אחרי שנים: טיפול בהפרעות אכילה - גם בדרום
במשך שנים ארוכות נאלצו נשים ונערות הסובלות מהפרעות אכילה להיטלטל לאזור המרכז כדי לקבל טיפול. אתמול נפתחה עבורן מחלקה חדשה בבית החולים סורוקה. הבעיה: כבר עכשיו ישנה רשימת המתנה לטיפול קרוב לבית
סוף סוף מסופק פתרון לסובלות מהפרעות אכילה בדרום הארץ: אחרי שנים של המתנה, נחנכה אתמול (ג') בבית החולים סורוקה בבאר שבע יחידה ראשונה לטיפול בהפרעות אכילה, שבה יוכלו נשים, נערות וגברים לזכות בטיפול בקרבת מקום מגוריהם.
על פי ההערכות, באזור באר שבע יש כ-2,000 נשים ונערות הסובלות מאנורקסיה, ו-10,000-6,000 נשים ונערות הסובלות מבולמיה. נוסף על כך ישנן נשים ונערות הסובלות מהפרעת אכילה שאינה ספציפית אך גורמת להפרעה תפקודית.
איך מזהים הפרעות אכילה?
- "איזה שמנה אני!"; כשהדיאטה הופכת להפרעת אכילה
- איך לאתר הפרעות אכילה
- השרים אישרו: אשפוז בכפייה לחולי אנורקסיה
ביחידה מטופלים ילדים וצעירים בגילאי 21-12, והיא כוללת מרפאה, טיפול יום ואשפוז במחלקה. זהו מודל ייחודי בארץ שכולל את כל הרצף הטיפולי תחת קורת גג אחת, ומשלב פעילות של מערך חינוך במסגרת בית הספר לילדים המאושפזים בבית החולים. נכון להיום מאושפזות 12 בנות במחלקה.
"לפני הקמת המחלקה הכל היה בלגן", סיפרה אחת הנערות המטופלות במחלקה, שביקשה להישאר בעילום שם. "אם לא הייתי מאושפזת פה כנראה שהייתי ממשיכה ללכת לטיפול למישהו פה, מישהו שם. כנראה זה לא היה נגמר. לפחות לא עכשיו".
עוד מעט ימלאו ל-ש' 18, אך מאחוריה שנים של מאבק בהפרעות אכילה. כתושבת הדרום היא מעולם לא יכלה לקבל טיפול מסודר באזור מגוריה. במקום זאת הייתה צריכה ללכת לרופאים בדרום ובמרכז רק כדי לשמור את המחלה תחת שליטה.
"לפני שנפתחה המחלקה פה רצו לאשפז אותי בשניידר בפתח תקווה", היא מספרת. "כשהפנו אותי לשם אמרו שההמתנה היא מינימום ארבעה חודשים. זה היה שוק. עכשיו לחכות עוד שלושה-ארבעה חודשים, אחרי שכבר הסכמת לקבל טיפול? פה אחרי חודשיים התפנה מקום. בתקופת ההמתנה לאשפוז יכולים לקרות דברים".
המחלה אצל נ' התפרצה לפני כשנתיים. "בסוף כיתה י' קראתי ספר שאמור לעודד בנות לא להיכנס למצבים האלה, אבל הספר נתן לי את הרעיון. כשהתחלתי הצבתי לעצמי משקל יעד, שאחריו הייתי אמורה לחזור לאכול, אבל כשהגעתי למשקל שרציתי לא הפסקתי. אז הבנתי שמשהו לא בסדר, וחברה שלי אמרה לי שאני צריכה עזרה מבחוץ".
לאחר ההכרה בעובדה שהיא זקוקה לעזרה, לקחו אותה הוריה למרפאה ביישוב שבו היא מתגוררת כדי להיות במעקב. כשזה לא עזר היא נשלחה למיון. "רצו לאשפז אותי", היא אומרת, "אבל בגלל שהיה חג החליטו שלא, והתחלתי מעקב אצל רופאה בסורוקה. הייתה לי גם דיאטנית בגדרה".
כיום כל השירותים ש-נ' זקוקה להם נמצאים תחת קורת גג אחת. עם זאת, בשל מחסור בתקציב, שירותי החינוך והאשפוז נמצאים במקומות נפרדים והמטופלות נודדות מפה לשם. בבית החולים ישנו חלל ייעודי למחלקה במתכונתה המלאה, וכעת מנסים לגייס את החסר - כעשרה מיליון שקלים.
"מדובר בצעד נוסף לצמצום הפערים הקיימים בשירותי הרפואה בין אזור המרכז לפריפריה", אומר ד"ר מיקי שרף, מנהל בית החולים. "היחידה פועלת בשלב זה במספר אתרים במיקום זמני, ועדיין חסרים לנו משאבים נוספים להשלמת הבינוי".
המחלקה אמנם נפתחה בספטמבר, אך כבר כעת יש רשימת המתנה. "נכון להיום יש כבר 12 בנות שמחכות לכניסה למסגרת", מספרת ד"ר שושנה ארבל, מנהלת היחידה הפסיכיאטרית לילדים ונוער.
"לפני שפתחנו לא היה כלום. בנות במצב גופני קשה התאשפזו במחלקת ילדים, ולאחר שהתייצבו מבחינה גופנית שוחררו הביתה. זו הייתה דלת מסתובבת. אם המרכז לא היה קם היינו ממשיכים להפלות את מטופלי הדרום, להנציח מצב מעוות".
נ' מבקשת לסכם ולהעביר מסר לבנות נוספות במצבה: "אל תהססו לקבל עזרה מבחוץ. יש אשליה שזה אפשרי וקל לבד, אבל זה אחד השקרים הכי גדולים בבעיה הזו".