אתה קורא לי שמנה? לא, אני קורא לך אקסית
מה עושים כשחברה שלך, שאתה באמת אוהב, מגדלת כרס של סטודנט בבית ספר לסומו? מה עושים כשהתחת שלה גדל בצורה שמערערת את המשיכה שלך אליה? אורן הדר חושף את מה שעובר במוח הגברי כשבת הזוג משמינה - ומה אפשר לעשות כדי שזה לא יהרוג את הקשר שלכם
עוד בנושא:
סוזן אימן שואפת להיות הכלה השמנה בעולם
רציתי חתונה וילדים, קיבלתי וקיבלתי גם שומן
אני לא שמן. חילוף החומרים שלי איטי
"נו, וזה המקרה חירום שלך"? אמרתי ולגמתי מהבירה. "אתה תחשוב שזה נורא טיפשי", הוא סינן והשפיל מבט. "אני ממש מרגיש רע עם זה, אבל אני חושב שהכל נהיה גרוע יותר בינינו כשקלטתי כמה היא השמינה".
פריז פריים: איזה מין בנאדם נורא ושטחי הוא, נכון? יש לו בעיות ביחסים והוא חושב שזה קשור לעובדה שחברה שלו פתאום מושכת אותו פחות? ילדים וילדות, אין צדק בעולם.
האהבה אולי עיוורת, אבל יש לה יופי של חוש מישוש, וכשגבר ממשש תחת שהתנפח ופתח סניפי שומן גם בבטן או רגליים שפיתחו חותלות מבשר, דברים משתנים. בחורה שהוסיפה כמה קילוגרמים שלא היו שם קודם, עלולה לערער את כוח המשיכה של מערכת היחסים, תרתי משמע.
זה לא התחת, מותק
מערכת יחסים בריאה היא מטוס עם שני מנועים: תקשורת ומשיכה. ברגע שאחד מהם מפסיק לפעול, מערכת היחסים שלכם תתחיל בצלילה ספיראלית כשהזנב המטפורי שלה בוער, וכמו טובי המטוסים, הקשר שלכם יכול להמשיך לטוס על ה"מנוע" השני כשיש תקלה באחד מהם - כלומר, אם אתם רבים על שטויות אבל עדיין נמשכים זו לזה בטירוף ולהיפך.
אבל אנחנו לא מדברים כאן על מצב בו הקשר שלכם תקין, אלא על מתי שהדברים אינם זורמים כמו שצריך ועל הדרך, הפרטנרית מתחילה להיראות קצת כמו סופר-טאנקר. אז קודם כל, הבעיה היא לא התחת. יש גברים שדווקא אוהבים ישבן קצת בולט, קצת תלוי, אפילו רופס. הם מוצאים בזה משהו חינני, עדין כזה. בעיניהם, המגע שלו נעים יותר ועדין יותר מגוף דקיק שמתוח על השלד. אני אישית לא מבין אותם, אבל היי, אני לא שופט.
העניין הוא שכמו למטבעות, גם לכל תחת יש שני צדדים. ומה יש בצד השני שלו? נכון מאוד, כרס. לא, יקירה - אני לא מתכוון ל"קצת בטן" שיש לך כי את לא מישהי שמבלה שליש מזמנה בחדר כושר או שפשוט נולדה עם גנטיקה לא הוגנת כלפי השאר.
מצד שני, בני אדם הם יצורים סימטריים למדי. ולכן, כשהתחת שלך תופס קצת יותר מקום בכיסא ועשוי למצוא את דרכו אל ליבו של החבר - הבטן שלך גדלה ביחד איתו ודוחקת את שניכם החוצה משם (שניכם? אותך ואת התחת).
מכל האהבה הזאת נותרו רק מגרעות
איך גבר יכול להסתכל על אהובתו ולראות רק תחת? בקלי קלות: הרבה אנשים חושבים שאחרי שהם נכנסים למערכת יחסים עמוקה ורצינית, אפשר להפסיק להשקיע כל כך הרבה בהופעה. אך ההיפך הוא הנכון: כשאתם בשלב הגישושים, או רק מתחילים קשר עם פוטנציאל, אתם יכולים להסתמך על הקסם שנוצר בהתחלה של קשר חדש. הצד השני לא מתייחס למגרעות הפיזיות שלכם כי הוא כלל לא מרגיש אותן: שניכם פשוט מרחפים בהתחלה על עננה ורודה של כיף וסקס וסביבה לא לגמרי מוכרת.
אך כשהעננה שוקעת, מי שתופס את קדמת הבמה הוא האופי שלכם, לטוב ולרע. ולפעמים קורה שלא מסתדרים, רבים, מגלים שבעצם אתם לא כל כך מתאימים או שפשוט מאבדים עניין. ובשלב זה האופי נעלם וכל מי שנשארים הם הפלולה ההיא, הכרס, השערות בגב והחזה הלא-לגמרי-סימטרי. זה מפתיע כמה מגרעות פיזיות פתאום קולטים אצל בת הזוג בשלב הזה.
וכשחושבים על זה, העניין ממש קשה עבור הבחור שבתמונה: הוא יודע שיש בעיות בקשר – הערות לא במקום שהופכות לויכוחים קטנוניים, ותוך זמן מה הויכוח הופך לנושא טעון ששני הצדדים מתאמצים שלא לגעת בו והאווירה נהיית מתוחה ומתסכלת.
ההבנה הכואבת של משבר התחת והכרס מתחילה ביום בו דווקא לא הייתה מריבה כלשהי, ומתעוררים עם חרמנות-בוקר של זוגות באיזה יום שישי. תוך כדי סקס הגבר ישאל את עצמו מתי הפרטנרית שלו גידלה עכוז שלישי. כמה שעות אחר כך, כשהם כבר יהיו בתוך מריבה, הוא ישאל את עצמו שאלה קשה יותר "מה, בשביל הפרה הזאת אני סובל את כל זה"?
וזה שורש הבעיה: שבהחלט כן. מי שרוצה להיפרד, פשוט נפרד או שמסלים מריבה בצורה לא מודעת, לרמה של פרידה – או שפשוט לוקח את בת הזוג לשיחה ואומר "תביני, זה לא מה שהיה פעם. זו לא את, זה אני". מי שבכל זאת מאמין במערכת היחסים ורוצה להציל אותה מציפורני התחת, צריך להתאמץ – והרבה.
אז מה עושים כשהחברה משמינה?
קודם כל, אין שום היגיון בלקחת את הפרטנרית לשיחה ולהגיד שהיא השמינה וזה מפריע לכם. למה? כי לא משנה כמה בעדינות תגידו, זה יישמע לה כמו "מותק, התחת שלך נראה כמו שתי ספינות אוויר שנתקעו באותו מתקן לשטיפת מכוניות. את פרת-ים, העירייה תתחיל בקרוב לגבות ארנונה מהתחת שלך ואם היה אתר פורנו להיפופוטמים, תוכלי לשלם אותה כמו כלום".
רוצים להרוג כל סיכוי להצלת מערכת היחסים הזאת? יאללה, תסתכלו לה בעיניים ותקראו לה שמנה. i Dare you. זו תהיה הפרידה הכי כואבת ומכאיבה שאפשר לדמיין. עוד טעות נפוצה: כל מיני מניפולציות מפגרות כמו להגיד "מאמי, בואי נרשם ביחד לחדר כושר" או לשאול "תגידי, מה הכי מפריע לך בגוף שלי" כשברור שאחר כך היא תשאל אתכם בחזרה.
קחו בחשבון שהיא יודעת כמה היא השמינה, עד לרמת הגרם הבודד והביס הספציפי שהביא אותו. היא גם יודעת שבשלב מסוים היא תוריד את המשקל הזה חזרה מתישהו, אבל משהו בחיים שלה כרגע מבטל את חיישני האכפתיות שלה לנושא הזה: העובדה שהחיים שלה לא משהו, ושאכילה היא מין תראפיה - התפרקות, פינוק עצמי כזה שקצת מטשטש את ההרגשה הרעה. ונחשו מה? יכול מאוד להיות שהסיבה שרע לה היא מערכת היחסים שלכם.
אנשים שטוב להם בגלל אדם ספציפי בחיים שלו ירצו שגם לו יהיה טוב. כשאנחנו אוהבים מישהו, אנחנו רוצים להשתפר ולהשתבח, להיות הכי טובים שאנחנו יכולים להיות - וזה גם קל; אנחנו הרי מרגישים טוב ויש לנו אנרגיה להשקיע. אז כדי שהפרטנרית תבנה מחדש את עתודות האנרגיה הללו, עליכם לשבת ולחשוב טוב על כל שניתן לעשות כדי לשפר את הקשר ביניכם.
דוגמה אישית
קחו יוזמה. אתם הרי מכירים היטב את בת הזוג ואת מה שעושה לה טוב. תתחילו במחוות קטנות, כמו למשל – לתקן את הדבר הזה שאמרתם שתתקנו "בשבוע הבא", לפני חצי שנה. אחר כך תרחיבו, תפתיעו, תהיו יצירתיים. ולא, סקס וארוחת בוקר זה לא יצירתי. זה סטנדרט.
אם תצליחו להשיב לפרטנרית את האמון בקשר שלכם אחרי כמה שבועות של כל טוב, יתכן שיבוא היום המאושר בו היא תספר לכם שהיא נכנסת לדיאטה.
למי שלא מכיר, דיאטה מתחילה בתור דבר מאוד אישי. אחרי שהשלב הזה עובר, הפרטנרית שלכם תכניס גם אתכם ללופ: תתחיל לקנות מזון בריאות (יקר להבחיל ועם טעם תואם) תמצא לה איזו פעילות ספורטיבית ותדווח בגאווה "מאמי, ירדתי שני קילו!". אבל בכל מקרה, זה צריך להתחיל ממנה. ומה אם למרות המאמץ לא השתנה מאום מצד בת הזוג? הרי שעתה אתם יודעים שכדאי להיפרד, אולי למצוא מישהי רזה יותר. אולי רקדנית.
וחזרה לבחור על הבר שאולי כבר לא נראה כל כך שטחי ומניאק. הבטתי בו ואמרתי "צ'מע, אני חושב שאתה צריך להפסיק לדבר על בחורות ששכבת איתן לפני שהכרתם, או להגיד כמה שבת דודה שלה מהממת. בוא נתחיל בזה. אה, ותרשם לחדר כושר. בינינו? גם אתה לא בדיוק דוגמן קטלוגים".
מסכימים עם אורן? חושבים שהוא מגזים? ספרו לנו בפייסבוק של ערוץ יחסים ואולי נפרסם את תגובתכם בכתבה הבאה
לפנייה לכתב/ת 
