פנייה לאוצר: לבטל פטור אוטו' מארנונה לחרדים
במכתב חריף שנשלח למשרדי האוצר והפנים פונה חברת מועצת עיריית ירושלים, מירב כהן, לממשלה ודורשת להפקיע מידי העירייה את הסמכות למתן פטורים מארנונה על סמך גובה ההכנסה. "זה ממוטט את הכלכלה של העיר. יש קריטריון של מיצוי כושר השתכרות ואפשר להחיל אותו על הפטור מארנונה"
בצעד יוצא דופן, פנתה היום (א') חברת מועצת עיריית ירושלים לממשלה בדרישה כי תפקיע מידי הרשויות המקומיות את סמכותן להעניק פטורים בתשלום ארנונה על סמך מבחן הכנסה.
מירב כהן, חברת מועצה בירושלים מטעם סיעת "התעוררות", שלחה מכתב חריף למשרדי האוצר והפנים בדרישה להפסיק את הנוהג של מתן פטורים מארנונה ללא בדיקה של מיצוי כושר השתכרות שמבוצעת על ידי המוסד לביטוח לאומי ורשות המסים.
- הנחות בארנונה לחרדים על גבנו? אז למה לי ארנונה עכשיו: כך נתנהל מול העירייה
- 6,000 שקל בלי לעבוד. המדינה נגד תעסוקת חרדים
"צריך להוציא את זה מהידיים של הרשויות המקומיות – זו הפקרות", אמרה היום כהן ל-ynet בעקבות שליחת המכתב. "יש קריטריון של מיצוי כושר השתכרות שמופעל על ידי ממשלת ישראל ואפשר להחיל אותו על הפטור מארנונה במקום להעסיק עובדים לחינם".
לטענתה, הנוהג שלפיו משרד הפנים קובע את גובה ההנחה אך כל רשות מקומית מבצעת לבד את בדיקת הזכאות יוצר מספר עיוותים: ראשית, הוא גורם לכך שרשויות "חלשות" הופכות לחלשות עוד יותר כי תושביהן זכאים ליותר הנחות.
רשויות עם גירעון נצחי
אובדן ההכנסות מביא את אותן רשויות למצב של גירעון מתמיד וכך הן הופכות לרשויות הנמצאות תחת פיקוח של משרד הפנים. כלומר, העצמאות בקביעת הזכאות לפטורים, מחלישה את השלטון המקומי ולא מחזקת אותו.שנית, העובדה שהרשות המקומית בודקת לבד את הזכאות לפטור מארנונה בגין מבחן הכנסה, מחייבת את אותה רשות להחזיק מנגנון יקר של עובדים שיבדקו כל דרישה, למרות שלממשלה יש כבר מנגנונים כאלה מן המוכן.
שלישית, העובדה שהממשלה עצמה לא בודקת את הדרישות לפטור מארנונה גורמת לכך שקריטריון מיצוי כושר השתכרות אינו מוחל על פטורים אלה. כלומר, מי שאינו עובד ואינו מחפש עבודה יכול ליהנות מהפטור אך מי שעובד ומרוויח מעט אינו יכול ליהנות ממנו.
לטענת כהן, בירושלים הגיע המצב לכדי איום של ממש על כלכלת העיר. "יש 25 מסלולים לפטור מארנונה בארץ, ובירושלים למעלה מ-40% מההנחות הולכות למסלול של מבחן הכנסה", היא אומרת ל-ynet. "זאת, בגלל שכל המסלולים האחרים כוללים קריטריונים נוקשים שנבחנים על ידי מוסדות המדינה. הרבה אנשים שיכולים לקבל הנחה במסלול אחר בוחרים להגיע במסלול הזה כי הוא קצת כמו מערב פרוע. נורא קל הוכיח זכאות".
לדבריה, הקלות באה על חשבון החלוקה הצודקת. "ההנחה, במדרגות של בין 40% ל-80%, היא פונקציה של גובה ההכנסה ומספר הנפשות בבית. אך קצבאות לא נחשבות להכנסה, אין בדיקה של ועדה, אין מבחן תעסוקה ועד לאחרונה אפשר היה להביא אישור מהרב שאתה לא עובד. מנגד, תקרת הזכאות כל כך נמוכה שגם מי שעובד ומרוויח שכר מינימום, לא זכאי להנחה".
מציאות זו, טוענת כהן, יוצרת מספר בעיות בירושלים. ראשית, היא פוגעת ביכולתה של העירייה להעניק שירותים ראויים לתושביה. "זה ממוטט את הכלכלה של העיר – לא פחות מזה. העירייה מפסידה 120-130 מיליון שקל בשנה והיא לא יכולה לעזור לאנשים שבאמת זקוקים לה. הכסף לא מגיע לאוכלוסיות מוחלשות ולא לשירותי ניקיון. בירושלים מי שלא נהנה מהפטור נדפק פעמיים. הוא גם משלם את הארנונה הכי גבוהה במדינה וגם מקבל את שירותים ירודים".
החולשה שבבסיס הגבייה של עיריית ירושלים גם באה לידי ביטוי ביכולתה למשוך אוכלוסיה עם כושר השתכרות גבוה יותר ולפתח את כלכלתה. על פי נתונים ששלחה כהן למשרדי הממשלה, ההוצאה לנפש בירושלים היא פחות ממחצית ההוצאה לנפש בתל אביב. בהתאם, היקף ההכנסות של עיר הבירה מארנונה לעסקים הוא פחות ממחצית ההכנסות של העיר העברית הראשונה.
"הארנונה לעסקים לא נמוכה, אבל יש לנו הרבה פחות עסקים. קהל הלקוחות פה עני ולכן מחזור העסקים קטן יותר. הכל קשור אחד בשני. אם העירייה הייתה יותר עשירה היא הייתה יודעת לתמרץ עסקים יותר טוב".
כהן מציעה במכתבה, כאמור, להעביר את האחריות על מתן פטורים מתשלום ארנונה מידי הרשויות המקומיות לידי גופים ממשלתיים כמו ביטוח לאומי, רשות המסים ומשרד הביטחון. זאת, כפי שנעשה בפטורים אחרים, כמו פטור בגין נכות או פטור לאמהות חד הוריות.
בנוסף, היא מציעה כי משרד הפנים יפצה את הרשויות בגין 75% מאובדן ההכנסות. המצב הנוכחי, היא מציינת במכתבה, מציב את שר הפנים "בעמדה חזקה מול הרשויות המקומיות באופן לא מידתי, המאפשרת החלטות פופוליסטית של המשרד במקרה הטוב, וסחר-מכר פוליטי במקרה הטוב פחות".
כמו כן, היא ממליצה להחיל קריטריון של מיצוי כושר השתכרות על הפטור מארנונה בגין הכנסה נמוכה. "אני שמחה לסבסד את מי שלא מסוגל לעבוד ואת מי שגורלו לא שפר עליו, אני לא מוכנה שהפטורים ילכו למי שעובד בשחור או יושב בבית. אנחנו נקרוס ככה, כי הקבוצה שמשלמת את המסים הללו הולכת ומצטמצמת".
בכוונתה לפעול על מנת שמשרד האוצר ישלב בחוק ההסדרים הנוכחי סעיף המסדיר את הנושא. צעד כזה, אם יעשה, צפוי להיתקל בהתנגדות חריפה מצד חברי כנסת ושרים מהסיעות החרדיות בכנסת, ביניהם שר הפנים, אלי ישי. "הפטור הזה קיים משיקולים פוליטיים שבאים לסייע לציבור מאוד סקטוריאלי", אומרת כהן. "כמובן ששר הפנים מרצונו החופשי לא ישוש לשנות אותו אבל אנחנו מקווים שהשרים והכנסת יקבלו החלטה לדאוג לכולם.
"זו בדיוק אותה הדרישה שהייתה לנו בנוגע לקריטריונים לדיור בר השגה. למה שבן אדם יקבל הנחה של 300 אלף שקל בקניית דירה כשהוא אפילו לא הוכיח שהוא ניסה לעבוד?! למה שזוג עם הרבה ילדים יקבל אוטומוטית סבסוד של המשכנתא וזוג אחר ששירת ועובד לא יקבל?! כל השיטה מעוותת והארנונה היא חלק מזה. אנחנו מבקשים לשנות את סדרי העדיפויות ולשלוח מסר: אנחנו עוזרים למי שמנסה לעזור לעצמו".
לפנייה לכתב/ת 
