בר-אילן עם אוניברסיטת אריאל: לא לעתירה לבג"ץ

אוניברסיטת בר-אילן הסירה את תמיכתה בעתירה שהגישו האוניברסיטאות בישראל לבג"ץ, נגד הפיכתו של המרכז האוניברסיטאי אריאל לאוניברסיטה מן המניין. כך נודע הערב (יום ב') ל-ynet. זהו הקרע המשמעותי ביותר עד כה בין האוניברסיטאות בישראל בניסיונן למנוע הקמת אוניברסיטה ראשונה מעבר לקו הירוק, אוניברסיטה שהקמתה תפגע בהן לטענתן מבחינה תקציבית.

עוד חדשות ב-ynet:

• תוך 5 שנים: כחצי ממערכת החינוך - חרדית וערבית
• אמ"ן: האזור הופך לפחות יציב, התלקחות אפשרית
  

העתירה לבג"ץ הוגשה כבר בשבוע שעבר, ולקראת העתירה היה צורך לאשר אותה בוועד ראשי האוניברסיטאות. במהלך דיון בנושא בתחילת החודש, שנערך באוניברסיטה העברית בירושלים, הביע נשיא אוניברסיטת בר-אילן, פרופ' משה קווה, הסתייגות מהמהלך, אך לבסוף נמנע מלהצביע נגד הגשת העתירה. כמו עמיתיו הנשיאים, הוא הצביע בעד העתירה. אלא שכעת, כשהאוניברסיטאות צריכות היו לתת ייפוי כוח למשרד עורכי הדין המייצג אותן לקראת הטיפול בעתירה, סירב נשיא אוניברסיטת בר-אילן לחתום על ייפוי כוח שכזה.

(צילום: AP)

בקרב חברי הסגל באוניברסיטת בר-אילן, שנוסדה על-ידי אנשי הציונות הדתית ושמה דגש על לימודי מורשת יהודית, יש רבים התומכים בקיומה של אוניברסיטה באריאל, ונציין גם שבעבר הייתה אוניברסיטת בר-אילן המוסד האקדמי שיזם את הקמת המכללה באריאל. כמוסד, אוניברסיטת בר-אילן עדיין מאמינה שאין מקום לאוניברסיטה חדשה בישראל, אולם ראשיה סבורים לדבריהם כי העתירה לבג"ץ היא מהלך שגוי ומרחיק לכת.

מבר-אילן נמסר בתגובה רשמית כי ההחלטה התקבלה משתי סיבות עיקריות: "האוניברסיטה עזרה להקמת מכללת אריאל והעניקה לה את חסותה האקדמית במשך שנים רבות. ובנוסף, האוניברסיטה ומכללת אריאל חתמו על הסכם לשיתוף פעולה אקדמי להדרכה משותפת של דוקטורנטים של מכללת אריאל ע"י פרופסורים של בר-אילן וחברי סגל ממכללת אריאל. לאור זאת התנגד נשיא האוניברסיטה לשימוש בכלי של בג"ץ".

בעקבות החלטת אוניברסיטת בר-אילן, מתחו הערב גורמים באוניברסיטאות האחרות ביקורת חריפה עליה והאשימו את אנשיה בפוליטיזציה: "בר-אילן ואריאל נהנות מאותם מוקדי כוח ותורמים, וחבל מאוד שבגלל לחצים פוליטיים מהימין בר-אילן נאלצה לפרוש מהעתירה לבג"ץ", אמר גורם בכיר במערכת ההשכלה הגבוהה. "בכל אופן, האוניברסיטאות האחרות ימשיכו במהלך, שכן מדובר בעתירה עניינית ומקצועית ולא בעתירה פוליטית".

מרכז לימודים במרכז האוניברסיטאי אריאל

מהמרכז האוניברסיטאי אריאל נמסר בתגובה: "אנחנו יודעים שרבים מאנשי הסגל ורוב הסטודנטים באוניברסיטת בר-אילן נוקטים עמדה עניינית ותומכים בהכרה קבועה בנו כאוניברסיטה, זאת לאחר שעמדנו בכל התהליך והקריטריונים המקצועיים. אנחנו שמחים שנשיא אוניברסיטת בר-אילן התעשת ולא נותן יד למהלך בלתי ראוי של ועד ראשי האוניברסיטאות".

מוועד ראשי האוניברסיטאות נמסר: "צר לנו שלחצים פוליטיים גרמו לבר-אילן לחזור בה מהסכמתה המפורשת שניתנה על ידי הנשיא והרקטור להגשת העתירה בישיבת הוועד האחרונה. אנו בטוחים ששר הביטחון ימתין להכרעת בג"ץ ולא ייכנע ללחצים קואליציוניים. האוניברסיטאות ימשיכו לקדם את העתירה".

ההחלטה על הפיכת המרכז האוניברסיטאי באריאל לאוניברסיטה מן המניין התקבלה באורח היסטורי בחודש שעבר. החלטת המועצה להשכלה גבוהה התקבלה אחרי שנים של התלבטויות, גם על רקע החשש שההחלטה להקים אוניברסיטה מעבר לקו הירוק תעורר הדים בינלאומיים ופעולות מחאה נגד ישראל והמוסדות האקדמיים בה.

האוניברסיטאות התאחדו ועתרו לבג"ץ

בשבוע שעבר התאחדו מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל והגישו לבג"ץ עתירה הדורשת לבטל את ההחלטה להקים אוניברסיטה באריאל, תוך שהם מכנים החלטה זו "רוויית פגמים, בלתי סבירה באופן קיצוני ואינה מתקבלת על הדעת". בעתירה הסבירו המוסדות כי אין צורך בהקמת אוניברסיטה דוברת עברית ביהודה ושומרון, משום שרק 15% מהסטודנטים הם תושבי האזור.

על העתירה היו חתומים אז האוניברסיטה העברית, הטכניון, אוניברסיטת תל-אביב, מכון ויצמן, והאוניברסיטאות בר-אילן, חיפה, בן-גוריון, בנוסף לאוניברסיטה הפתוחה. לטענתם, ההחלטה התקבלה על ידי רשות שאחראית על האזור שלה בלבד, המועצה להשכלה גבוהה יהודה ושומרון, ואין ברשותה כלים לשקול את כלל השיקולים הרלוונטיים למערכת המחקר וההשכלה הגבוהה במדינה, שמושפעת עמוקות מההחלטה, כדבריהן. בכפוף לכך, הגדירו את ההחלטה כ"חריגה מסמכות ולחלופין חוסר סבירות קיצוני ביותר".

(צילום: AP)

העותרים, הטוענים גם נגד מפקד כוחות צה"ל באזור, ממשלת ישראל, שר הביטחון, שר האוצר, שר החינוך, המועצה להשכלה גבוהה, הוועדה לתכנון ותקצוב במועצה והמרכז האוניברסיטאי אריאל שבשומרון, טענו בעתירה כי הוועדה לתכנון ותקצוב "סבורה כי לא רק שאין צורך בהקמת אוניברסיטה נוספת בעת הזו, אלא שהקמת אוניברסיטה כזו תייצר פגיעה

אנושה במערכת ההשכלה בישראל".

האוניברסיטאות טענו כי ההחלטה פוגעת באופן חמור בתקציביהן ובאפשרויות התפתחותן. הן הדגישו את תרומתן הרבה למדינה וציינו כי בעשור האחרון הן נקלעו למשבר עמוק בשל קיצוצים תקציביים וחוסר תכנון ארוך טווח. ההחלטה באשר לאריאל "נחתה עליהן", כהגדרתן, "תוך התעלמות מוחלטת מהמצב ומבלי שקדמה להליך בדיקה כלשהי בדבר הצרכים המדעיים של מדינת ישראל והקריטריונים להכרה המבוקשת".