המשחק שעשוי לקבוע את זהות האלופה
מכבי ת"א או מכבי חיפה? ההיסטוריה מלמדת שהאלופות בשני העשורים האחרונים בדרך כלל מנצחות במחזור הפתיחה. אורי קופר מציג: 7 נקודות חשובות להמשך העונה. וגם: "מנהרת הזמן", פינה נוסטלגית חדשה
יש הטוענים שקבוצות לא מוכנות, בדרך כלל, כבר במשחק הראשון, ולכן קשה ללמוד ממנו להמשך העונה. לטוענים האלה כדאי להסתכל על המספרים. ב-17 העונות האחרונות האלופה לעתיד לא הפסידה במחזור הפתיחה וכמעט בכל המקרים, 14 ליתר דיוק, היא ניצחה.
אזור הדעות:
האמת, אם כך, הפוכה. ממשחק הפתיחה אפשר ללמוד הרבה להמשך. ולא רק מהתוצאה שלו, אלא בעיקר מהנקודות הקטנות בעלות החשיבות הגדולה. הנה הצעה לנקודות העניין שכדאי להתמקד בהן הערב.
1. הרוע החיובי של חיפה
הסגל של ראובן עטר הוא האיכותי ביותר בליגה, אבל במעבר שחקן־שחקן, ככל שמתעצמת ההתפעלות מהכישרון כך מתגלה גם חוסר בשיניים מחודדות. קבוצה צריכה אופי - איזה רוע חיובי שיעמוד איתן גם כשהכל סביבו מתפרק והרוחות מנשבות חזק מדי - ובחיפה, לפחות במבט ראשון, יש בעיקר רכרוכיות. לכן, זו יכולה להיות שעתו היפה של תמיר כהן. עטר מחפש עדיין קשר אחורי וכהן, אחרי עונה לא טובה, יכול להראות לו דווקא את החשיבות שלו. הגיע הזמן לקצת בריונות.
2. הבנת הגרסיאנית
הגיוני שבשלב הזה של העונה השחקנים של מכבי ת"א עדיין לא מבצעים בצורה מושלמת את ההוראות של אוסקר ויתר החברים החדשים, אבל לנו יש הזדמנות לראות אם הם בכיוון הנכון. איך? השיטה של אוסקר מתבססת קודם כל על פתיחת נתיבי מסירה, אז אפשר לשים לב לכמות אפשרויות המסירה הנוחות שיש לכל שחקן. או אפילו יותר פשוט: אם אין מסירה טובה מכבי תעיף כדורים באוויר, ואז יתברר שההכנה עוד ארוכה.
3. "הילדים"
שימו לב לקשרים החיפאים מסביב ליניב קטן. אייל גולסה, עידן ורד וחן עזרא הוגדרו שוב ושוב כ"פנומנים", "פוטנציאל אדיר" ו"צעירים מבריקים". האמת, יש
כאלה שעדיין קוראים להם צעירים. המילה הזאת נכונה בעולם האמיתי, אבל בכדורגל של שנות האלפיים שחקן בן 21 שלא עשה את קפיצת המדרגה הוא כבר כישרון מבוזבז. גולסה עוד מעט בן 21, ורד ועזרא בני 23. אם הם לא יקפצו עכשיו נקבל עוד ברק יצחקי לעניים או מאור בוזגלו לאביונים.
4. הסמל אלברמן
עם כל הכבוד ליופי, ליעילות ולמודרנה הספרדית, הקהל של מכבי ת"א מאוד רוצה לראות ישראלי מוביל עם אג'נדה חברתית וכריזמה אמיתית. גל אלברמן רוצה להיות כזה. ג'ורדי קרויף רוצה שאלברמן יהיה כזה. בקיצור, אם אלברמן יהיה הסמל הישראלי של מכבי העונה, כל הצדדים הצהובים ירוויחו. בואו נראה את זה קורה.
5. הנעלם שיימן
שמואל שיימן הוא אולי השחקן היחיד שזומן לנבחרת ישראל לפני שמישהו מאוהדיה ראה אותו משחק. לא מעניין אתכם להבין מי זה?
6. ההסבה של גונסאלו
גונסאלו גרסיה הוא ללא ספק הרכש החדש האיכותי ביותר שנראה היום בבלומפילד, בשתי הקבוצות. אבל גונסאלו הוא קשר התקפי, שבמכבי נדרש לשחק בכלל כחלוץ המרכזי, ובדרבי בגביע הטוטו היה נדמה שאיכותו נפגעת מהשינוי. בלי ששמנו לב למכבי יש דלילות נוראית בהתקפה ובלי גונסאלו, אין גולאסו.
7. הגב של אנדלובו
ראובן עטר אוהב להשתמש בחלוץ שיודע לשמור על הכדור גם עם הגב לכיוון השער. היכולת הזאת חשובה לשיטת הקשרים המצטרפים שלו, וזו אחת הסיבות שדינו אנדלובו לובש ירוק. אנדלובו לא התאמן מספיק עם הקבוצה, אבל שימו את המשחק הערב בצד לרגע - יכולת הביצוע שלו בפרטים הקטנים תהיה קריטית לעונה כולה.
אחד המשחקים המותחים בין מכבי ת"א למכבי חיפה היה משחק העונה ביניהן מהמחזור ה-11 של עונת 95/96, שנערך ב־2 בדצמבר 1995 לעיני 20 אלף צופים בבלומפילד.
יומיים אחרי שטום צ'יימברס ממכבי כדורסל רשם תפוקה מביכה של 0 מ-14 מהשדה מול ברצלונה בליגה האירופית, הירבה ייבגני קשנצב של מכבי כדורגל להחמיץ מול רפי כהן המצויין. לפחות ארבע החמצות לשערים בטוחים רשם הזר הצהוב במשחק.
וזה בדיוק ההבדל בין תיקו שהביא לשמירת יתרון 3 הנקודות של מכבי, מניצחון שהיה יכול להביא לפתיחת פער רציני של 6 נקודות מחיפה בקרב על האליפות.
דווקא חיפה היכתה בפתיחה. שיתוף פעולה בין חיים רביבו לאיל ברקוביץ' הסתיים בכיבוש של האחרון כבר בדקה השמינית. 0:1 לחיפה.
בדקה ה-35 רומן פץ הירוק איבד כדור לאבי נימני, שניסה לבעוט, ומצא את ניר קלינגר, שעשה מזה שיוויון 1:1. בחלוף 3 דקות, בעוד אלון חרזי החיפאי שוכב פצוע עשה אלי דריקס באחד על אחד מול רפי כהן את השני ומהפך צהוב. 1:2 לת"א.
בשלב זה לא השכילה התקפת מכבי לנצל את המומנטום ולהגדיל את התוצאה. גם רגלם של ניר קלינגר, אלי דריקס ואיציק זוהר היתה במחמיצים. וכשלא כובשים - סופגים. בדקה ה-55 השתלט חיים רביבו על כדור שנהדף ע"י שורה אוברוב - והכניע אותו. רון נחמן ניסה בדקות הסיום להביא ניצחון לצהובים אך החמיץ. 2:2 גם בסיום.
בסיום המשחק זעמו בחיפה על השופט אייל צור, שהרחיק בדקה ה-71 את אלון חרזי ובנוסף שלף לירוקים שמונה צהובים. הגדיל להתבטא המנג'ר גיורא שפיגל: "אדרוש מהבוס שלי (יעקב שחר - ס.פ) שיטפל בשיפוט וישים לזה סוף". גם בסוף העונה היו החיפאים מאוכזבים, לאחר שחניכיו הצהובים של דרור קשטן זכו באליפות (בין הייתר לאחר ניצחון 1:3 בקריית־אליעזר בסיבוב השני, מחזור 26) ובגביע (הדיחו בחצי־הגמר את הירוקים - 1:2).