למבורגיני מזמינה אתכם לחגוג איתה. לא תבואו?
יצרנית המכוניות האקזוטיות מסנטה אגתה שבאיטליה, חוגגת חצי מאה. אירוע התצוגה יתגלגל ברחבי איטליה על-פני חמישה ימים - ואתם מוזמנים לקחת בו חלק. ברור, גם אם אתם לא הבעלים המעושר והעשיר של אחת
למבורגיני תציין בשנה הבאה 50 שנה להקמתה, ומזמינה כבר עתה את חובבי מכוניות העל שלא יכולים להרשות לעצמם לרכוש אחת, להשתתף בחגיגות. בחודש מאי 2013, חצי מאה בדיוק אחרי שהונחה אבן הפינה להקמת מפעל למבורגיני בשנת 1963, יוזנק ראלי חגיגי, המבטיח להיות אחד המופעים המוטוריים המרשימים בהיסטוריה.
המסע, בהשתתפות מאות מכוניות למבורגיני מכל תקופות ההיסטוריה העשירה של המותג, יתקיים לאורך יותר מ-1,200 ק"מ של כבישים ברחבי איטליה. הוא יוזנק באירוע חגיגי ורועש ביום שלישי, 7 במאי, במילאנו. משם יצא מסע לעבר רומא, ויגיע ביום שישי (10.05.13) לבולוניה, בירת המחוז בו נולדה למבורגיני. למחרת, ביום שבת, יסתיים הראלי במפעל סנטה אגתה. שם יוכלו בעלי למבורגיני, סוכניה וחובבי המותג, לבקר במפעל, במוזיאון ובתצוגת מכוניות גדולה.
מלמבורגיני נמסר כי הראלי יהיה פתוח לקהל הרחב, שיוכל להתרשם - אבל לא לגעת - במוצגים הנחשקים. עם זאת, עם עיצוב יפהיפה וסאונד מנוע מרשים, חושי הראייה והשמיעה צפויים לחוויה יוצאת דופן. וכל מי ששמע אי פעם למבורגיני אחת מאיצה, יכול רק לדמיין מהי התחושה כאשר 100 למבורגיני'ס עושות זאת יחדיו.
היסטוריית השור
מותג למבורגיני הוקם ב-1963 על-ידי פרוצ'יו למבורגיני, אשר הלך לעולמו בשנת 1993. פרוצ'יו, איל הון איטלקי ונצר למשפחת ייננים, הקים את למבורגיני במקור כמפעל לייצור טרקטורים. הצלחת המפעל הובילה להחלטה על הקמת פס ייצור למכוניות. האגדה מספרת כי הסיבה לכך הייתה האכזבה הגדולה של למבורגיני מאיכות המכונית הפרטית שלו, אחת בשם פרארי.
במרוצת השנים התמחה למבורגיני במכוניות ספורט קיצוניות, כאשר הדגם הראשון שזכה למעמד של ממש, היה המיורה (Miura), שיוצרה בין 1966 ל-1972. המכונית, שזכתה לשבחים בזכות עיצובה המרשים, הייתה לסדרתית המהירה ביותר בתקופתה, עם מהירות מרבית של למעלה מ-270 קמ"ש.
מנגד, היא גם נודעה עקב תכנון אווירודינמי לקוי, שטרם שעבר שיפור גרם לבעיית יציבות קשה. בשנת 2006, זכתה למחווה יוצאת דופן, כאשר למבורגיני חשפה מכונית תצוגה מודרנית שעוצבה בהשראתה. למרות שמועות בנושא, המיורה המודרנית לא הגיע לייצור סדרתי.
בראשית שנות ה-70 נקלעה למבורגיני לקשיים כלכליים כבדים, ומשבר הנפט שהגיע ב-1973 הוביל לכך שמקימה נאלץ למכור את השליטה בה. פרוצ'יו עזב את עסקי הרכב מיד לאחר מכן, וחזר לביתו כדי לעסוק בייננות.
עם השנים למבורגיני הציגה כמה מכוניות מרשימות יותר (קונטאש, דיאבלו) ומרשימות פחות (אספדה, חאראמה), ובעיקר ידעה חוסר יציבות והעברות בעלות תכופות. כל זה הסתיים בשנת 1998, כאשר יו"ר קונצרן פולקסווגן, פרדיננד פייך, החליט להשתלט על המותג. מאז למבורגיני נמצאת במגמת שיפור מתמדת, החל באיכות הייצור של המכוניות, דרך המעבר הכמעט מוחלט להנעה כפולה, ועד להצגת מספר גדול יחסית של דגמים.
בלמבורגיני שוקדים בימים אלה על חזרה לפלח השטח, אליו הגיחו לרגע בשנות ה-80 עם ה-LM002, ואף שוקלים ייצור מכונית "משפחתית". 50 שנה אחרי הנחת אבן הפינה למפעל, פרוצ'יו למבורגיני יכול לנוח על משכבו בשלום - המותג שנושא את שמו עדיין חי, ובעיקר בועט.
לפנייה לכתב/ת 
