דייב מתיוס בנד: זה לא נראה רוק, אבל זה מעולה

The Best Of What's Around: השיר הראשון מהאלבום הראשון, מלודיה משגעת וחלומות קסומים

הסיבה היא כנראה אמריקה. מאז יצאה לדרך בתחילת שנות התשעים, הלהקה הייחודית די נשארה בגבולות היבשת. אמנם מיליוני מעריצים לה במדינות רבות, אבל ההופעות, במיוחד אלה המתקיימות באצטדיוני ענק, מתקיימות לרוב בארצות הברית, שם היא חודרת ללב הקהל בכל הגילאים, מתלמידי תיכון מאוהבים, דרך סטודנטים סקרנים בקולג' ועד להורים ומשפחות, חלקם עוקבים אחריה כבר שנים רבות והולכים איתה ממקום למקום.

טירוף בניו-יורק: הלהקה מבצעת את אחד מהמנוניה הותיקים, "Ants Marching" מול המון גדול של אנשים בסנטרל פארק

הרעיון המוזיקלי הראשוני היה ברור, וכנראה שנגע לאמריקאים יותר מכל. להקה המורכבת ממתופף וירטואוז, נגן ג'אז לשעבר, בסיסט צעיר, כריזמטי ואנרגטי וסקסופוניסט וכנר מוכשרים ומפתיעים. כולם יחד יצרו פיוז'ן של מוזיקת רוק ובתוכה קאנטרי, בלו גראס, טיפה פ'אנק, טיפה מוזיקת עולם והמון נשמה. בראשה עומד מתיוס, שאחראי על כתיבת השירים, גבר עם קול מאנפף וגיטרה אקוסטית שיכול להחזיק שלוש שעות רצופות על במה (עם להקה או לבדו), נוטף זיעה, מלא בתשוקה ולא עוצר.

"So Much To Say": אחד משירי הלהקה היפים בכל הזמנים, הראשון באלבומה המופתי של הלהקה, "Crash"

אמריקה משופעת בלהקות "אמצע הדרך", אלה שמערבבות שורשים שונים ברוק שלהם ובמשך תקופות ארוכות נוסעות בדרכים הארוכות, מבמה אחת לשנייה. אבל "דייב מתיוס בנד" שונה מכולן. הלהקה, שבעוד שבועיים תוציא את אלבומה החדש "Away From The World", הצליחה עם השנים ליצור די.אן.איי מוזיקלי שאין שני לו.

מצד אחד המקצועיות והטכניקה מעוררות השראה, מצד שני דפיקות הלב חזקות, והתחושה הפנימית המשתנה בכל שיר. כשיגיע שיר של דייב מתיוס ויחדור עמוק ללב - לפעמים נצהל, לפעמים נחוש שבריריים, לפעמים מאוהבים ואוהבים, לפעמים כועסים ורוצים לפרוץ החוצה. בדיוק  התחושות העמוקות שאמן מקווה שיצליח להעביר למאזיניו. ואצל מתיוס, מדובר בהצלחה גדולה.

עוד אחת מסנטרל פארק: "Stay" מלא בשמחה וברגעים הקטנים והיפים של החיים

לכתוב, להלחין, לשיר ולהופיע. מתיוס מצטיין בהכל. אבל היצרים האמיתיים שלו, המורכבים כנראה מסיפור חייו הלא פשוט, הם אלה שתופסים מיד את המאזין. הוא נולד בדרום אפריקה וחי עם משפחתו בניו-יורק, בריטניה, שוב דרום אפריקה (משם ברח כדי להתחמק משירות צבאי) ואז וירג'יניה שבארצות הברית, שם גם פגש לראשונה את חבריו ללהקה. אביו מת מסרטן כשמתיוס היה בן עשר ואחותו נרצחה על ידי בעלה, רגע לפני שיצא האלבום הרשמי הראשון של להקתו. אלבום נפלא בשם "Under The Table And Dreaming" שהוקדש לה.

אולי הבלדה היפה ביותר שכתב מתיוס בחייו. "The Dreaming Tree", מתוך האלבום "Before These Crowded Streets"

כבר יותר מעשור שמתיוס נשוי. אבא לשתי בנות תאומות ובן ומתגורר בסיטאל, הרחק מתעשיית המוזיקה הפומפוזית שממוקמת בלוס אנג'לס וניו-יורק. לפני ארבע שנים, מתיוס והאחרים איבדו את אחד החברים הטובים שלהם, סקסופוניסט הלהקה לירוי מור, שלא התגבר על פציעתו בתאונת דרכים והיה בן 46 במותו. מור הספיק להקליט עבור האלבום האחרון, מה שהפך את השירים בו למסמרי שיער עוד יותר.

באלבום הסולו שלו, "Some Devil" שיצא ב-2003, לקח מתיוס חופשה מהלהקה ועבד לצידו של מנהיג להקת "פיש", טריי אנסטסיו. כאן בביצוע אקוסטי של אחד השירים המרגשים באלבום, ללא העיבוד המפואר של הגרסה המקורית

מעניין שדווקא בגלל הייחודיות של מתיוס וחבריו, מעריצי מוזיקה רבים יאמרו ששירי הלהקה יכולים לעתים להישמע בדיוק אותו דבר ודומים ללהקות רבות אחרות. אבל ברגע ששיר אחד נקלט עמוק בתודעה, מתיוס בן ה-45 יכול לכבוש אותנו לכל החיים. הקול שלו, האנרגיה, הרצינות התהומית, כישוריו על גיטרת הקצב האקוסטית, חיבורו הכמעט מתמטי עם להקת המלומדים האדירה, היחס המוזיקלי הכל כך רציני, שמחת החיים הגדולה, האופטימיות, התהייה, העצב והרומנטיקה האינסופית.

מתיוס לא נראה כמו כוכב רוק (פרצופו אפילו מזכיר מעט את זה של טום הנקס), אלא כאדם ממוצע, כמו כולנו. בלי תחפושת ומעטפת. קצת קשוח, קצת רך - אנושי.

רגע של אינסטרומנטליות ויכולות מוזיקליות: ג'אם שהוקלט באלבום המצוין "Busted Stuff"

בכמעט 20 שנה של הוצאת אלבומים, עבור מעריצים רבים מתיוס והחברים מעדו רק פעם אחת, כשהוציאו את האלבום "Stand Up" ב-2005, שם נגעו מעט בפופ ובהפקה חומרנית יותר, נשמעים רחוקים מהשורשים באדמה שלהם ומהעץ שצמח בה. אבל אחרי האובדן של מור, ארבע שנים אחר כך, הוציאה כאמור הלהקה את "Big Whiskey & the GrooGrux King", אלבום נפלא, מלא בהשראה ובאותם חלקיקים מוכרים המרכיבים את הקסם המוזיקלי יוצא הדופן.

עוד שיר על הרגעים הקטנים של החיים: "מצחיק איך שזה", שר מתיוס, "הלב השבור של מישהו הופך לשיר האהוב עליך". מתוך האלבום האחרון

עכשיו הם עומדים בפני הרפתקה נוספת בצורת אלבום חדש. וכמו השם שבחרו לו: "הרחק מהעולם", כך עם השנים, נדמה שגם הלהקה. מצד אחד כל כך קרובה, מספרת על הרגעים הקטנים בחיים שלנו, אפילו על אלה שלא ידענו שקיימים בנו, שמתיוס והאחרים עזרו לנו לגלות. מצד שני, "דייב מתיוס בנד" היא כל כך טובה ונוגעת, כאילו היא רחוקה שנות אור מאיתנו.