מלחמת הצבא האמריקני בחיילים הניאו נאצים
צבא ארה"ב קלט לשורותיו קיצונים גזענים שלהוטים ללמוד לאחוז בנשק כדי להשתמש בו נגד שחורים, מיעוטים ו"הציונים השולטים בעולם". כעת הוא מנסה לאתר אותם כדי למנוע מהם להפוך למחבלים מבית. הנשק - כתובות קעקע
הם מכנים זאת "מלחמה גזעית קדושה" והם מתכוננים אליה על ידי הצטרפות לשורות מכונת הלחימה המשומנת בעולם – צבא ארה"ב. ארגונים של ניאו נאצים, גלוחי ראש ותומכים אחרים בעליונות הגזע הלבן מעודדים את חבריהם להתגייס לצבא ולחיל הנחתים כדי לרכוש מיומנויות וניסיון שיאפשרו להם ביום מן הימים להפיל את מה שהם מכנים ה-ZOG – ממשלת הכיבוש הציוני. התרחיש הזה נשמע אולי כמו פנטזיה, אבל הפנטגון וארגוני זכויות אדם מתייחסים לנושא ברצינות ומנסים להיאבק בתופעה.
הנושא זכה לאחרונה לתשומת לב לנוכח פיגוע הטרור במקדש סיקי בוויסקונסין בתחילת החודש, שבו רצח חייל לשעבר שישה בני אדם והתאבד. החייל, וייד פייג', היה פעיל ידוע בסצנה המוזיקלית בקרב חוגים לבנים גזעניים. הוא אמר בעבר כי הפך לניאו נאצי לאחר שהתגייס ב-1992. כעבור שש שנים הוא סולק מהצבא. הוא גם סיפר שפגש במהלך שירותו את הצנחן גלוח הראש ג'יימס בורמייסטר, שרצח זוג שחור ב-1995 ונידון למאסר עולם.
איש אינו יודע לבטח כמה פעילים גזענים משרתים בצבא ארה"ב. דו"ח שהזמין משרד המשפטים ב-2008 העלה שלכחצי מפעילי הימין הקיצוני בארה"ב יש ניסיון צבאי. בעשרות השנים האחרונות,
המבצע הראשון נערך ב-1986. אך הוא לא עצר את הנחת לשעבר טי.ג'יי ליידן, ששירת בצבא מ-1988 עד 1991. ליידן, חבר בארגון גזעני לבן, מתגאה בקעקוע SS בגובה ארבעה סנטימטרים מעל צווארונו. הוא סיפר כי נהג לתלות צלב קרס בתאו והסיר אותו רק כשמפקדו ביקש זאת ממנו בנימוס, לפני מסדר של מפקד בכיר.
"התגייסתי לנחתים למטרה אחת – ללמוד כיצד לירות", סיפר ליידן. "למדתי גם להשתמש בחומרי נפץ, לפוצץ דברים. רציתי לאמן אנשים אחרים". ליידן, בן 46 כיום, "חזר בתשובה" מאז וכיום הוא משמש כיועץ במרכז שמעון ויזנטל.
אזהרה מאוקלהומה
ב-1995 פוצצו שני חיילים לשעבר את בניין הממשל הפדרלי באוקלהומה ורצחו 168 בני אדם באחד הפיגועים הקשים שידעה ארה"ב אי פעם. בעקבות כך עלתה המודעות לקיומן של קבוצות קיצוניות והפנטגון אסר על אנשי צבא להשתייך לקבוצות כאלה או לתמוך בהן.
"מה שמפחיד הוא שפייג' שירת בצבא בשנות ה-90 כשנראה היה שמתייחסים לכך ברצינות", אמר מט קנרד, מחבר הספר "צבא לא סדיר: איך הצבא האמריקני גייס ניאו נאצים, חברי כנופיות ופושעים למלחמה בטרור". לדבריו, "יש עוד פייג'ים רבים אחרים ששירתו במהלך המלחמה בטרור ואנחנו לא יודעים מה הם הולכים לעשות בשנים הקרובות".
קנרד טוען שצבא ארה"ב היה כה נואש לחיילים בזמן שנלחם במקביל באפגניסטן ובעיראק, שהוא אפשר לקיצונים, לעבריינים ולחברי כנופיות לחדור לשורותיו. הצבא יכול להעניק למתגייסים "ויתור מוסרי" ולאפשר כך לעבריינים להתגייס. על פי מידע שהגיע מהפנטגון, מספר הוויתורים שהוענקו עלה מ-16.7 אחוזים ב-2003 ל-19.6 אחוזים ב-2006. אך משרד ההגנה טוען כי ויתורים מסוג זה לא ניתנים למעורבים בפעילות גזענית קיצונית.
"הסטנדרטים שלו לא השתנו: פעילות קיצונית לא נסבלת וניתן להעמיד בגינה לדין במסגרת חוקי המשפט הצבאי", אמרה אילין ליינז, דוברת מטעם משרד ההגנה.
דגל הדרום וחברה שחורה
המבצע השלישי של הפנטגון היה ב-2009, בעקבות דו"ח מדאיג בנושא. הפקודות עודכנו שוב ב-2012 והורו למפקדים לשמור על ערנות ולהתערב במקרה של פעילות גזענית. בין היתר הפקודות אוסרות על חיילים להשתתף בדיונים בבלוגים ובאתרים גזעניים.
הליגה נגד השמצה וארגון Southern Poverty Law Center מסייעים לצבא ומלמדים קצינים כיצד לאתר קיצונים. אך הליגה טוענת כי הטיפול של הצבא במקרים גזעניים אינו עקבי ולא תמיד מספק.
העונשים נעים מהורדה בדרגה ושינוי סיווג ביטחוני ועד לסילוק מהצבא. רשויות הצבא הכינו מצגת שנועדה להנחות מפקדים כיצד לאתר פעילים קיצונים. המצגת קוראת למפקדים לשים לב לכתובות קעקע שכוללות גולגולות, ברקים, צלבי קרס, נשרים, לוחמים מהמיתולוגיה הנורדית, תיל ומגפיים בעלי דורבנות. היא מציגה בפניהם טבלה המורה להם כיצד לנהוג בהתאם לקעקוע.
"אנחנו קפדנים מאוד בענייני מדיניות הקעקועים בתחנת הגיוס הזו", אמר סמל אהרון איסכנדריאן, העומד בראש משרד הגיוס בעיירה פייטוויל שליד פורט בראג. ואמנם, לאחר הנסיגה מעיראק ובפתח הנסיגה מאפגניסטן, כששיעור האבטלה עולה על שמונה אחוזים, מתרבות גם הפניות לגיוס ולכן המגייסים יכולים להרשות לעצמם להיות בררנים.
איסכנדריאן נתן כדוגמה מקרה של צעיר שקעקע על עצמו את דגל הקונפדרציה – דגלן של מדינות הדרום האמריקני בזמן מלחמת האזרחים. הצעיר הצהיר כי הקעקוע מייצג עבורו "גאווה דרומית" וכי יש לו חברה שחורה. למרות זאת, ולאחר התייעצות עם גורמים בכירים, הוא נדחה.
אקדמאים שחוקרים פעילות קיצונים בצבא אומרים כי הם שינו את "אסטרטגיית החדירה"
שלהם – גלוחי ראש מגדלים את שערם ופעילים מסתירים כתובות קעקע ואת ההשקפות העומדות מאחוריהן.
עבור הניאו נאצים שמצליחים להסתנן פנימה דרושה אסטרטגיה מקיפה. כך טוען קרטר סמית', חוקר צבאי לשעבר וכיום פרופסור לקרימינולוגיה באוניברסיטה בטנסי. "הם בין החיילים הממושמעים ביותר שיש לנו. הם באמת רוצים ללמוד לירות בכלי הנשק האלה", אומר סמית'. לדבריו, "הבעיה איננה רק שפתחנו את הדלתות ונתנו להם לזרום פנימה. הוצאנו אותם לאחר שמיצינו עמם את הדין אבל לא עדכנו את המשטרה".
לפנייה לכתב/ת 
