שלום כיתה א': לימודים בסביבה ירוקה
דאגה לסביבה זה לא רק בור קומפוסט בחצר. את פניהם של תלמידי בתי הספר הירוקים שנפתחים היום בכפר סבא ובתל-אביב מקבלות כיתות מאווררות ומוארות במיוחד, חצרות גדולות, גינות אורגניות ועוד מאפיינים יחודיים, שאמורים להועיל גם לבריאותם וגם להישגיהם בלימודים
תלמידי בית הספר הירוק שמתחיל לפעול היום (ב') בשכונה הירוקה בכפר סבא, ילמדו במבנה לא שגרתי. מדובר בבית הספר הראשון בישראל, שמועמד להצטרף למועדון היוקרתי של מוסדות חינוך בעלי התקן האמריקאי לבנייה ירוקה LEED, בדרגת זהב (Gold) המחמירה.
עוד על בנייה ירוקה בערוץ כלכלה ירוקה :
- למה החום פולש הביתה? כי הבנייה לא ירוקה
-
בנייה ירוקה: מחכים לחקיקה ומימון ממשלתי
לא חלום רחוק: כך הופכים שכונה לבריאה
כבר מבחוץ אפשר לראות את ההבדל בין בית הספר החדש לבתי ספר אחרים, ולו רק בגלל הצמחייה הירוקה שמקיפה את המבנה. הירוק לא מסתכם רק בצבע - האדריכל דוד קנפו, תכנן מבנה חסכוני בצריכת אנרגיה ומים, עם כיתות מאווררות ומוארות במיוחד.
כמו ללמוד במערה
בית הספר בכפר סבא נבנה על ידי חברת אלקטרה בנייה, בשטח של כ-12 דונם וכולל כיתות, מעבדות, ספריה ומנהלה סביב חצר מרכזית רחבה. יונתן מאירי, אדריכל במשרד קנפו כלימור אדריכלים, מסביר כי האתגר בתכנון היה לשלב בין סביבה חינוכית למבנה ירוק שעומד בתקן המחמיר, כלומר מפחית את הפגיעה בסביבה ובריא יותר למשתמשים בו.
כך למשל, במבנה אין מזגנים. במקום זאת מתבצע המיזוג בשיטה חסכונית יותר בשם "מערכת קורנת" שמכונה "אפקט המערה" משום הטמפרטורה הקבועה והנעימה שהיא יוצרת. "מסגרת המבנה עצמו משמשת כגוף חימום, בדומה למה שמרגישים כשנכנסים למערה", מסביר המאירי את הכינוי.
הקירור מתבצע באמצעות משאבת חום גיאותרמית המזרימה מים שמקררים ומחממים את מעטפת הבניין. בקיץ היא מזרימה מים חמים למעטפת, ולאחר שהקירות סופגים את החום המשאבה מפנה את המים לעומק הקרקע הקרירה יותר. בחורף הפעולה הפוכה - חום מהקרקע משמש לסילוק הקור מהמעטפת.
למה לא מזגנים? מלבד בזבוז האנרגיה, מאירי מציין שהם מונעים כניסת אוויר צח למבנה, יוצרים רעש וכפי שהוכיחו מחקרים שונים - מעודדים חוסר ריכוז בקרב התלמידים ומאפשרים מעבר חיידקים - מה שתורם לתסמונת הידועה בשם "הבניין החולה".
תופסים את הגשם
מאפיינים נוספים שנועדו להועיל ליעילות המבנה בכפר סבא, כמו גם לבריאות וליכולת הריכוז של התלמידים, הם החדרת אוויר צח, בידוד עבה במיוחד ושפע של תאורה טבעית, בין השאר באמצעות חלונות גדולים מהרגיל. גם המחסור במים נלקח בחשבון: שלולית חורף ובורות חלחול בחצר, נועדו לתפוס את מי הגשמים ולמנוע מהם לזרום לכבישים ומשם לביוב ולים. עזרה נוספת בלכידת מי הגשמים עתידים לספק הגגות, עם צמחיה שמתוכננת בהם ושגם תועיל לבידוד המבנה.
הבנייה גם כללה אתגרים מיוחדים כמו פיקוח הדוק על כל מה שנכנס לאתר כדי לוודא שיש לו תו תקן ירוק, מחומרי הבנייה ועד הדבקים בריהוט. לא פחות חשוב היה מעקב על מה שיצא מהאתר כדי לוודא שכל פסולת הבנייה מופנית למיחזור.
מאירי מספר שבמקרים רבים הם נאלצו לעשות מחקר של ממש כדי למצוא את החומרים הדרושים. המטרה הושגה בשלמותה רק כמעט, שכן אריחי הריצוף אינם ירוקים – מוצר שהיה קשה להשיג לדבריו בשלב הריצוף. "אני מעריך שכל המוצרים בשוק הבנייה יהפכו לירוקים בהדרגה", הוא צופה. "בארץ זה עדיין קשה כי התחום בחיתוליו, אבל יותר ויותר חברות מבינות שזה העתיד".
ראש העיר כפר סבא, יהודה בן חמו, מסר כי עלות הפרויקט נאמדה בכ-26 מיליון שקל. "מדובר בבית ספר בעל תו תקן LEED GOLD, שהוא תקן מחמיר כדוגמתו יש רק כ-100 בכל העולם. אני בהחלט חש גאווה רבה עקב העובדה שבית ספר ברמה כזאת קם בעירנו".
ירוקים, אך בלי תקן
לעומת ישראל, התחום של בנייה ירוקה בישראל נמצא כמה צעדים קדימה. כך למשל, בקנדה ובחלק מהמדינות בארה"ב, כל מבני הציבור החדשים מחויבים לעמוד בדרגות שונות של LEED.
בישראל רשם הענף התקדמות משמעותית רק ביולי אשתקד, עת נכנס לתוקף התקן הישראל לבנייה ירוקה (ת"י 5281). התקן איפשר לראשונה להסמיך על פי תקן בנייה ירוק ישראלי גם מוסדות חינוך - מפעוטון ועד אוניברסיטה. אולם היעדרו של תקן לא מעידה שלא נעשו צעדים בתחום.
כרמית ליאור, רכזת מחקר ופיתוח במועצה הישראלית לבנייה ירוקה, מספרת שקיימים בארץ כבר לא מעט מוסדות חינוך שנבנו ברובם או בחלקם על פי עקרונות הבנייה הירוקה, אך אינם מחזיקים בתקן. ביניהם נמנים בית הספר הממלכתי דתי רובע סיטי שנפתח ב-2009 באשדוד, בית הספר אהוד מנור שנפתח ב-2010 בפתח-תקווה, בית הספר צין בשדה בוקר ובית הספר אילן רמון בירושלים.
קיימים בתי ספר נוספים אך ליאור מציינת כי אלו לא עברו הליך הסמכה ולכן אין רישום מסודר של הנושא. עם זאת היא מדגישה, כי הם אלו שסללו את הדרך המקצועית לגיבוש התקן. "הם היו פורצי דרך עוד לפני שירוק היה באופנה ולא ידעו לבנות כך", היא מסבירה.
תקן ישראלי: שני מוסדות חינוך בדרך
הבשורות הטובות הן, ששני מוסדות חינוך ראשונים בארץ, כבר נמצאים בהליכי הסמכה לקבלת התקן הישראלי. אחד מהם הוא בית הספר יסודי נופי ים, שתוכנן על ידי האדריכלית פרלה קאופמן ושייפתח מחר במתחם "הגוש הגדול" בתל-אביב, בסמוך לשדה דב שבצפון מערב העיר.
האדריכל יפתח הררי, שמשרדו שימש כיועץ לפרויקט, סיפר כי המאפיינים הירוקים של המבנה מתבטאים בין השאר בכך שכל הכיתות פונות לכיוון דרום וכוללות חלונות גדולים במיוחד, כדי למקסם את ניצול אנרגיית השמש לחימום ותאורה טבעיים. כדי למנוע חימום יתר של הכיתות בקיץ, החלונות כוללים הצללה קבועה.
מאפיינים נוספים הם בידוד תרמי של כל מעטפת הבניין, מזגנים חסכוניים באנרגיה, מערכת אספקת אוויר צח למבנה, תאורה חכמה, הכנה לגג ירוק, ריצוף בחצר שמאפשר למי הגשמים לחלחל לאדמה וכן הקפדה על כך שכל החומרים והציוד מחזיקים בתו תקן ירוק ישראלי או אחר, מהצבע שעל הקירות ועד לריהוט.
הררי, שמשרדו תכנן את בתי הספר הירוקים באשדוד ובפתח תקווה, מוסיף כי התחום התקדם משמעותית בשנים האחרונות, בעיקר בכל הנוגע לזמינות המוצרים הירוקים הנדרשים. "ב-2009 לא היו מוצרים בשוק, אך היום יש זמינות מלאה", הוא מספר. הררי מוסיף כי בניית בית ספר ירוק יקרה יותר אמנם, אבל הניסיון שהצטבר בעולם מלמד כי ההשקעה הנוספת מחזירה את עצמה בטווח של 10-5 שנים, בזכות החיסכון מים ובחשמל.
תזוזה גם בהשכלה הגבוהה
בית הספר נופי ים בתל-אביב אינו בית הספר הירוק היחיד שייפתח בעיר, בה ייפתחו השנה שני בתי ספר נוספים, שאף הם בנויים על פי עקרונות הבנייה ירוקה - בית ספר יסודי בשכונת המשתלה ובית ספר על יסודי בצפון מערב העיר. עם זאת, כרגע הם אינם מועמדים לתקן הישראלי לבנייה ירוקה.
אוראיל בבצ'יק ממרכז תחום קיימות ובנייה ירוקה במינהל הנדסה בעיריית תל-אביב, מוסיף שכל בתי הספר שייפתחו בעיר מעתה והלאה ייבנו על פי עקרונות הבנייה הירוקה, תודות להחלטה שהתקבלה בעירייה לפיה כל מבני הציבור בעיר ייבנו באופן זה.
גם בהשכלה הגבוהה ניכרת תזוזה: המוסד החינוכי השני שנמצא בהליכים לקבלת התקן הישראלי לבנייה ירוקה, הוא הקמפוס הסטונדטיאלי של מכון ון ליר בירושלים. בנוסף, באוניברסיטת תל-אביב עמלים בימים אלה על בניית בית ספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר, על פי תקן ה-LEED - ברמה הכי מחמירה. בית הספר ייפתח בשנה הבאה וישמש גם לצרכי מחקר וגם את הקהילה. "המבנה מבקש להיות מעבדה חיה ללימודי הסביבה", מסבירה ליאור מהמועצה לבנייה ירוקה.
שיפור בבריאות ובהישגים
בנייה ירוקה מועילה לא רק לסביבה. מחקרים שנערכו בעולם גילו כי היא מועילה גם לבריאות השוהים במבנים וכי במוסדות חינוך בפרט יש אף ערך מוסף שיפור יכולות הלמידה. כך למשל, גוף בשם CENTER FOR GREEN SCHOOL (מרכז לבתי ספר ירוקים), הפועל תחת המועצה האמריקאית לבנייה ירוקה, פירסם ב-2011 דו"ח שכלל סקירה של 1,000 בתי ספר ירוקים בארה"ב.
התוצאות גילו שיפור בבריאות התלמידים וצוות ההוראה, שנבעו בעיקר מצמצום הופעת מחלות חורף ומחלות בדרכי הנשימה, לרבות אסטמה, שפעת וכאבי ראש. עוד התברר, שיכולות הלימוד והביצועים הכלליים של התלמידים השתפרו ב-15% ותוצאות המבחנים השתפרו ב-25%, תודות לשיפורים בתאורה טבעית ובאוורור בלבד.
"במבני משרדים קל לשכנע לבנות ירוק, כי מסבירים להם שפחות עובדים ייעדרו ושזה משתלם", אומרת ליאור. "בבתי ספר אפשר להדגים זאת בהישגי התלמידים - זה גם דברים מדידים".
במועצה מדגישים גם את התועלת החינוכית, במסגרתה התלמידים יכולים להכיר את נושאי הסביבה, באמצעות חווית הלימוד בבית ספר שבנוי באופן זה. "אחד היתרונות הגדולים היא היכולת להטמיע את עקרונות הקיימות, דרך יישום אמיתי בשטח וחינוך הדור הצעיר לחשיבה אינטגרטיבית כבר מגיל צעיר", מסבירה ליאור.
מה זה ירוק? תלוי מי קובע
בשנים האחרונות הצטרפו בתי ספר רבים בארץ למגמה הירוקה ומיתגו את עצמם כ"ירוקים". עם זאת, לא תמיד זה גם מעיד שהתלמידים שוהים בתוך מבנים שנבנו על פי עקרונות הבנייה הירוקה ונהנים מהיתרונות הטמונים בה, שכן התואר 'ירוק' מוענק לבתי ספר שמאמצים ומטמיעים את תוכנית הלימודים הסביבתית של משרד החינוך והמשרד להגנת הסביבה.
תוכנית זו מחייבת יעדים סביבתיים כמו הכללת נושאי סביבה בתוכנית הלימודים, מיחזור, הפחתת משאבים וביצוע פרויקטים למען הקהילה. עם זאת, במועצה לבנייה ירוקה שואפים שרק מוסדות חינוך שנבנו על פי עקרונות הבנייה הירוקה, יוגדרו כ"ירוקים". "ההסמכה כיום, לא מעידה על טיב המבנה", אומרת ליאור. "לא כל מי ששם עמדת קומפוסט בסככת אשפה או מלמד תוכנית חינוכית ירוקה - הוא ירוק. מבחינתנו הכוונה למבנה עם תו ירוק של מכון התקנים או תקן מקביל לבנייה ירוקה בעולם, בשילוב תוכנית לימודים ירוקה כמובן".
במועצה מקווים, כי צעדי ההסמכה שמתבצעים כיום, הם סנוניות ראשונות שמבשרות על צעדים נוספים שיבואו, בבניית בתי ספר או בשיפוץ שלהם, וכן באוניברסיטאות וגני ילדים. "השוק יצור את המגמה", היא אומרת. "עד היום לא היה תקן ואי אפשר היה להרוות את הצימאון של מי שרצה. עכשיו יש פתח".
הילה ביניש, מנכ"ל המועצה, סבורה שהמודעות העולה בקרב בתי ספר בישראל לבניה ירוקה כבר עתה תורמת משמעותית לחינוך בארץ.
"מוסדות לימוד שמטמיעים אלמנטים מתחום הבנייה הירוקה, משפרים לא רק את בריאות התלמידים והמורים ותורמים לשיפור איכויות הלמידה, אלא גם משפיעים על הדור הצעיר להתחנך על ערכי הקיימות והשמירה על הסביבה", היא אומרת. "אנו מצפים כי בתי ספר יכנסו למעגל המחזיקים בתקן ויבטיחו שורה של פתרונות ליישום תפיסה כוללת ומתקדמת של הבנייה הירוקה במוסדות לימוד".
לפנייה לכתב/ת 
