מי בא לנופש עם סכין?
סופשבוע באילת גרם לאבי שושן להישבע לעצמו שלעיר הזו הוא לא מתקרב בשנים הקרובות. איך הפכה עיר הקיט של ישראל לבירת הערסים של המדינה?
"חבר'ה, יש שם מכות. בואו נראה. יאללה מכות יאללה". במילים האלה קיבלה העיר אילת את פניי. זה היה כשהגענו למלון ומשום מה קבוצת ערסים שיכורים עם שלוש פרחות לצדם החליטו שהמאבטח התמים בכניסה למלון שעומד בשמש הקופחת תמורת שקלים בודדים, לא בא להם בטוב. זה התחיל בסטירה שעפה לפנים שלו ומהר מאוד זה הגיע לכך שאחד מהם שלף סכין מהתיק ונופף לעברו של המאבטח המבוהל, שכבר ראה את חייו חולפים מולו תמורת 22 שקל לשעה. למזלו, חמש ניידות כבר כיתרו את המקום ושוטרים עצרו את החבורה. ואני רק שאלתי את עצמי, "מה אנשים שבאו לנפוש עושים עם סכין?".
עוד בערוץ הדעות של ynet:
חמישה מיתוסים על חינוך פרטי / יניב פניגר
ואז היא אמרה "לא נורא, פחות ערבי" / אביחי טבק
אילת 2012: חום בלתי נסבל, מוזיקה רועשת בטיילת, צרפתיות חרוכות מהשמש וים של ערסים ופרחות. מעיר דרומית שטופת שמש היא הפכה למכה של המדינה. חבורות על חבורות של גברים צעירים ושטופי הורמונים מול או לצד ערימת בנות חצי ערומות שהאיפור הכבד נמרח להן מהחום, עם וודקה רד בול ביד אחת ועומר אדם ברקע, מצליחים להטיל אימה על כל מי שנקרה סביבם. לרובם אין בכלל אינטראקציה איתם, אבל הנוכחות שלהם היא כמו הרנטגן של האומה. ואוי ואבוי לנו שאלו הם הדור הבא של המדינה.
שלושה ימים הייתי באילת עד שברחתי משם. הייתי עד כאמור למכות, לילדים מעולפים מאלכוהול, לקטינות שחושבות שללכת בלי תחתונים זה סקסי ולמוזיקה רועשת ששלטה בכול. אתה רואה את זה וחושב לעצמך: הפושטקים האלה אמורים להיות העתיד שלנו? אנחנו באמת באים בטענות למערכת החינוך על כך שילדים כמוהם לא יוצאים עם תעודת בגרות? אחר כך מתפלאים למה יש לינץ' בכיכר החתולות מצד ילדים שלא שונים מאלו שחונכו בעזה. אלו לא ילדי טובים ואסור גם להאשים את ההורים שלהם, כי עם הפיתויים שיש בחוץ, כבר אף הורה לא חסין מפני הצרכים של הילדים. הם השושן ברבי של מחר.
הדור הזה, שמגיע לאילת ונוהג בה בבריונות, מגיע ברובו מעיירות נידחות, אי שם בפריפריה הרחוקה, ואפשר היה לחנכו לנהוג אחרת, בדרך ארץ, בלי שכל מילה שנייה מפיו תהיה קללה. אפשר היה להטמיע בהם השכלה, כי הם לא שווים פחות ממי שחי ברמת השרון או בכפר סבא לדוגמה. הם יכלו להיות גאווה ענקית אבל גמרו כבושה לחברה הישראלית. ואין לנו את מי להאשים אלא רק את המנהיגים שלנו שזרקו לפני ארבעים וחמישים שנה את הסבים שלהם בחורים נידחים ומאז שכחו שכבר דור רביעי וחמישי גדל ועדיין סובל מהזנחה וממשיך במאבק למען עתיד טוב יותר וחינוך איכותי הרבה יותר.
בסופו של דבר, הנוער הזה מסכן: ההווה שלו הרסני והעתיד שלו פסימי. הבעיה היא שאותו נוער מתאסף לו מכל קצות הארץ באילת, עיר שבה הטמפרטורות חצו את הארבעים מעלות, מה שגורם לה להיות מקום מועד לפורענות. את המחיר משלמים אותם נופשים אחרים שרצו קצת שקט בסוף חודש אוגוסט והגיעו לפינה הכי מגעילה בישראל.
אני לא מאמין שאגיע שוב לאילת בשנים הקרובות. שבעתי ממנה מספיק בסוף שבוע אחד. אני רק מקווה שיום אחד היא תוכל לחזור להיות עיר נופש וקיט אמיתית ולא הר געש שכל חמש דקות מתפוצץ מחדש במקום אחר ורק גורם לנופשים בו לחכות לטיסה חדשה ולברוח.
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il
לפנייה לכתב/ת 
