העליון נגד הפרדת זרים: גם אתיופים שילבו
ביקורת קשה מצד שופטי בית המשפט העליון על המדינה ועיריית אילת שערערו על ההחלטה שהפרדת ילדי הזרים במערכת החינוך אינה חוקית. השופט דנציגר: "מה היה קורה אם היו עושים את זה במדינה אחרת?". השופט ג'ובראן: "הם נמצאים כאן וחובתנו לדאוג להם"
בית המשפט העליון מתח היום (ה') ביקורת חריפה על עיריית אילת ומשרד החינוך שביקשו להפריד את ילדי הזרים במערכת החינוך בעיר ושלח את הצדדים לקיים מגעים אינטנסיביים למציאת פתרון עוד לפני פתיחת שנת הלימודים. השופט יורם דנציגר אמר: "אני לא יודע מה היה קורה אם במדינה אחרת היו אומרים לקבוצה אתנית אחרת, לאו דווקא יהודים, שמסיבות כאלו ואחרות מוטב שהם ילמדו בבית ספר נפרד".
תלמיד סודני באילת: "מרגיש כמו כלב"
הדברים הקשים נאמרו בערעור של עיריית אילת ומשרד החינוך נגד החלטת בית הדין לעניינים מנהליים בבאר שבע שקבע שהפרדת ילדי הזרים במערכת החינוך באילת אינה חוקית. "האם לא כדאי לנתב את המשאבים לשילוב הילדים במערכת החינוך הרגילה", תהה השופט סלים ג'ובראן, בהנחה שמדובר בעשרות תלמידים בלבד.
מנגד טענה נציגת הפרקליטות, עו"ד יוכי גנסין, כי מדובר ביותר משאלה של מספר התלמידים וכי העניין מורכב: "כאשר הפער הוא גדול צריך כיתת קלט, מה שעושים הרבה פעמים לעולים חדשים. הם נמצאים באולפן ואחרי זה יש כיתות קלט שנועדו לצורך הכשרה".
עיריית אילת טענה שהיא מכשירה בית ספר בשם תרשיש באזור הרישום של ילדי הזרים שיוכל לקלוט אותם בתחילת השנה. השופט ג'ובראן אמר שהפתרון לא מספק והביע אי-נוחות מהמצב: "בכל זאת יישאר הרעיון של ההפרדה שהוא בעצם מעיק ומפריע לחשיבה שלנו מבחינת מדינת ישראל במאה ה-21. זו שאלה ערכית ומוסרית ממדרגה ראשונה". גם השופט דנציגר הביע ספק אם בית הספר שעיריית אילת מכשירה יהיה ערוך: "אתם בדיוק כמו המדינה, לא יודעים אפילו מה מספר התלמידים שיגיעו בצלצול שיפתח את שנת הלימודים".
השופט ג'ובראן השווה את ההפרדה לקליטת עולי ברית המועצות לשעבר ואתיופיה: "גם שם היו קשיי התאקלמות וקליטה אבל הם נקלטו. לא הקימו עבורם בתי ספר נפרדים. חלקם נמצאים באילת ומדברים עברית אז לא צריכה להיות בעיה של שפה".
המדינה: התלמידים מתוסכלים
עיריית אילת טענה שההבדל בין עולים לילדי זרים נובע ממעמדם האזרחי וספגה על כך ביקורת מהשופט ג'ובראן: "הטענה הזו לא צריכה להיטען. האנשים האלו נמצאים במדינת ישראל. איך נכנסו למדינה? הם נמצאים כאן וחובתנו לדאוג להם. מה ההבדל, בגלל היותם פליטים?"
המדינה טענה שניסיון שילוב שנעשה בערים שונות נכשל, והמצב הזה מביא לתסכול בקרב ילדי הזרים:
"בערד הם שולבו כמו שהם בתוך בתי הספר הרגילים, רואים את זה בדו"חות, הפערים נשמרים משום שאין אפשרות לקדם אותם, מה שמשפיע גם על התסכול שלהם", הסבירה עו"ד גנסין. עיריית אילת טענה גם כי שילוב הילדים הזרים יפגע גם בהם: "אי אפשר לקחת ילדים בני 15 שלדעתנו רמתם היא של כיתה ד' ולשלוח אותה לכיתה י'".
בתום הדיון קבעו השופטים כי הצדדים יפתחו במגעים אינטנסיביים למציאת פתרון לסוגיה, ויגישו את עמדתם לבית המשפט בשבוע הבא, עוד לפני פתיחת שנת הלימודים.
לפנייה לכתב/ת 
