בחור כובש
הוא התחיל בנערים של הפועל רהט והפך למלך השערים של הליגה הלאומית במדי בני־לוד. שלשום במחזור הפתיחה של ליגת העל הוא כבר רשם לעצמו צמד שערים בבכורה במדי אשדוד. קבלו את מוראד אבו־ענזה. היעד? "נבחרת ישראל"
למוראד אבו־ענזה, כוכב המחזור הראשון בליגת העל, יש כבר 2,200 חברים בפייסבוק. זה התחיל בעשרות, אבל הרשימה הלכה וגדלה עם ההצלחה. אבו־ענזה די נהנה מזה.
חדש ב-ynet ספורט: תקצירי ליגת העל גם בסמארטפון ובאייפד
מוראד בן ה־26, מכונת השערים מבני־לוד, נולד וגדל ברהט. שלשום במחזור הפתיחה של ליגת העל הוא הפך לכוכב התורן של המגזר אחרי צמד שערים נפלא כבר בהופעת הבכורה שלו במדי מ.ס אשדוד. פגשנו אותו לראיון בבית אחד מאחיו ברהט, שבו מוראד נוהג לישון מפעם לפעם.
ליגת העל התברכה כבר בשחקן מרהט, שאפיק אל־הוזייל ממכבי פ"ת, שגם שיחק בנבחרת ישראל. אבו־ענזה התחיל לשחק כדורגל בגיל 13 וחצי, וכבר אחרי עונה אחת עם מאזן של עשרות שערים בנערים של הפועל רהט, קבוצות הדרום החלו לחזר אחריו. במשפחה לא רצו שיעבור להפועל באר־שבע, מטעמים שלהם, והזוכה הייתה מכבי קריית־גת. התמורה שרהט קיבלה: סט תלבושות, כדורים וציוד ספורט.
עוד ב-ynet ספורט:
- האם ריאל מדריד מצאה מושיע?
- הפציעה הביזארית של השנה בספורט העולמי
- קרב המכבים: הירוקים והצהובים נפגשים למשחק העונה הראשון
כשהגיע לגיל הנוער מאמנה של קריית־גת, אמיר בן־שימחון, הקפיץ אותו ישר לקבוצה הבוגרת, ששיחקה בליגה הלאומית. קריית־גת לא צלחה את הלאומית, ובגלל בעיות בבקרה התקציבית הורדה שתי ליגות. חמש שנים בקריית־גת הספיקו, עד שבגיל 19 אבו־סובחי, הבעלים של בני־לוד, רכש 80 אחוז מכרטיס השחקן של אבו־ענזה תמורת כ־30 אלף דולר. לימים, אבו־סובחי הוסיף עוד סכום המוערך בכ־150 אלף שקל, והשלים את הרכישה.
מכינור שני לכוכב הראשי
בבני־לוד אבו־ענזה היה תמיד שני לחלוץ אחמד סבע, אז מלך השערים הבלתי מעורער של הקבוצה, לפני שנמכר למכבי נתניה. "אני הייתי סגן מלך השערים באופן קבוע. מאז שאני זוכר את עצמי בבני־לוד, הייתי מבשל לסבע את הגולים וסוחט לו פנדלים", סיפר מוראד בגאווה.כשסבע עבר לנתניה, אבו־ענזה הפך ליהלום של אבו־סובחי. הפועל באר־שבע לא הפסיקה לחזר אחריו. מספרים שאלונה ברקת הגיעה לרהט והסתייעה בכוכב הכדורגל הראשון שגדל בעיר הבדואית, שאפיק אל־הוזייל, כדי לשכנע את המשפחה לעבור לעיר. אבו־ענזה לא מבין בסכומים, אבל יודע לספר שהמחיר שדרשו עבורו הפיל את העסקה.
לפני כשנתיים אבו־סובחי השאיל אותו למכבי פ"ת לארבעה חודשים. אבו־ענזה נזכר: "בפתח־תקווה כבשתי ארבעה שערים בחמישה משחקים שבהם פתחתי בהרכב ובחמישה משחקים שנכנסתי כמחליף".
אז למה לא נשארת אצל הלוזונים?
"הייתה להם אופציה לרכוש אותי בכ־450 אלף דולר, אבל אבי ועמוס לוזון אמרו שזה הרבה כסף, ואני חזרתי לבני־לוד".
מי שלא רצה את אבו־ענזה אז, יצטרך כנראה לשלם עליו הרבה יותר עכשיו. זה התחיל כבר בשלהי העונה שעברה, כשהוא הוכתר כמלך השערים של הליגה הלאומית - 19 כיבושים. אמנם הקבוצה פיספסה את העלייה לליגת העל, אבל כבר אז הוא נחשב לכוכב. "חזרתי ממכבי פתח־תקווה מדוכא. זה היה עולם אחר, הכל שונה", סיפר אבו־ענזה, "אבל אמרתי לעצמי שהדיכאון לא יביא אותי למטרות שהצבתי לעצמי, והתאוששתי די מהר".
סודות מחדר ההלבשה:
על התקרית האלימה במשחק נגד הפועל ר"ג, שבה לא היה מעורב, אמר אבו־ענזה: "ניסיתי להפריד בין יוגב בן־סימון ליקיר שינה. אחר כך נכנסתי לחדר ההלבשה ולא ראיתי כל מה שקרה. אני חושב שזה לא בסדר, זה יצר תדמית לא טובה לכדורגל".
למה לא מכבי ת"א?
מוראד טיפוס צנוע ושקט. את מערכת היחסים שלו עם אבו־סובחי הוא מגדיר: "כשחתמתי על החוזה הראשון בבני־לוד בגיל 19, אבו־סובחי אמר לאבא שלי, 'מהיום מוראד הוא כמו בן שלי'. אצלנו מילה זו מילה. והאמת, אבו־סובחי דאג לי כמו אבא. הוא טיפל לי בכל העניינים, חיפש שיהיה לי טוב, התקשר אליי כשנפצעתי, דבר שלא בטוח מקובל שיו"ר עושה עם כל שחקן. סמכתי עליו".
למה בחרת דווקא באשדוד?
"אם הייתי מגיע למכבי תל־אביב, יכול להיות שהייתי שחקן ספסל - ואני מכיר שחקנים שעברו שם והקריירה שלהם נעצרה. הכי חשוב היה לי לשחק בקבוצה שבה אוכל להיות שחקן הרכב, ולהראות את היכולות שלי. היתרונות שלי הם מהירות וזריזות, ועם זה הבלמים של ליגת הע
ל לא ממש מסתדרים. יכולת לראות את זה בשער השני שלי. כשביטון שלח לי כדור עומק והבלם של רמת־השרון יניב לביא לא יכול היה על הריצה שלי".
מסתדר עם יוסי מזרחי?
"יוסי עזר לי לשפר את המשמעת הקבוצתית, ואני כבר מרגיש התקדמות. בכלל, האווירה באשדוד חמה ומתאימה לי".
השמועה על צמד השערים שכבש במחזור הפתיחה של ליגת העל התפשטה במהירות. כשחזר שלשום בלילה לרהט, חיכו לו כמה עשרות חברים ומעריצים ליד הבית. הוא קיבל עשרות הודעות ברכה לנייד מאנשים שכמה מהם הוא אפילו לא מכיר. כל זה לא קרה כששיחק בליגה הלאומית, גם כשכבש צמד שערים, או אפילו יותר.
אזור הדעות של ynet ספורט:
ומה לגבי הפייסבוק? אבו־ענזה מבהיר: "התחלתי עם זה כתחביב, אבל בקרוב אסגור את הפייסבוק. יש לי משהו יותר חשוב בחיי, קוראים לה נג'אר, והיא בת 23 מהיישוב נווה־שלום. ברביעי באוקטובר אנחנו מתחתנים, ואני ממש מאושר".
מקליט משחקים של אינייסטה
מוראד אבו־ענזה הוא בן אמצעי למשפחה מוכרת ברהט המונה 15 ילדים. 12 ילדים מהאמא של מוראד, ושלושה מהאשה השנייה של אביו. שלושה מאחיו הגדולים לומדים ברומניה: שניים רפואה והשלישי רוקחות. ארבע אחיות התחתנו. אח נוסף, עומר בן ה־15, עשוי להיות היורש. היום הוא משחק בנערים של מכבי באר־שבע ועושה חיל. לאחר החתונה, אבו־ענזה מתכוון לעבור לגור בבבית שרכש בתל־שבע.אביו, עטוה, למד לתואר ראשון "הנדסה חקלאית" באוניברסיטה העברית, לתואר שני "מינהל ומדיניות החינוך", באוניברסיטת בן־גוריון, ועשה דוקדורט ל"מינהל ציבורי" באוניברסיטת טימישאוראה ברומניה. בין לבין היה מורה למדעים ומנהל בית ספר תיכון ברהט. לימים למד משפטים, והיום יש לו משרד עריכת דין ברהט. אביו מעורב בקריירה שלו ככדורגלן, אבל לא מסתפק בכך שבנו יהפוך לכוכב, חשובה לו גם ההתנהגות שלו על המגרש מול התקשורת והקהל. מוראד: "אני מקשיב ולומד הרבה מאבא".
וממי אתה לומד על המגרש?
"אנייסטה מברצלונה. אני מקליט משחקים שלו, ומנסה ללמוד איך הוא מכדרר ועושה תנועה בלי כדור. מכל משחק שלו אפשר ללמוד".
והחלום?
"להגיע לקבוצה גדולה בארץ ולנבחרת ישראל. אני יודע שהיום הצעירים ממהרים לשחק באירופה, אבל אני טוען שההתקדמות צריכה להיות בשלבים. אני רק התחלתי בליגת העל ויודע שפיספסתי כמה שנים כששיחקתי בליגות הנמוכות - אבל כל דבר בזמן שלו. אני מבין שאבו־סובחי וג'קי בן־זקן העבירו אותי לאשדוד כי הם מאמינים בי. לא אכפת לי שהם ירוויחו עליי הרבה כסף, העיקר שאתקדם - וזה תלוי קודם רק בי. אל תדאג, אם אצליח באשדוד ותגיע הצעה מקבוצה טובה באירופה, לא אסרב".
אביו נותן לבן להתפתח בכוחות עצמו, אבל אם מתעקשים ושואלים, הוא חולם על היום שבו מוראד ישחק בנבחרת ישראל. מצד שני, יש לאבא דעה ברורה על נושא שילוב שחקנים ערבים בנבחרת.
גם הדעה של מוראד אבו־ענזה אינה רחוקה משל אביו: “אני מרגיש ששחקנים ערבים מקופחים בכל הקשור לזימון לנבחרת ישראל מסיבות פוליטיות. יש כישרונות כמו אחמד סבע, מהראן ראדי, עלי חטיב - אלה שחקנים שצריכים לקבל הזדמנות. נבחרת ישראל צריכה לקלוט את השחקנים הטובים ביותר, ולהיות פתוחה לשחקנים מכל הדתות - לא רק לליגיונרים מחו"ל ולשחקנים מהמועדונים הגדולים בישראל".
לפנייה לכתב/ת 
