תואר יש, עבודה אין: "האבטלה מסרטנת"
רבים מהמפוטרים החדשים הם צעירים ואקדמאים. "הציפייה שתואר יבטיח עבודה כבר לא תקפה", אומרים בחברות ההשמה - ומנכ"ל שירות התעסוקה לשעבר מעריך שהרע עוד לפנינו: "אנחנו עלולים למצוא את עצמנו בתחילתו של גל אבטלה סוחף"
הקלישאה השחוקה גורסת שבכדי להצליח בחיים אתה חייב ללמוד, ואם כבר ללמוד אז באקדמיה. גל הפיטורים האחרון הוכיח שאולי הגיע הזמן להחליף תקליט. 16 אלף ישראלים איבדו את מקום עבודתם בחודש יולי, ומבט מעמיק יותר מראה כי רבים מאותם מפוטרים הם צעירים ואקדמאים, כאלה שהאמינו שתואר ראשון או שני יבטיח להם מקום עבודה, ומצאו עצמם מובטלים.
גל פיטורים, כותרות אחרונות:
"הצעירים והאקדמאים הם לרוב הראשונים להיפגע בגל פיטורים, והם מהווים גם מדד לכך שצפויה עליה נוספת באבטלה", אמר אתמול (ה') ל-ynet יוסי פרחי, עד לפני כמה חודשים מנכ"ל משרד התעסוקה. "אקדמאים הם כאלה שמועסקים בחוזים אישיים, חסרי קביעות או במדיניות של 'אחרון להיכנס, ראשון לצאת'".
"אנחנו עלולים למצוא את עצמנו בתחילתו של גל אבטלה סוחף, אבל ניתן לעצור אותו באמצעות ניהול נכון", מזהיר פרחי. "האבטלה מסרטנת, אם לא מטפלים בה בהתחלה היא מתפשטת. אבטלה גוררת אבטלה: היא מאטה את המשק, כוח הקנייה קטן, אנשים צורכים פחות, מפעלים מייצרים ומרוויחים פחות, וכך יש יותר אבטלה".
כשהתואר הופך לחיסרון
מאחורי הסטטיסטיקה היבשה מסתתרים אנשים מוכשרים, שחלקם בחרו ללמוד מקצועות טכניים וחופשיים ומצאו עצמם בלשכות התעסוקה. הנתונים מראים שהממוצע עומד על 8.8 אנשים על כל משרה פנויה, אולם כשמגיעים למקצוע אקדמי קופץ הממוצע ל-27. כך, למשל, על כל משרה פנויה במקצועות חופשיים וטכניים מתמודדים 15.5 אנשים, על כל משרת ניהול 16.3, עשרה על כל משרת פקידות. 
| קבוצת מקצועות (משלח יד) | יולי 2012 | יולי 2011 | שינוי באחוזים |
| אקדמאי | 657 | 682 | 3.7%- |
| מקצועות חופשיים וטכניים | 1,008 | 1,044 | 3.4%- |
| מנהלים | 372 | 345 | 7.8% |
| עובדי פקידות | 1,837 | 2,489 | 26.2%- |
| עובדי מכירות/שירותים | 4,490 | 4,411 | 1.8% |
| עובדי מקצועיים בחקלאות | 138 | 130 | 6.2% |
| מקצועיים בתעשייה/בינוי/אחר | 4,281 | 5,014 | 14.6%- |
| בלתי מקצועיים | 10,626 | 11,675 | 9%- |
| ארצי | 23,409 | 25,790 | 9.2%- |
במכירות ושירותים הסיכוי למצוא עבודה גבוה יותר (6.4 אנשים על כל משרה), על עבודה בבינוי ותעשייה יש 9.5 מתמודדים על כל משרה וגם בגזרת הבלתי מקצועיים המצב לא מאיר פנים - 7.3 אנשים על כל משרה.
בחברות ההשמה הפרטיות מרגישים היטב את המצב המשתנה. שם לא עושים הפרדה בין צעירים, אקדמאים או ותיקים, אבל בהחלט יכולים להצביע על כך שהתארים לא מבטיחים לאף אחד עבודה, בניגוד לתפישה הרווחת. "הציפייה שתואר יבטיח עבודה אינה תקפה בימים קשים אלה", אומרת עינב בוימפלד, מנהלת התוכן והמחקר ב-AllJobs. "ההיצע למשרות בתחומים אקדמאיים 'מובהקים' כמו עריכת דין, פסיכולוגיה ואפילו ראיית חשבון - הולך ומתמעט. אנחנו מבחינים בירידה בביקוש לאקדמאים ובעלי מקצעות חופשיים וטכניים. ייתכן והדבר נובע ממדיניות 'הידוק החגורה', שרבים מהמעסיקים נוקטים בה לאור המצב הקשה במשק".
המיקוד באקדמאים משכיח כמעט את יתר האנשים, שמרכיבים את המושג "דורשי עבודה". מבחינת בוימפלד, היותו של עובד בעל תואר אינה מהווה עוד שיקול בבואו של המעסיק לשלוח אותו הביתה. "כשחברה מפטרת עשרות או מאות עובדים היא לא בהכרח בודקת למי יש תואר", היא מסבירה. "לעתים, בוחרים המעסיקים לצמצם דווקא את האקדמאים ששכרם גבוה".
חלק מהאקדמאים מסרבים לעבוד בעבודות שאינן במקצוע שלהם, ונשארים מובטלים עד לבואה של הצעה אטרקטיבית, שלא תמיד מגיעה. בוימפלד טוענת כי מדובר בטעות נפוצה. "הם צריכים ללמוד את השוק ולהבין שגם אם המקצוע שלהם אינו מבוקש, יתכן ויוכלו להשתלב בתחום שיש לו השקה לדרישה הנוכחית שלהם", היא אומרת. "מאבטלה אפשר גם להרוויח ולצמוח או לקחת קורס ולהתמקצע. מעל הכל צריכים להישאר חיוביים ולהבין שמדובר בתקופת משבר שתיגמר מתישהו".
מנכ"ל "מנפאואר פרופשנל", חני יעקב, מייחסת גם לחודשי הקיץ חלק בהאטת הדרישה לעבודה. לדבריה, הירידה הנוכחית אינה דרמטית אלא תואמת את התקופה. התחום שבו כן מורגש השינוי הוא זה של הסלולר, שנחשב ליציב, אבל סובל באחרונה מגל תנודות שמוביל לצמצומים נרחבים במטרה לחסוך ולהתגבר על השינויים בתחום, בעקבות הרפורמה של משרד התקשורת.
"מענף הסלולר מגיעים אלינו יותר אקדמאיים בתחומים של שיווק ומכירות, בגילאי 30 פלוס עד 45, שחלקם פוטרו אחרי תקופה ארוכה בענף", מגלה יעקב. "קשה להם לעשות את השינוי, אבל מדובר באנשים מוכשרים. הם עוברים תהליך קשה ועצוב ולוקח להם זמן להפנים. הם לא מפגינים ייאוש אלא רצון לשנות משהו, לפחות בחודשים האלה של הקיץ".
למדתם מדעי החברה והרוח? אתם בבעיה
בניגוד לתחזיות האופטימיות של חברות ההשמה, פרחי נשמע תקיף ובוטה יותר. אחרי שמונה שנים במשרד התמ"ת ובשירות התעסוקה, דבריו אינן משאירים ספק באשר להתפתחויות הבאות.
להשקפתו של פרחי, אין לייחס אבטלה לכלל המגזר האקדמי. לדבריו, אלו שמצאו עצמם
ללא עבודה טעו בבחירת מסלול הלימוד שלהם. "האינפלציה של סטודנטים שפנו בשנים האחרונות ללימוד חברה ורוח היא אנטיתזה לכלכלה המודרנית וטעות אסטרטגית", הוא גורס. "המשק היום זקוק לפועלי ייצור, למהנדסים ולאנשי הייטק. בלימת האבטלה בקרב צעירים ואקדמאים היא מפתח לצמצום כללי של האבטלה. הפתרונות הם בהסבה מקצועית, השתלמויות והכשרות ובטיפול נקודתי במפעלים, שבהם קיימת מצוקה על ידי הסרת חסמים והתייצבות של המדינה".
לפנייה לכתב/ת 
