כסף לא צומח במייל: על הונאות פונזי ברשת

פראיירים לא מתים הם רק מתחלפים, משפט שחוזרים עליו רבות בימים האחרונים מאז שהתפוצצה פרשת אתר זיק ריוורדס והחשד כי מדובר בכסות אינטרנטית חדישה להונאת פונזי (Ponzi Scheme) ותיקה.

למי שעדיין לא עודכן, בשבוע שעבר פרסמה הרשות לניירות ערך בארצות הברית כי לאחר חקירה מעמיקה ומעקב אחר חברת זיק ריוורדס ובעליה, פול ברוקס, נתפסו נכסי החברה והוקפאה פעילותה. הרשות טוענת כי פול ברוקס עשה שימוש בטכנולוגיות שונות באינטרנט בכדי לממש את תוכניתו ליצירת הכנסה באמצעות הטעיה ותחבולה. בין היתר, גרם פול ברוקס לציבור של מאות אלפים, אם לא מליוני משקיעים מרחבי העולם, להפקיד בידיו סכומי כסף לא מבוטלים בתמורה להבטחה כי אלה יעשו רווח מהיר ומיידי מבלי להשקיע יותר ממספר דקות בכל יום.

יחיאל פונזי והאינטרנט

הונאת פונזי אינה עניין חדש ואת כינויה הנוכחי קיבלה לפני כמאה שנים לאחר שמר צ'רלס פונזי, איטלקי שהיגר לארה"ב, עשה הון על גב משקיעים אשר האמינו כי השקעתם בפונזי תניב רווחי ענק אך בפועל ה"רווחים" שחולקו בניהם היו כספים של משקיעים אחרים. היקף ההונאה הנטענת של זיק עומד על 600 מליון דולר, אך זהו כסף כיס לעומת הונאת הפונזי הגדולה בהיסטוריה אשר נחשפה ב-2008, בסכום צנוע של 50 מליארד דולר מבית היוצר של ברנרד מיידוף.

(צילום: shutterstock)

אם כך, מה מיוחד בעניין זיק ריוורדס? המיוחד במקרה זה נמצא בשילוב המושלם בין מנגנון ההונאה לבין הטכנולוגיות החדשות שהאינטרנט העמידה לרשותנו בשנים האחרונות. כדי לקדם את תוכניתו, השתמש פול ברוקס בשירותים השונים שניתן למצוא באינטרנט תוך ניצול מלא של הרשתות החברתיות כדי לשווק את מרכולתו. אם בעבר הגישה למשקיעים פתאים היתה מוגבלת ליכולת הפיזית של יוזם ההונאה, כיום מאפשרת האינטרנט גישה מידית למליארדים. כמו כן, השימוש ברשתות החברתיות כגון פייסבוק, טוויטר ויוטיוב, הפכו את שיטת השיווק הרב שכבתית (MLM), בה נעשה שימוש גם במקרה זה, למוצלחת במיוחד.

אז איך פול ברוקס הצליח לגרום לכל כך הרבה משקיעים סביב העולם להוציא סכומי כסף לא מבוטלים בסך כולל של 160 מיליון דולר לחודש? באמצעות האינטרנט כמובן. בעידן טכנולוגיות המידע והרשת כמעט כל החסמים שהגבילו והאטו את מימושה של הונאת הפונזי בעבר נעלמו כלא היו. וכעת, אדם אחד יכול בקלות רבה יחסית להקים מערכת מקוונת שכל כולה נועדה לצורכי השגת דבר במרמה. יחד עם זאת, למרות הישענותו של מר ברוקס על טכנולוגיה מן המאה ה-21, עדיין נקודת המוצא שלו נבעה מאותה תכונה האנושית המרכזית עליה מתבססת ההונאה – התאווה להשיג עושר חומרי בדרגות שונות.

אבל חבר בפייסבוק הבטיח שאהיה מליונר(צילום: רויטרס)

איך מרמים אתכם? עם הדבר הגדול הבא

בשלב הראשון בהונאת פונזי, כפי שהיה גם בעניין זיק ריוורדס, היזם יוצר מיזם לכאורה, שנחזה כמקור ליצירת רווחים. נחזה אמרנו ולא בכדי. אחד התנאים החשובים במיזם שכזה הוא היעדר יכולתו של האדם מן השורה להעריך את סיכויי הצלחת יצירת הכנסות. לכן, בחלק הארי מן המקרים מדובר על מקור הכנסה חדש, עדכני ועתידני המוצג בפני המשקיעים כדבר הגדול הבא. כמובן שלאינטרנט יתרון אדיר כבר בשלב זה. בכל יום אנו מופצצים במידע על מיליארדרים צעירים שעשו הונם באינטרנט. לכן, כל מה שמוצג כפעילות אינטרנטית "חדשה" יכול להיתפס בעיני המשקיעים ההדיוטות כדבר הגדול הבא וחובה להשקיע בו גם אם אין להם את היכולת והכלים הדרושים להעריך באמת את סיכויי הצלחתו.

בשלב זה, יוצר היזם מערכת שיווקית אשר נועדה לשכנע את המשקיעים הפוטנציאלים להשקיע בדבר הגדול הבא. האינטרנט הקלה באופן משמעותי גם על שלב זה. בין היתר באמצעות טכנולוגיות מקוונות המאפשרות אחסון והפצת מידע שיווקי, בשלל פורמטים, במהירות ובקלות.

בשלב הבא היזם מקים מערכת ניהול למיזם אשר אמורה להפוך את כל עניין ההתחשבנות וניהול המשקיעים לאוטומטי. בין היתר, מערכת זו מוציאה מן הכח אל הפועל את מודל התמריצים למשקיעים אשר גורם להם להמשיך ולפעול לטובת המיזם. במקרה של זיק ריוורדס, המערכת נועדה לצורכי ההתחשבנויות השונות בין החברה למשקיעיה בתצורת הפירמידה. אין ספק כי למערכת אוטומטית שכזו חשיבות מן המעלה הראשונה הואיל ותשלום "רווחים" לכאורה בסכומים ובמועדים שנקבעו מראש תקנה ליזם ולמיזם אמינות החשובים כל כך להמשך הזרמת הכספים על-ידי משקיעים פוטנציאליים.

אם בעבר ניהול רשימות המשקיעים וחלוקת הרווחים הייתה מתבצעת באופן ידני ומסורבל, כיום ניתן לעשות שימוש במוצרי מדף המאפשרים ניהול אוטומטי של רשימות המשקיעים, חישוב חלקם ברווחים, משלוח הודעות למשקיעים וכיו"ב. טכנולוגיות אלה הסירו, הלכה למעשה, את אחד מן החסמים המרכזיים אשר הגבילו בעבר את תפוצת ההונאה.

בשלב הבא משכנע היזם את גרעין משקיעיו הראשוני ומסייע בשכנוע מעגלי המשקיעים הבאים להשקיע במיזם ולהביא עוד משקיעים/לקוחות. אם בעבר שכנוע המשקיעים התבצע בהתאם ליכולות הפיזיות של היזם ומי ממשקיעיו, הרי שכיום האינטרנט בכלל והרשתות החברתיות בפרט, מנגישות את המיזם לכל מקום בעולם כאש בשדה קוצים ומעמידות אותו לרשות כל החפץ בכך ללא הגבלה.

(צילום: shutterstock)

זוהי הכרוניקה, פחות או יותר, אשר משקיעי זיק ריוורדס חוו על בשרם לאחר שהשקיעו כספים בהסתמך על מצג המבטיח תשואה גבוהה, מהירה ונטולת עבודה של ממש. כפי שהסתבר בסופו של דבר, אין מתנות חינם. למרות זאת, אם נתייחס לחצי הכוס המלאה, במקרה זה התמזל מזל המשקיעים כאשר הרשות לניירות ערך חשפה את ההונאה, הקפיאה את פעילות האתר ותפסה כמה מאות מליוני דולרים אותם ניתן לחלק בין שלל המשקיעים באופן יחסי להשקעתם.

אל תתפתו לעסקות בשטח או באינטרנט

ככל שנוגע למשקיעים הישראלים, סמכות השיפוט בעניין זה שייכת למערכת המשפט בארה"ב ולכן עליהם לפעול מול הגורמים הרלוונטיים בארה"ב. יחד עם זאת, אם ניתן יהיה להוכיח כי היו בישראל נציגים של החברה אשר ידעו כי מצג החברה אינו נכון והכנסותיה של החברה נבעו כספי המשקיעים ולא ממקור אחר, הרי שניתן לנקוט נגדם בהליכים משפטיים, אזרחיים ופליליים, בישראל על-פי הדין הישראלי, בין אם באופן אישי ובין אם באופן ייצוגי.

לסיכום, בכל פעם שמישהו מבטיח לכם באינטרנט להשקיע במיזם חדשני בתמורה לרווח עצום, בפרק זמן קצר וללא השקעה משמעותית מצדכם, פעלו במשנה זהירות ואל תתפתו לשים את כספכם ואף לגרום לקרוביכם לשים כספים על קרן הצבי.

אביב אילון, עו״ד, מתמחה בדיני אינטרנט ומחשבים ומפעיל את אתר דיני רשת