שתף קטע נבחר

 

"תקיפה באיראן לא תגרום קרינה ברמה מסוכנת"

ראש סבא"א לשעבר, הנס בליקס, נשאל על השפעות בריאותיות של תקיפה ישראלית באיראן והשיב כי אינו סבור שהשפעת הקרינה שתשתחרר תהיה גדולה. אחרים מזהירים כי תקיפת תחנת הכוח הגרעינית בבושהר תגרום לקרינה שתגיע עד ישראל

האם מתקפה ישראלית על מתקני הגרעין באיראן עלולה לגרום לשחרור קרינה רדיואקטיבית ולאסון גרעיני? מומחים טוענים שהסבירות לאסון בנוסח צ'רנוביל או פוקושימה נמוכה, אלא אם כן ייפגע כור מתוצרת רוסיה. עם זאת, הם מציינים כי בתקיפה עלולים להשתחרר כימיקלים רעילים שיגרמו לזיהום מקומי שישפיע על הסביבה ועל בריאותם של הסובבים. כך אירע גם כשארה"ב תקפה מתקני גרעין בעיראק במלחמות המפרץ הראשונה והשנייה.

 

איראן מול העולם - כתבות נוספות:

שיא אמריקני במכירת נשק למדינות המפרץ

חיבוק אחד, 1,300 שנות שנאה

 

עוד חדשות מהעולם:

גברים על בע"ח: כוחות אסד יורים גם בחתולים

צפו: החשפניות בפלורידה מחכות לרפובליקנים

 

"מסופקני שהשפעות הקרינה יהיו גדולות", אמר הנס בליקס, ראש הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית לשעבר (סבא"א) בהתייחסו לתוצאות של התקפה על מתקני הגרעין האיראניים. בסוף השבוע נפגשו נציגי הסוכנות ואיראן, אך שוב לא הגיעו להסכמה ביניהם בנוגע לפיקוח על תוכנית הגרעין האיראנית, שטהרן טוענת כי נועדה למטרות אזרחיות. במקביל, דיווחו מקורות דיפלומטיים כי איראן הציבה סרכזות נוספות במתקן התת-קרקעי פורדו, שעשוי להוות מטרה לתקיפה.

 

רוב המומחים סבורים שישראל לא תתקוף את הכור הגרעיני בבושהר שלחופי המפרץ הפרסי, שמייצר חשמל. התקפה עליו עלולה להביא ליצור ענן קרינה גרעינית בסגנון פוקושימה שעלול להתפשט בכל האזור ואף להגיע לישראל.

 

הכור הגרעיני בבושהר (צילום: AFP) (צילום: AFP)
הכור הגרעיני בבושהר(צילום: AFP)

 

"התקפה על תחנת הכוח הגרעינית בבושהר עלולה להיות הפרה של החוק הבינלאומי", אמר בליקס. מתקפות על האתרים הגרעיניים האחרים, כגון מתקני ההעשרה בפורדו ונתנז ומתקן המרת האורניום ממזרח לאיספהן, עשויות לגרום להשפעות סביבתיות ובריאותיות מקומיות בקנה מידה דומה לתוצאות הפצצות האתרים הגרעיניים אל-קאים ותוויתה בעיראק במלחמות המפרץ.

 

"עלולה להיות סכנה כימית מסוימת אבל אני חושב שהיא תהיה מוגבלת לקהילות הסמוכות", אמר אדווין ליימן, מומחה גרעיני בארגון Union of Concerned Scientists בוושינגטון.

 

מלקולם גרימסטון, מאימפיריאל קולג' בלונדון, הסביר: "אורניום היא מתכת כבדה מאוד, הן מבחינה כימית והן מבחינה פיזית, כך שהיא לא תינשא ברוח למרחק רב אם המתקנים יותקפו. היא רעילה כמו עופרת. העניין יהיה באזור הקרוב, יצטרכו למנוע מאנשים לבלוע את זה בגלל התכונות הכימיות הרעילות שלו".

 

עיראק: השפעות מקומיות

רוברט קלי, ששימש בעבר כמנהל הפיקוח של סבא"א בעיראק, אמר כי "ההשפעות הבריאותיות בעיראק היו מקומיות מאוד". אולם אחרים טוענים כי ההערכות של ההשפעות ארוכות הטווח באזורים שליד המתקנים בעיראק לוקות בחסר מפני מחסור במעקב אחר שיעורי תחלואת הסרטן.

 

אנשי גרינפיס מצאו מכל של "עוגה צהובה" – אבקה המופקת מעפרות אורניום – ליד המפעל הגרעיני בתוויתה שליד בגדד ב-2003. המקום היה האתר המרכזי של תוכנית הגרעין העיראקית והופצץ ב-1991 וב-2003.

 

אורניום משמש כדלק הנדרש לאנרגיה גרעינית, אולם העשרה נוספת שלו הופכת אותו לחומר

שמשמש לפצצה גרעינית. אפשרות נוספת היא להשתמש בפלוטוניום. "תוכנית הפלוטוניום של איראן נחשבת למתקדמת פחות מתוכנית האורניום שלה", אמר קרל דיואי, אנליסט בחברה למודיעין וניתוח ביטחוני IHS Jane's בבריטניה. לדבריו, כל התקפה על בושהר תכלול סיכונים גדולים.

 

ייתכן שישראל תבקש להשמיד את כור המים הכבדים בעראק, המשמש למחקר. הכור עדיין לא פעיל אך מומחים אומרים כי הוא מתאים לייצור פלוטוניום יותר מבושהר.

 

Read this article in English

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אחמדינג'אד בביקור במתקן בנתנז
צילום: EPA
המתקן באראק
צילום: EPA
המתקן בבושהר
צילום: EPA
מומלצים