גרמניה: נמשיך בתחרויות, כי מה נשדר בטלוויזיה?
גולדה ציפתה שהפסקת המשחקים תלחיץ את מדינות ערב ותסייע לשחרר החטופים, אבל במינכן מצאו תירוץ מרתיח במיוחד. כשבירושלים תלו תקוות בפרישה אמריקנית, השגריר רבין דיווח מוושינגטון: "מבקשים שלא נעמיד את ניקסון במבוכה". בגין זעם: "לא מתחשבים בדם שלנו". כך נשארנו לבד, שוב, בספטמבר 72'
מרגע שנודע על מתקפת הטרור נגד הספורטאים הישראלים במינכן ב-5 בספטמבר 1972, דרשה ישראל בערוצים דיפלומטיים להשעות את המשחקים האולימפיים. ההתמהמהות של הגרמנים בהכרזה על השעיית האולימפיאדה, והעובדה שבמקביל לדרמה סביב בני הערובה בכפר האולימפי נמשכו התחרויות כאילו דבר לא קרה, הרתיחו שרים בממשלה ואת נציגיה הרשמיים של ישראל בבון, כפי שעולה מהתכתובות הסודיות שמפרסם היום (ד') ארכיון המדינה מימי רצח הי"א.
להורדת המסמכים של ארכיון המדינה - לחצו כאן
אילו תירוצים לא העלו הגרמנים ואנשי הוועד האולימפי כשלכול היה ידוע כבר שלפחות שני ישראלים נרצחו בכפר שעל אבטחתו הם היו אמונים: מהרצון שלא לאפשר לטרור להכתיב את סדר היום ועד לאי-סדר הביטחוני שעלולה לגרום הפסקת המשחקים. אבל המסמכים המותרים כעת לפרסום מתעדים שחור על גבי לבן נימוק גרמני נוסף שמטריף את הדעת. בימים שבהם המושג "רייטינג" עוד לא היה קיים, את מערב גרמניה הדאיגה מאוד האפשרות שהפסקת המשחקים תותיר את הטלוויזיה הגרמנית בלי חומרים שניתן למלא איתם את לוח המשדרים.
ב-5 בספטמבר, בשעה 11:35, קצת יותר משש שעות וחצי אחרי תחילת האירוע במינכן, מתקבל במשרד החוץ בירושלים מברק משגרירות ישראל בבון. המברק קצר וברור, מצמרר ומקומם. "שמיר ממינכן מוסר כי בדיון פנימי שבו השתתפו אנשי הוועד האולימפי הגרמני, נשיא הוועד האולימפי הבינלאומי אברי ברנדג' ושר הפנים הגרמני הנס דיטריך גנשר הוחלט שלא להפסיק המשחקים. הנימוקים: 1. אפשרות שהפסקה תפריע לפעילות המשטרה. 2. לטלוויזיה הגרמנית אין תכנית אלטרנטיבית".
40 שנה לאחר הטבח במינכן, מעידים המסמכים הנחשפים עד כמה צינית וחסרת רגישות הייתה אז התנהלות הוועד האולימפי הבינלאומי, שהתעקש להמשיך בפעילות בשעות הדרמטיות של הרצח. לפי המסמך, העובדה שלא היה לטלוויזיה הגרמנית במה למלא את חלל השידורים אם המשחקים יופסקו בגלל האירועים, הייתה מניע מרכזי מבחינתו לקבל את ההחלטה להמשיך כרגיל.
לאורך כל שעות הדרמה שברה ישראל את הראש כיצד לנהוג בסוגיה: האם לדרוש את הפסקת המשחקים? האם להחזיר את שרידי המשלחת הביתה? האם יש לדרוש ממדינות נוספות, ובראשן ארצות הברית, להוביל מהלך לביטול המשחקים? התחושה בקרב שרי הממשלה והציבור בישראל, באותן השעות, היא ששוב ישראל נותרה לבדה. שהעולם, אותו עולם, שוב עומד מנגד ומגלה אדישות בלתי נסלחת כלפי סבלם של היהודים. איך ייתכן, שאלו השרים את עצמם, שספורטאים ימשיכו להתמודד במגרש על מדליה, בזמן שמחבלים טובחים בספורטאי המשלחת הישראלית ומחזיקים בהם כבני ערובה מטרים בודדים משם?
"לא מתחשבים בדם שלנו"
בישיבת ועדת החוץ והביטחון של הכנסת שהתקיימה ב-5 בספטמבר, יום ההשתלטות של המחבלים על הביתן הישראלי, מציג סגן ראש הממשלה ושר החינוך, יגאל אלון, לשרים את המאמצים של ישראל להביא לשינוי סדר היום באולימפיאדה על רקע החטיפה ומעשי הרצח. לדבריו, ישראל דרשה מיד להפסיק את המשחקים שנועדו לאותו יום עד לשחרור הישראלים, אולם לא לבטל את המשחקים האולימפיים כליל, והורתה לשייטים במשלחת להפסיק להתחרות. עוד ניתנת הוראה - אף שלא ברור למי - ליצור קשר עם ספורטאים ממשלחות אחרות כדי לשכנע אותם להפסיק להתחרות אם הוועדה המארגנת לא תחליט בעצמה על הפסקת המשחקים.
"ביקשנו שיפנו בראש לספורטאים הגרמנים", אמר סגן ראש הממשלה, וסיפר כי הוועד האולימפי בישראל הורה שלא לקיים פעילות ספורטיבית בארץ במשך שבעה ימים: "יהיה מוזר שנבקש מהאולימפיאדה להפסיק את המשחקים ואצלנו עולם כמנהגו נוהג".
כשנשאל על ידי יו"ר הכנסת, ישראל ישעיהו שרעבי, מדוע לא הפסיקו את המשחקים, השיב השר אלון: "קיבלנו ידיעה בצהריים שלוועד האולימפי יש טענה ביטחונית שאם יפסיקו את המשחקים, הרי שכל המשתתפים ינהרו באלפיהם מהאיצטדיון לכפר האולימפי ויפריעו לשירותי הביטחון בפעולתם". הוא עדכן כי בוועד האולימפי רוצים לקיים באיצטדיון המרכזי דקת דומייה לפני משחק כדורגל, אולם ישראל לא הסתפקה בכך ומתכוונת לדרוש לעצור את המשחקים עד לשחרור החטופים.
על ההחלטה שלא להשבית את האולימפיאדה, אומר בישיבה שר החוץ אבא אבן: "אנחנו לא מגיבים. אמרנו מה שאמרנו, שהתגובה ההגונה היא הפסקת המשחקים". מנחם בגין מבקש לעומתו שדמות בכירה בממשלה, ולא רק הנציגות בגרמניה, תתקשר לראשי הוועד האולימפי ותבקש להפסיק את המשחקים: "ההמשך פוגע בנו כאילו לא מתחשבים בדם שלנו. הפנייה של שר החינוך ליו"ר הוועדה האולימפית לא מוכרחה להתפרסם. אפילו אם התשובה תהיה שלילית זה לא פוגע. אני משער שזה ישפיע".
ח"כ אהרון בקר מחה: "משהו כבר קרה והמשחקים האולימפיים לא נפסקו. יש לעתים שאנו שואלים את עצמנו איך זה שקרה משהו והעולם שותק, והנה זה מה שקרה, והמשחקים האולימפיים נמשכים. שמענו מפי סגן ראש הממשלה ידיעה שהקנצלר וילי ברנדט יצא למינכן בעצמו". ראש הממשלה, גולדה מאיר, השיבה לו: "הם מכנסים את הממשלה. אחד הסעיפים על סדר היום זה איך להפסיק את המשחקים. הוא כינס את השרים שהיו מפוזרים בקשר עם האולימפיאדה. הוא בעצמו עמד לצאת לקיל". ח"כ בקר ענה: "זה לא חטיפת מטוס, אלא חטיפת כל העולם".
"אל תבקשו מאיתנו לפרוש"
ראש הממשלה גולדה מאיר הסבירה בישיבת ועדת החוץ והביטחון כי הדרישה להפסיק את המשחקים נובעת לא רק "מהטעם האסתטי", ורמזה כי הדבר עשוי להביא גם תועלת בשטח, בכל הקשור לגורלם של החטופים: "יש לי הרגשה שהפסקת המשחקים זה לחץ לא קטן על המשלחות הערביות ועל משלחות אחרות וזה אולי יכול לעזור". השר מנחם בגין הוסיף: "ואי הפסקת המשחקים היא פגיעה חמורה".
במקביל לניסיונות לקבל תמונת מצב על האירועים החמורים, ניסתה ישראל לפעול במישור הדיפלומטי לביטול המשחקים. השגריר בוושינגטון יצחק רבין מדווח במברק מ-5 בספטמבר כי שוחח עם מזכיר המדינה האמריקני וויליאם פירס רוג'רס. לדבריו, רוג'רס התקשר אליו כדי להביע את אהדת ארה"ב לישראל על רקע הטבח, ורבין ניסה לשכנעו לתמוך בדרישת ישראל להשעות מיד את המשחקים.
"הוועדה האולימפית היא הגורם המחליט, אך אני מבקש מארה"ב לפנות דרך הוועד האולימפי שלהם ונציגם בוועדה הבינלאומית במגמה להבטיח היענות מיידית לתביעתנו", כתב רבין. "הסברתי שלא ייתכן שבאותו זמן ששוכב הרוג ישראלי חבר המשלחת לאולימפיאדה ויתר חברי המשלחת מוחזקים כבני ערובה, כאשר במרחק מספר מאות מטרים ימשיכו להתנהל המשחקים בשלווה אולימפית". הוא סיפר כי רוג'רס הבטיח לפעול ושאל אם לדעת ישראל יש מקום לפעול אצל ממשלות ערב.
שעות לאחר מכן, כשממדי הטרגדיה החלו להתבהר, התקבל שוב מברק מרבין. לארה"ב, אומר רבין במברקו, הגיע מידע לפיו מתכוונת ראש הממשלה גולדה מאיר לפנות לנשיא ארה"ב ריצ'רד ניקסון, ולבקש שארה"ב תחזיר את משלחתה הביתה. מזכיר המדינה העביר לרבין בשפה דיפלומטית מאוד - מסר ברור מאוד: "רוג'רס בקשני בכל לשון של בקשה שלא להעמידם בפני דילמה כזו משום שספק רב אם יוכל הנשיא לעשות זאת. יתר על כן, הנשיא איננו מסוגל להורות לקבוצה האמריקנית לחזור".
רבין דיווח במבזק כי רוג'רס ביקש ממנו שאם בכל זאת תחליט ישראל להעביר לוושינגטון בקשה שכזו, תעביר אותה בדרגים דיפלומטיים נמוכים יותר כדי להימנע ממבוכה כשארה"ב תסרב לבקשה. "אם יש לנו כוונה כלשהי לפנות בבקשה מעין זו, הוא מציע שפנייה כזו תגיע דרכי אליו ולא מראש הממשלה לנשיא. מציע לשקול היטב פנייה מראש הממשלה לנשיא בנושא". על כך משיב מנכ"ל משרד החוץ מרדכי גזית: "אנו כממשלה איננו רוצים לפנות ולתבוע הפסקת המשחקים, אך אילו משלחת ארה"ב הייתה מקצרת שהותה היינו מברכים על כך מאוד. משלחתנו עוזבת מחר בבוקר".
"נשיא הוועד האולימפי הוא אגוז נוקשה"
בישיבת הממשלה הראשונה לאחר שמתבררת התוצאה הטראגית של מבצע החילוץ, ב-6 בספטמבר 1972, דנים השרים בין היתר ברעיון להפסיק את המשחקים. יגאל אלון מכנה את נשיא הוועד האולימפי "אגוז נוקשה", והשרים נחלקים בדעתם סביב השאלה אם לתבוע כעת, אחרי ש-11 מספורטאי ישראל נרצחו, להפסיק את האולימפיאדה כליל או להסתפק בהשבת ניצולי הנבחרת הישראלית ארצה והבעת חוסר התעניינות מוחלט בשל מה שמכנים השרים "רצח הרוח האולימפית".
סגן ראש הממשלה יגאל אלון מדווח לשרים על שיחת טלפון שקיים תוך כדי הישיבה עם ראשי המשלחת הישראלית במינכן. "כולנו נוהרים עתה לעצרת הזיכרון", מסרו לו. "המשלחת הישראלית הכינה סרטים שחורים, חברי המשלחת יענדו אותם. חלק מהם, דרך אגב, יופיעו באותם הבגדים שאיתם נמלטו מהמחבלים הואיל ואין נותנים להם להיכנס לחדריהם". אלון מדווח כי לאחר העצרת יתכנסו שוב ראשי הוועד כדי לדון בשאלה אם להמשיך במשחקים. "אין אני יודע מה יחליטו".
שר הביטחון, משה דיין, טוען כי ישראל צריכה לדרוש את הפסקת המשחקים. "אנחנו צריכים לתבוע את הפסקת האולימפיאדה. תביעתנו לא תיענה - לא תיענה. המלחמה של הטרור נגד ישראל, אבל אנחנו צריכים ככל האפשר לערב בזה את העולם כולו ולא ליצור מצב, שהנה המשלחת הישראלית והמשלחת המצרית נסעו הביתה. אם לא אכפת לנו כל כך שאחרים ימשיכו לשחק, מה יקרה? יאמרו שארגוני הטרור פעלו נגד היהודים. ייצא שהנה הישראלים והיהודים נוסעים הביתה והמשחקים האולימפיים ימשיכו. וכאן היה עניין של מלחמת שחרור. שמעתי שניקסון אמר כי נתן הוראה למשלחת הישראלית לדרוש את הפסקת המשחקים. אם נוכל להגיע למצב שארה"ב תתמוך בדרישה כזו הרי יהיה זה דבר גדול. שחקן יהודי מארה"ב כבר נסע משם כי הוא מפחד מטרוריסטים, אין אנחנו צריכים להקל עליהם שזה יראה כעניין של אפיזודה אנטי יהודית".
גולדה מאיר נוטלת את זכות הדיבור בסוגיה, אך מזהירה מפני דחיית הבקשה מצד הוועד האולימפי, דחייה שתעמיד את ישראל במבוכה. "היה זה מצוין לו הגויים בעצמם היו מגיעים למידה כזו של הבנה שאין משחק המלווה בהלוויות. אבל מאוד לא הייתי רוצה שאנחנו נבקש זאת שיפסיקו, והדבר לא יינתן לנו. אני רוצה להציע שיצלצלו עכשיו לשגרירנו יצחק רבין ושהוא יוודא האם המשלחת האמריקנית תעמוד על הפסקת המשחקים, אז לא יהיו משחקים. היה שדר מניקסון ששאל מה הוא יכול לעשות, הדלת פתוחה לכל מה שאנחנו רוצים. אם יתברר בבית הלבן שהם עומדים על הפסקת האולימפיאדה, לא תהיה אולימפיאדה".
השר יגאל אלון מעיר: "אם המשלחת האמריקנית חוזרת, אין אולימפיאדה".
חיים בר-לב: "אבל שאנחנו נדרוש את הפסקת האולימפיאדה?".
גולדה: "לא אכפת לי אם גם אנחנו נדרוש. אם המשלחת האמריקנית חוזרת, יש סיכוי שהאולימפיאדה תופסק".
הרמטכ"ל לשעבר, שר המסחר והתעשייה בר-לב, מציג עמדה הפוכה. לדבריו, ישראל לא צריכה לדרוש את הפסקת המשחקים, שחלילה לא תופנה האשמה כלפיה. "יש סיכוי סביר שהמשחקים יופסקו כי יש לזה שותפים גם באנגליה וגם באמריקה. במאמרים ראשיים ב'טיימס' נאמר שאנשי ההנהלה של האולימפיאדה הם טיפשים ומטומטמים. אבל ישראל לא צריכה לתת עילה לכל מיני גופים, בין שאלה ספורטאים או מדינות, שישימו את האצבע עלינו ויאמרו - בגללם, בגלל הישראלים הופסקה האולימפיאדה. השכר מזה עלול לצאת בהפסד. אם יופסקו - טוב. ואם לא יופסקו, אין טעם לכך שאנחנו שמנו על השולחן תביעה שנשארה באוויר".
"לא הבינונו מה קורה כאן"
מעיון במסמכים ההיסטוריים יכול הקורא לחוש בעצמו את תחושת הבלבול וחוסר הוודאות ששררה בצמרת ההנהגה הישראלית בעת המשבר, על רקע הדיווחים המעורפלים מגרמניה. "אם יש איזה מובן מוחשי מהי סכיזופרניה, הרי זה היה הלילה הזה", סיפרה גולדה בישיבת הממשלה ב-6 בספטמבר, לאחר הטבח. "בעת ובעונה אחת, ממינכן על-ידי הטלוויזיה הגרמנית ועל ידי הרדיו, על ידי דוברי ממשלת גרמניה שהמבצע הצליח, ועל פי זה הודיעו האנשים שלנו לטלוויזיה ולרדיו על הדבר - ובן חורין בשלו שהדבר לא ידוע. לא הבינונו מה קורה כאן".
יגאל אלון העיד אף הוא על הכאב הרב, שאותו העמיקו הדיווחים המוקדמים מדי על הצלת הספורטאים הישראלים. בעדות שמסר סיפר על מבצע מסירת ההודעות למשפחות ההרוגים. "לפי הדיווח שקיבלנו, הושלם עד שש וחצי בבוקר המבצע העגום. רוב המשפחות היו קודם מאושרות מהידיעות שהגיעו אליהן בתחנות
התקשורת שלנו ושל הגרמנים. והנה הגיעה אליהן הידיעה הזאת כהלם".
יממה לפני כן, כשרוב הספורטאים עוד היו בחיים ותוכניות חילוץ עדיין נרקמו, גם הצעות שונות לתגובה העלו הפוליטיקאים. ח"כ יצחק רפאל מהמפד"ל שאל בישיבת ועדת החוץ והביטחון של הכנסת בצהרי 5 בספטמבר, אם נידונה בשלב כלשהו האפשרות להפעיל לחץ על המחבלים על-ידי חטיפה נגדית למשל: "האם אין להעלות על הדעת שיחטפו 2-3 שגרירים ממדינות ערביות כערובה ברגע זה? אינני יודע אם זה משפיע עליהם או לא". רה"מ גולדה מאיר השיבה לו: "גם לנו יש שגרירים", ובהמשך פירטה: "חס וחלילה שאנו נלך לדבר שברגע של התרגשות זה כאילו מתבקש מאליו ונחטוף שגריר. כמה פעמים נחטוף שגרירים כשכל השגרירים והאנשים שלנו בחו"ל?".
Read this article in English
