לא רק בבריכה: כך תשחו נכון במים הפתוחים
לא לספורטאים בלבד: טרנד השחייה במים פתוחים סוחף אחריו מאות אנשים. אחת הסיבות לבחירה בים היא הסלידה של רבים מהכימיקלים והכלור. לפני שאתם קופצים למים כץ מלמד אתכם, במדריך וידאו מיוחד, איך עושים את זה נכון
מדובר בתופעה: מאות ישראלים נפגשים בחוף הים, מפשילים את בגדיהם ומסתערים על המים. הם גומאים קילומטרים בקיץ, בחורף, בבוקר וגם בלילה. כל מה שהם צריכים זה משקפת שחייה ובגד ים.
אחת הסיבות לפופולריות של השחייה במים הפתוחים היא הסלידה מהכימיקלים והכלור בבריכה, ומזג האוויר הנוח. ויש גם כאלה שבוחרים במים הפתוחים לאחר שחשו תחושת מיצוי בשחייה הלוך וחזור עשרות פעמים בבריכה הקטנה, משאינם זקוקים עוד לביטחונם של קווי הקרקעית אותם הם יכולים לראות.
בדרך לבריכה? כל מה שאתם צריכים לדעת:
דיאטה במים: מה לאכול לפני ואחרי אימון שחייה?
10 סכנות בריאותיות בשחייה - ואיך ניתן למנוע
באיזה גיל מומלץ ללמד ילדים שחייה? מדריך למים
שחייה ללא הפסקה - יעילות הטכניקה
המפתח לשחייה במים ללא מסלולים וקירות היא יעילות טכניקת השחייה. כדי לשחות לאורך זמן ארוך, צריך לשמור על שלושה כללים: איזון, רפיון ופוקוס מתמיד על צמצום "הטרדת" המים סביב הגוף.
שחיינים יעילים משתדלים לשחות קרוב ככל האפשר לפני המים ולא לאפשר לחלקים מגופם לצאת מעל לשטח פני המים, במיוחד הראש. שחיינים רבים מרימים ומניפים גבוה מדי את הראש בזמן השחייה. הרמת הראש גורמת להגדלת החיכוך ועולה במאמץ אנרגטי לא מבוטל.
כדי למנוע את זה, שחו עם פוקוס ברור של 'שחרור' הראש לתוך המים. זה יגרום לרגליים לצוף ויקטין את הגרר למינימום. בזמן שאתם שוחים, כוונו קרן לייזר דמיונית שיוצאת מהפדחת שלכם למקום אליו אתם רוצים לשחות. הראש צריך להישאר נמוך גם במהלך הנשימה. בזמן שאתם שואפים אוויר, שחררו את הראש לתוך המים במקום להרים אותו.
פסי רכבת רחבים - לשפר את היציבות במים
כדי לשפר את היציבות במים, במיוחד כששוחים במים סוערים, הפתרון הוא לשחות רחב. דמיינו שמתחתכם פרוסים פסי רכבת ברוחב הכתפיים שלכם. מתחו יד ימין מעל פס הרכבת הימני ואת יד שמאל מעל לפס השמאלי.
רוב השחיינים שוחים כשהם חוצים את קו האמצע כשהם מותחים את היד קדימה. זה גורם לתחושה של חוסר יציבות, סיבוב יתר של הגוף, הגבלת השחייה ובזבוז האנרגיה לצדדים במקום קדימה. לפיכך מתחו את היד בקו ישר מול הכתף.
ידיים רפויות - חיסכון באנרגיה
כשחותרים בזרועות בתוך המים ומחזירים את הידיים מעל למים, הדבר נכון לעשות הוא להרפות אותן. האנרגיה שתחסכו כשלא תפעילו את שרירי הידיים בזמן שהן 'חוזרות', לאורך זמן ומרחק, תהיה רבה מאוד. החיסכון האנרגטי הזה יאפשר לכם לשחות למרחק רב יותר ולהחזיק מהירות מאתגרת יותר לאורך זמן.
בתנאי ים גלי, יד רפויה תספוג את חבטת הגלים ותאפשר שחייה בקו ישר. יד נוקשה ומאומצת תגרום לגלים לזעזע את הגוף) ובכך להסיט את השחיין מהנתיב שהוא רוצה לשחות אליו.
כשאתם מתרגלים שמירה על החזרת ידיים רפויות, בבריכה או במים פתוחים, נסו להטמיע את ההרגשה כאילו כף היד והאמה תלויות מהמרפק. ממש כמו בובות על חוט – מריונטות. אם האצבעות שלכן רפויות, סביר להניח שכל האמה (forearm) תהיה רפויה.
להשחיל את היד לתיבת דואר - חיבור תנועות הגוף
הכנסת היד למים בזווית חדה ונקיה, תמזער את מערבולות סביב הידיים והגוף ותמנע גרר מיותר. הכנסה נקייה כזו תסייע לחבר ולסנכרן את תנועת הגוף עם תנועת החתירה ולייצר מהירות מבלי לגבות כמעט עלות אנרגטית.
בזמן שאתם שוחים תכניסו את כף היד לתוך תיבת דואר דמיונית שנמצאת מול הכתף של היד הנכנסת. כניסה כזו תבטיח שהיד תיכנס למקום המתאים להחזקת המים, ממש לפני החתירה. כניסת היד בתיבת הדואר צריכה להיות שקטה וכמעט ללא השפרצה.
לשחות גבוה - לפנות את המים בקלות
המקור הגדול ביותר לבזבוז אנרגיה בשחייה הוא האנרגיה שאנחנו משקיעים כשאנחנו "מייצרים גלים". תחשבו על זה לרגע: כשאנחנו שוחים, יש מים לפנינו ואנחנו בעצם מפנים את המים כדי שגופנו יתפוס את מקומם של המים.
במילים אחרות, כשהגוף שלנו מפנה מים לצדדים, הוא "מרים" מעין גל של מים שזז לצדדים – מאוד דומה לגל שסירה מייצרת בזמן שהיא משייטת.
הדרך הטובה ביותר לצמצם את "גל הגרירה" היא לשמור על מנח גוף ארוך בכל תנועה. כדי לעשות את זה, היו סבלניים בתחילת כל תנועה/גריפה. בזמן שאתם מתרגלים במהירות נמוכה, במיוחד במים פתוחים, נסו להגזים קצת בחפיפה בין הידיים.
כששוחים בתנאי ים קשים חפיפה, תבטיח אחיזת מים טובים יותר, בזמן שתנועה מהירה יותר קרוב לוודאי תגרום לאחיזה גרועה במים. ככל שהגלים והזרמים גדולים וחזקים יותר, כך כדאי להשקיע במידת החפיפה.
לשלב את הבעיטה - שחייה מהירה
בעיטה בקצב 2 ברגליים, במיוחד בסביבה שאין בה קירות ומסלולים, היא קרוב לוודאי הבעיטה הכי חסכונית. בעיטה במקצב הזה דורשת השקעת אנרגיה מינימלית אולם חזקה מספיק כדי לשחות מהר מאוד יחסית.
בבעיטה בקצב 2, רגל ימין בועטת כשיד שמאל "מחוררת" את המים ונכנסת. זו פעולה שדורשת קואורדינציה וזמן כדי ללמוד ולשלוט בה.
לרוב השחיינים לוקח חודשים כדי להגיע לסנכרון הנכון בין הידיים, לרגליים ולתנועת הגוף השלמה. שחייה על פסי רכבת רחבים מאפשרת לשלוט במרחב הרגליים הנכון ולטייב את הבעיטה. הדגש הנכון הוא לסנכרן את הבעיטה עם כניסת היד הנגדית.
ניווט - כדי לא לאבד מהירות
מבט קדימה בזמן השחייה כדי לתצפת ולנווט הוא אחד מהגורמים הבולטים באובדן מהירות ובזבוז אנרגיה חשובה לשווא. רוב השחיינים מרימים את הראש בתדירות גבוהה מדי וחשוב מכך, מרימים את הראש גבוה מדי.
נסו 'לצלם' תמונה במהירות גבוהה של המיקום שלכם ומה שלפניכם וזאת כדי לקבל אישור/אישוש למה שהחושים האחרים שלכם מצביעים.
הדרך הטובה לתרגל ניווט הוא לאגד את הרמת הראש לניווט אל תנועת החתירה באופן שלא יפריע לקצב והזרימה של התנועה. אל תנשמו בזמן שאתם מוציאים את הראש כדי לתצפת.
הדבר יחייב אתכם להוציא את הראש גבוה מדי, מה שסביר להניח יגרום לרגליים שלכם לשקוע וכפועל יוצא יאט ויעייף אתכם לשווא. נסו להציף את המשקפת ממש לקו המים כדי לראות ולתצפת. בזמן שאתם מציצים, שאר התנועות נשארות אותו הדבר.
- הכותב הוא מנכ"ל חברת Total immersion
ללימוד ואימון שחיה
בפרק הבא: שחייה במים פתוחים עם חברים
לפנייה לכתב/ת 
