לארבע תתי סוגים, לפי סוגם וחומרתם:
- דרגה 1: טחורים המתבלטים לחלל פי הטבעת.
- דרגה 2: טחורים המתבלטים מחוץ לפי הטבעת וחוזרים מעצמם פנימה.
- דרגה 3: טחורים המתבלטים מפי הטבעת, לרוב לאחר פעולת מעיים, ושאפשר להחזירם למקומם בדחיפה.
- דרגה 4 : טחורים חיצוניים, המצויים כל העת מחוץ לפי הטבעת.
כיצד מאבחנים?
לרוב על ידי התסמינים: מעט דם טרי על נייר הטואלט או דמם נרחב יותר, עד לכאבים, בפי הטבעת, לרוב לאחר יציאה או לאחר פעילות גופנית הגורמת לעליית הלחץ התוך בטני. יחד עם התסמינים בדיקת רופא לרוב מגלה את הטחורים ואת מיקומם בפי הטבעת. כל טחור שכזה מכונה על פי ה"שעה" בה הוא נמצא – כשפי הטבעת מדומה למעין שעון ועליו ספרות, שהן הטחורים.
מה הסכנה בטחורים?
הסכנה המרכזית, אף כי היא נדירה מאוד, כתוצאה מקיומם של טחורים מדממים לאורך זמן היא אנמיה בשל דמם ממושך. דמם מצריך בדיקת קולונוסקופיה, כדי לוודא שלא מדובר בגורם פנימי כמו גידול או פוליפ. הרופאים ממליצים לבצע גם ספירת דם לסובלים מטחורים מדממים. עם זאת, ברוב המקרים המראה של נייר טואלט אדום מטעה והדימום אינו רב.
סיבוך אחר הוא כליאתם של הטחורים מחוץ לפי הטבעת עם גודש ניכר וכאב. מצב זה מצריך טיפול שמרני בהקטנת הבצקת וטיפול נגד כאבים. כליאת הטחורים בחוץ יכולה לגרום להפרעה בניקוז ובאספקת הדם מה שיכול להביא לנמק. מצב כזה דורש ניתוח מידי אך נדיר ביותר.
כיצד ניתן לטפל בבית?
הטיפול הראשוני בטחורים מדרגה ראשונה מתבסס על ריכוך הצואה והעלאת נפחה באמצעות תפריט עשיר בסיבים תזונתיים, ובמידת הצורך שימוש במרככי צואה הנמכרים ללא מירשם ברשתות הפארם ובתי המרקחת. קיימות משחות שונות המכילות לידוקאין, המאלחש את פי הטבעת, וסטרואידים, המבטיחים להפחית את גודש כלי דם. עם זאת מחקרים לא הצליחו להוכיח כי משחות אלה אכן מקלות על הסובלים מהבעיה.
אמבטיות ישיבה במשך כ-15 דקות מביאות להקלה משמעותית. הן גורמות להרפייה של השריר הטבעתי ולהקלה בלחץ על הטחור והכאב. אמבטיות כאלה מומלצות מדי יום. אמבטיות ישיבה אינן מומלצות אם הטחורים מדממים.
חשוב לדעת כי בעיות בפי הטבעת מוחמרות במיוחד לאחר שהייה ממושכת מחוץ לבית, החל מטיסה לארץ זרה, הכוללת שינוי בהרגלי התזונה והיציאות, וכלה במעבר דירה. בארץ התופעה שכיחה בעיקר בקרב חיילי המילואים, שעוברים מסביבתם הטבעית למקום שבו מתקני השירותים לוקים בחסר או פשוט אינם בנמצא. הדבר גורם לחייל להימנע מפעולת מעיים ובעקבות זאת לעצירות ולטחורים, בעיקר מהסוג המדמם. מה עושים? מקפידים על תזונה נכונה ועל יציאות קבועות ויומיומיות.
בניגוד למיתוס המקובל לפיו יש לשבת בשירותים זמן רב, הרי שהיום ידוע שהישיבה הממושכת מגבירה את הסיכון לגודש בטחורים. מובן שכדאי להשתדל שלא ללחוץ ולהתאמץ יתר על המידה, אך במקביל מומלץ לסובלים מטחורים שלא לשבת בשירותים יותר מדקות ספורות בכל פעם.
בחלק מהמקרים, ובייעוץ רופא בלבד, ניתן להיעזר במשחת "רקטוג'סיק" המכילה את המרכיב NO. המדובר במשחה אותה מורחים על פי הטבעת בכמות קטנה של כ-2.5 ס"מ, והיא מרפה את שריר פי הטבעת ובכך מפחיתה את הלחץ על הטחור. המשחה רשומה רק להתוויה של פיסורות (קרעים בפי הטבעת), אולם רופאים רבים נוהגים להמליץ עליה גם לסובלים מטחורים. היא נמכרת רק תחת מירשם רופא, וכוללת תופעות לוואי של כאבי ראש, סחרחורות ונפילת לחץ דם בשל אפקט הרחבת כלי הדם שלה. לפיכך השימוש בה נעשה בזהירות וכאמור רק תחת המלצת רופא. עם זאת, היא נחשבת ליעילה ביותר, פועלת בתוך שניות עד דקות ומסייעת במקרים של כאבים עזים.
מהו הטיפול השכיח בטחורים?
השלב הבא לאחר הטיפול הביתי, במקרים בהם הטחורים גורמים לכאבים או לדמם רב, הוא קשירת הטחורים. הרעיון הוא לקבע את הטחורים שאיבדו את אחיזתם תוך הקטנת אספקת הדם שלהם. הטחור אינו נמק ונופל, אלא הכירורג קושר את בסיסו מה שיוצר תהליך דלקתי שלאחריו צלקת המקבעת את הטחור בחזרה למקומו, מה שמקטין את הגודש.
קשירת הטחורים מתבצעת במרפאה הפרוקטולוגית ואורכת דקות מעטות. היא כרוכה בתחושת אי נוחות עד כאב קל. במשך 24 השעות שאחרי הקשירה תחושות אלה עלולות להימשך, אולם הקשירה אינה גורמת לבעיה בניגוב פי הטבעת או ביציאות. לאחר שהטחור חוזר למקומו הגומיה עמה קשרו אותו נופלת.
אבל הקשירה אינה נטולת סכנות: לעתים מתרחש במקום דימום או כאב עז, מה שמצריך לשוב לרופא כדי להתיר את הגומיה. במקרים נדירים תוארו זיהומים מקומיים על רקע קשירת הטחורים.
חלק מהפרוקטולוגים מעדיפים להשתמש בשיטה בה מוזרק חומר לטחור עצמו, הגורם לקיבועו.
שידוך טחורים היא שיטה חדשה לקשירת טחורים, המבוצעת באמצעות מכשיר ניתוחי הדומה לשדכן משרדי ומיועדת להפחית את עוצמת הכאבים. עם זאת היא כרוכה בדימום רב במהלך ההחלמה, ובכך חסרונה העיקרי. השיטה מתאימה לטחורים מדרגה 2 ואילך.
ואם כל אל לא עזרו?
אם כשלו כל השיטות הללו והמטופל מדווח על סבל רב או דימומים ממושכים, הוא מופנה לאפשרות האחרונה, היעילה מכולן, אך מלווה בסבל לא קטן: ניתוח כריתת טחורים. הניתוח נחשב לאחד הכואבים ביותר. הוא נמשך כחצי שעה, כולל הרדמה כללית או הרדמת חצי גוף, ובמהלכו נכרתים הטחורים. הניתוח מתאים לטיפול בטחורים בדרגה 4, אולם בשל הכאב הרב והשיקום הארוך המלווה בכאבים - הוא מוצע רק כאפשרות אחרונה.
ייעוץ רפואי: ד"ר ניר וסרברג, כירורג ומנהל השירות לפרוקטולוגיה, ביה"ח בילינסון
לפנייה לכתב/ת 
