"נראה לך ששלומי סרנגה יהיה פאסה?"
הזמר שלומי סרנגה חוגג 20 שנה על הבמה ומספר ל-ynet על החיפוש אחר ה"מונו" הבא ("לא משמיעים אותי בגלגלצ"), על הסירוב להופיע בקיסריה ("מה שמתאים למשה פרץ, לא מתאים לי"), והשמועות על נטייתו המינית ("הפתיחות שלי לקהילה היתה מוגזמת"). ותשכחו מחולצות נצנצים עם קוביות בבטן
שלומי סרנגה יחגוג בעוד כחודשיים יום הולדת 39. במקביל, הוא יציין ב-6 בספטמבר עשרים שנה על הבמות במופע מיוחד ב"האנגר 11" בתל-אביב, בו יחזור לתחילת דרכו עם המוזיקה היוונית. המופע כולו מורכב משיריו של קזנג'ידיס, מי שמוכר כגדול זמרי יוון שסרנגה הוכתר כיורשו הישראלי, כולל על ידי האגדה היוונית בעצמו.
עוד על מוזיקה מזרחית ב-ynet:
"אני קיים" הוא שמו של המופע והדרך של סרנגה להזכיר לכולנו שהוא עדיין כאן: יוצר, מקליט ומופיע. הוא לא עשה קיסריות, התחמק מתוכניות ריאליטי והוציא שירים שאת חלקם הקהל לא ידע איך לאכול. אמרו שהוא נעלם, שהניסיון לשחזר את ההצלחה של "מונו" גרם לו להוציא חומרים פחות טובים ושהוא בעט בקהל המזרחי שגילה אותו לטובת הברנז'ה התל-אביבית.
"מה היה לי" שלומי סרנגה. שיר מצוין
סרנגה, בראיון חושפני במיוחד ועם שיר מצוין בשם "מה היה לי", חידוש עברי לקלאסיקה של קזנג'ידיס, מסמן גבוה וברור: לא רק אליטה, אני רוצה גם את העם בחזרה.
"התעשייה מאוד הפכפכה ומה שעושים היום יכול להשתנות בעוד חודש" אומר סרנגה. "שיר מצליח ברדיו או תוכנית ריאליטי פופולרית מביאים להתעוררות של האמן, אבל אחרי עשרים שנה על הבמות אני מבין שזה רק הבונוס. כל אחד רוצה את השיר שיהפוך ללהיט גדול כמו שהיה לי עם 'מונו' ולפעמים מנסים להביא שיר חדש שיזכיר את אותו להיט אבל זה אף פעם לא קורה. ברגע שגימיק נגמר לא נשאר ממנו כלום", מתוודה סרנגה על מה שנקרא "קללת מונו" - הלהיט הענק שעדיין לא הצליח לשחזר.
אולי הבעיה היא שהשירים האחרונים שהוצאת שונים ממה שכולם עושים ולא מתיישרים את הקו המזרחי השולט?
"נכון, יש לי שירים קשים לעיכול כמו 'גלו לו' עם המוזיקה הערבית אבל אלה שירים יחידים במינם ורק אני עושה אותם. אני יודע שיש מצב שאני מפסיד את הגרעין הקשה של הקהל המזרחי כי אני שונה, אבל זה מי שאני. בסופו של דבר, יש לי קהל יווני גדול, קהל אשכנזי שאוהב אותנטיות ויש גם קהל מזרחי שרוצה אותי".
"מימולטה". שלומי סרנגה במחרוזת יוונית
וכדי להחזיר את הגרעין הקשה אתה חוזר לקזנג'ידיס, היווני האסלי שדרכו פרצת?
"המטרה היא לא להחזיר את הקהל המזרחי כי זה מופע לכולם. פשוט אחרי כל כך הרבה שנים על הבמות, אני באופן טבעי רוצה לחזור למקורות וקזנג'ידיס הוא הפסקול של חיי. שרתי את השירים שלו עוד כשהייתי חייל במועדונים בדרום תל-אביב ודרכו הגעתי לקונצנזוס הישראלי.
"אני יוצא עכשיו להופעה ברודוס, בסוכות אני מופיע עם האנדלוסית ואחת לחודש אני מופיע ברוטשילד 12 במופע אקוסטי. אני נהנה מזה שאני לא בערוץ אחד אלא עושה כמה דברים כי הגיוון הזה מחייה אותי. הייתי הכי מזרחי שיש ואין ספק שאם היה לי עוד 'מונו' אז גם הפריפריה היו מזמינים אותי להופעות. אז אני לא ממש מזרחי, אבל אני שמח על זה כי יש לי עוד מה לעבוד ולעשות".
אתה מבין אבל למה כולם אומרים שנעלמת?
"בקצב השירים שיוצאים היום, אתה חייב להקליט כל הזמן, אחרת אתה נשאר מאחור ומצליח פחות. אבל בגלל זה גם הרבה שירים נעלמים כי הם לא תופסים. עד היום אני פותח את המופע שלי עם 'חלום מתוק' והקהל מתרגש ממנו וזה יצא לפני עשור. היום, אם הצלחת להוציא להיט אז שיחקת אותה ואם לא אז עדיף שלא היית מוציא.
"לומר לך את האמת? אני לא יודע איך עושים להיט היום. אבל מה עדיף: לשבת בבית ולא להתקדם? להישאר עם אותם שירים? חבל שכך התעשייה עובדת, כי מאוד יקר היום להקליט שירים ואין כבר חברות תקליטים שמממנות - והכל נופל על האמן, אבל מה האלטרנטיבה?"
ואתה מקליט ומוציא אבל מאז "מונו" לא היה לך אף להיט ענק.
"לגלגל"צ יש חלק מאוד גדול בהצלחה של שיר וזו בעיה כי הם התעלמו מהשירים שלי, למרות שבשלוש השנים האחרונות יצאו לי שירים טובים שכן יכולים היו להיות להיטים בקנה מידה ארצי בזכותם. אני לא מבין איך 'זה רק נדמה לך' לא עבר פלייליסט לדוגמא. מאוד חשוב לי להיכנס לתחנה הזו כי הקהל שלי מאזין לה".
תענוג לראיין את סרנגה. הוא אמיתי, לא מנסה להתיפייף ולא מתבייש לענות על השאלות הקשות. האל היווני שכיכב על שערי העיתונים עם תחתונים בלבד ומכר פנטזיה של אפולו מקומי עם גוף בנוי לתפארת, כבר נושק לארבעים. הקוביות התחלפו בכרס קטנה, אבל הוא עדיין נראה מצוין עם אותו חיוך כובש שאי אפשר להתעלם ממנו.
"אף פעם לא הייתי פוזאיסט" הוא מבהיר. "אולי זה הצטייר כך בתקופה של הפרסומות להסרת שיער, אבל שחצן לא הייתי מעולם. התבגרתי וזה בא לידי ביטוי גם בלעשות את הדברים שאני אוהב - ולא לחפש לעשות רושם עם מופעים בקיסריה שאתמול הבאת לשם זיקוקים ומחר תביא הליקופטר.
"העולם המזרחי לא אמיתי והנה, זה גם לא עובד יותר. השופוני הזה פגע בכולם ואני בחרתי לא להיות שם כי בתקופה של 'מונו' כן יכולתי למלא את קיסריה בקלות. בסופו של דבר, איפה כל אלו שמילאו בשנה שעברה את נוקיה או קיסריה? תאמין לי שמשם הנפילה יותר כואבת. אני לא מחפש להיות מספר אחת ואני לא מדונה שאעשה פליק פלאקים על הבמה. למשה פרץ זה מתאים אבל לשלומי סרנגה לא. עליי זה יראה מגוחך כל הזיקוקים והרקדניות - ולכן מראש אני לא רוצה להיות פתאטי ואני לא במרוץ הזה".
אבל אולי אתה מוציא את עצמך מחוץ למשחק. בלי קיסריה, בלי ריאליטי ועם שירים שגלגל"צ מתעלמים מהם. בעיה.
"לא מתאים לי 'הישרדות' וגם לא 'רוקדים עם כוכבים' ואני לא יכול ללכת ל'אח הגדול' או 'לה לה לנד' שהמצלמות יהיו עליי 24 שעות. מתישים אותי ימי צילום ואני יודע על מה אני מדבר כי הייתי כבר בסרט הזה עם 'פעם בחיים', אין לי כח לזה. ריאליטי פותח דלתות לזמרים לא מוכרים כמו ג'ולייטה, אבל אחר כך גם מסתכלים על זמרים כאלה כאל זמרי ריאליטי ואני לא רוצה להיות שם. אני מתסכל קדימה על הקריירה שלי וחושב לטווח הארוך ומאמין שהדרך שלי תעשה לי בסופו של דבר רק טוב".
"אגוי מיי טוס" מתוך הסרט "כיכר החלומות"
אתה מדבר על הטווח הארוך אבל בינתיים יש לך משפחה להאכיל.
"אני לא ממהר לשוק מקום. תראה, הפסדתי גם קהל שבא לשמוע אותי בגלל הקוביות בבטן והיום כשהן אינן הוא כבר לא מגיע ולא רוצה אותי. היתה לי שנה של ירידה שלא סיפקתי עבודה וזה פגע במצב הרוח שלי כי שאני במצב רוח רע אז כלום לא קורה. אבל אין לי כבר כח לטירוף, אני רוצה את השקט שלי, לטייל עם האופניים בתל-אביב כשההופעה היא לא נטל.
"אני רוצה לבוא להופעה עם חשק ואדרנלין כמו שאני בא היום כי היו תקופות שהייתי מתוכנת ורק מחכה שיעברו חמישים הדקות של ההופעה, אני לא רוצה לחזור למקום הזה. לא מחפש להתעשר אלא להופיע באנרגיות טובות כשבסיום ההופעה הקהל ינשק אותי - והיום זה קורה".
די עצוב לשמוע שהפסדת קהל בגלל הקוביות בבטן.
"בגיל 38 אני לא יכול לעמוד עם תחתונים ואני גם לא רוצה שיזמינו אותי בגלל הקוביות אלא בגלל ההופעה שהיא טובה ולא מתחרה באף אחד אחר. אנשים באים אליי ואומרים לי ששמנתי ואני בהלם מהחוצפה שלהם כי הם בכלל לא מכירים אותי, אז אני עונה להם שגם הם שמנו.
"אני היום במקום טוב עם עצמי. פעם לא הייתי אוכל עוגה כמו שעכשיו אני אוכל מולך אבל התעייפתי מחיי המשטר. המירוץ אחר הקוביות היה מטורף והיום אני יכול לומר שקוביות זה פאסה וכרס קטנה היא מזמן באופנה, אז נראה לך ששלומי סרנגה יהיה פאסה? היום המראה שלי הוא הטרנד החדש והרבה אומרים לי שככה אני נראה הכי טוב".
לקראת סיום הראיון, סרנגה מתייחס לראשונה לשמועה שהעסיקה את תעשיית הבידור: "הייתה עכשיו שמועה מטורפת שהתגרשתי ויצאתי מהארון והתקשרו אליי עשרות כתבים ורכילאים בלי סוף, אבל אני למדתי שלא צריך להיבהל משמועות כי יש כאלה שבנו קריירה מזה".
אתה יכול להבין מהיכן זה בא? יש שיגידו שזה בגלל שאף אחד לא מכיר את אישתך אלא רק את החברים הגאים שלך.
"אני לא מסתיר את אישתי כמו שחושבים. היא פשוט אישה שלא רוצה את החשיפה ואני מכבד את זה. השמועות מגיעות דווקא אליי כי שמונים אחוז מהחברים שלי הם גייז - ואני מודה שגם לי יש חלק בזה. גם אני הייתי חושד במישהו שמסתובב במועדונים ומסיבות של הקהילה. אבל בגלל שלא היה איכפת לי מה אחרים חושבים, זה בלבל את כולם. רמת הפתיחות שלי לקהילה
היתה מוגזמת, אבל אם באמת הייתי הומו לא הייתי חושף את עצמי במקומות הומים כאלה. הייתי מתחבא ומסתתר כדי שאף אחד לא יידע או יחשוד, קצת תחכום אנשים.
"בסופו של דבר, המסר שלי הוא שאסור לבזבז את החיים בלחשוב מה אחרים יגידו או יחשבו. זה קשה ליישם את זה אבל כשאתה מצליח, זה שווה כל רגע. ואני מיישם את זה בכל דבר בחיים שלי כמו במוזיקה. אני קופץ בין סגנונות, מעלה מופעים מגוונים, מנסה כל הזמן דברים חדשים ויש כאלה שאוהבים ויש כאלה שלא, וזה בסדר.
"זה מזכיר לי שכש'מונו' יצא, אז אביב גפן צחק עליי בהופעה שזה שיר של שני אקורדים. היום אני בטוח שהוא לוקח את המילים שלו בחזרה. למדתי להיות מי שאני ולא להתעסק באחרים - וזו אחת התקופות היפות בחיי".
