שונא את בי"ס: קשיי הימים הראשונים - ופתרונות

היום הראשון לתחילת שנת הלימודים עבר. ההורים נשמו לרווחה והחזירו את הילדים לשגרה ואפילו השוויצו לסבתות ולחברים בפייסבוק על הפרידה הקלה. הילד התעורר בקלות, התלבש במהירות ורץ לגן או התיישב בשמחה בכיתה ושלח אתכם לדרככם.

עוד כתבות בערוץ הורים:

• איך שהזמן טס: שלום כיתה א' - בפעם האחרונה
• זה אפשרי: להחזיר לילדים את ההנאה מהלמידה
• "למה לא 100?" הנזקים שברדיפה אחר מצוינות
  

צילמתם, התלהבתם ואפילו, לא להאמין, הגעתם לעבודה בזמן והספקתם לשתות קפה. יום או יומיים ולעתים אפילו שבוע עוברים בנעימים ואז זה מגיע, כבר בבוקר לפני ההליכה לגן או לבית הספר הפעוט הדעתן מצהיר שהוא נשאר בבית או שהילד מסרב ללבוש תלבושת אחידה וללכת לבית הספר.

לפעמים הילדים כועסים ומסרבים, לפעמים פורצים בבכי ולפעמים פשוט מחפשים סיבות ותירוצים שמצליחים להוציא כל הורה ממוצע משלוותו. לפעמים הם מתקשים לקבל את השינויים. כך תתמודדו עם הקשיים של השבועות הראשונים בבתי הספר ובגן.

1. "אמא כואבת לי הבטן"

לפני שהחלטתם לנזוף בילד ולטעון שהוא ממציא תלונות כדי להישאר בבית, ולפני שהחלטתם לשלוח אותו לבית הספר עם האמירה "זה יעבור", עצרו וחשבו: האם הוא אכל ארוחת בוקר, האם הספיק ללכת לשירותים ואולי היו שינויים בתזונה שלו או של הבית כולו.

החופש מאפשר לרוב הילדים לאכול אחרת, זמני הארוחות השתנו ובדרך כלל גם התפריט. יש ילדים שהתרגלו לקום מאוחר ולאכול רק בצהרים. יש משפחות שסיום החופשה ותחילת שנת הלימודים והשגרה גורמים להם להחליט לשנות את התזונה בבית לבריאה יותר ולשנות את התפריט אליו רגיל הילד.

כאב בטן אמנם יכולים להיות ביטוי רגשי לפחד או חששות ואפילו התרגשות, אבל לנבוע גם מסדר יום שונה, מתפריט חדש או מרעב. מומלץ לבדוק את התפריט של הילד, לשלול מזונות שיכולים לגרום לכאבים וכמובן לשוחח עם הילד ולברר האם יש קשיים או חששות שלו בבית הספר.

גם אם מדובר בקושי רגשי - אל תבטלו אותו, אלא שוחחו עם הילד והעבירו מסר שאתם איתו, מאמינים לו ומנסים לעזור לו להתמודד. כאבי בטן בבקרים שלא עוברים דורשים גם התייעצות עם רופא.

2. "אני שונא את המורה והמורה שונאת אותי"

היום הראשון עבר ואיתו ההיכרות עם המורה החדשה. בהתחלה היא נראתה נחמדה ומחייכת אבל עברו בדיוק יומיים והילד הפרטי שלכם חזר עם קביעה ברורה שהוא לא אוהב את המורה ויותר מזה "המורה שונאת אותי".

רגע לפני שאתם נבהלים וכועסים או רצים לברר עם המורה למה היא לא אוהבת את הילד המקסים, קחו נשימה עמוקה והירגעו. הימים הראשונים יכולים להיות סוערים ואפילו להוות כר למאבקי כוחות של מורים ותלמידים. כל אחד מחפש את מקומו ולעיתים מורים מנסים להיות סמכותיים יותר וקשוחים כדי לקבוע נורמות התנהגות והרגלים בכיתה.

גם אם הילד מרגיש לא אהוב נסו לפרוט איתו את התחושה ("למה אתה מרגיש ככה?" "בוא נחשוב ביחד על התייחסות נחמדה של המורה אליך" וכו'). חשוב לא לגלות הזדהות עם הילד אלא לבחון את הסיטואציה מבחוץ ולהעביר מסר שאתם תומכים בו וסומכים עליו שיסתדר.

רק אם התלונות ממשיכות ואתם חושבים שלא מדובר בתחושה סובייקטיבית אלא באמת ישנה בעיה, מומלץ להתערב.

חשוב לקבוע טקס פרידה שיקל על הילד(צילום: shutterstock)

3. "אמא, אל תלכי"

מסתבר שקושי להיפרד יכול להתחיל לאחר מספר ימים, ההתרגשות יורדת והילד מוצא את עצמו מכיר את הצעצועים החדשים ואת האטרקציות המיוחדות בגן, אבל בלי חברים או ילדים לשחק איתם. לפעמים מישהו העליב אותו או שהאוכל לא ממשש טעים לו ולפעמים הוא מבין שקצת בכי בבוקר גורם לכם להפסיק הכל ולהתרגש.

חשוב לברר מה מפריע בגן אבל להלך על חבל דק שבו לא מעניקים לקושי תשומת לב גדולה מדי. חשוב לקבוע טקס פרידה שיחל כבר בבית ויבהיר לילד כמה זמן תלוו אותו בגן ומתי תיפרדו ואפילו איך.

הפרידה בבוקר יכולה להיות קשה לפעמים כיוון שהילד מרגיש את החששות של ההורה המלווה, אחיזת יד נרגשת או פחד של הורה מועברים לילד. אם אתם חוששים מומלץ לבקש מהגננת להישאר בגן ולהתבונן במתרחש ולעזוב רק כשאתם רגועים. במקביל מומלץ לא להעלם לילד או לנסות לברוח כשהוא עסוק אלא להתמיד בטקס הפרידה הקבוע שהוחלט עליו.

4. "אני עייף נורא"

התארגנות בוקר היא אחת הבעיות הגדולות בכל בית. הורים ממהרים מעוניינים להגיע בזמן לעבודה אבל הילדים עייפים ומסרבים לקום. זה לא מפתיע – תלמידי ישראל נמצאים גבוה בדרוג בחוסר שעות שינה, הם ישנים מעט מדי שעות וצופים בערב בתוכניות טלוויזיה. השגרה הבעייתית המצטרפת לחודשיים חופש חסרי גבולות מובילה אותם להתקשות להתעורר ולהתארגן.

מה עושים? שגרת בוקר טובה מתחילה בערב קודם - דאגו להסביר לילדים מה אתם מצפים מהם ומתי אתם מתכוננים להעיר אותם ודאגו שהם יישנו בשעות מוקדמות. ילדים יודעים כי ההורים דואגים להכל בבוקר ובעיקר שהילדים לא יאחרו ולכן מרשים לעצמם "לגנוב" עוד כמה דקות שינה.

נסו להבהיר לילדים כבר בערב מה אתם מצפים מהם ולהתעקש שהם יהיו אחראיים על הקימה, בעיקר כשמדובר בילדים גדולים יותר. לקטנים חשוב להקפיד על שינה מרובה וארגון הבגדים בערב.

5. "רק פיתה עם שוקולד"

הרעיון, שילד לא יאכל בכל שעות הלימוד בבית הספר כי אתם התעקשתם על לחם כוסמין וממרח סויה, לא מתאים לתקופת שינויים והתחלות. דחו את ההתעקשות על תזונה בריאה יותר לשגרה או לאחר הצהרים.

הפתרון כאן הוא בתכנון: בחרו עם הילד מה הוא אוכל בכל יום. נסו לשלב אוכל בריא אבל אל תתעקשו. אם הבחירה שלו לא מזינה בעינכם קבעו שזה התפריט לבית הספר או לגן לתקופה זו - עד לאחר החגים ולאחר מכן שבו שוב ובחרו תפריט אחר בריא יותר. את הניסיון לשנות ולגוון עשו בשעות לאחר בית ספר.

6. "לא רוצה בית ספר - זה לא כיף"

אחרי חודשיים של חופש שבהם הם צפו בטלוויזיה ובילו בבריכה, בסרטים ובנופשים, החזרה לבית הספר והישיבה ליד שולחן באמת פחות אטרקטיבית ומהנה.

בית הספר זה "לא כיף" ולמעשה הוא לא האפשרות הראשונה שילד יבחר לבלות את הזמן הפנוי שלו. הבעיה מתחילה בהורים שמנסים לשווק את בית הספר לילדים כמקום מהנה "יהיה לך כיף בבית הספר", או "תעשה כיף" הם משפטים שכדאי להימנע מהם ומכאן גם האכזבה של הילד תקטן.

נסו לשווק לילדים את בית הספר באופן ראלי: "יהיה לך מעניין" או "בהפסקות תוכל להכיר חברים חדשים". שיווק נכון ימנע מהילד אכזבות אבל במקביל גם כעס וחוסר רצון לא ללכת לשם.

חשוב לזכור שרובם של הקשיים יעברו לאחר שהילדים יחזרו לשגרה ויעברו את תקופת ההסתגלות. עד אז מומלץ להיות סבלנים ולנסות לגייס קצת הומור לשיפור המצב.

הכותבת היא מנהלת פורום ייעוץ הורים, מנחת הורים ובעלת פינה בתוכניות הבוקר "רולידר מדבר" ו"סדר יום". לדף הפייסבוק