פרס על הטבח: "זו שטות להגן על כל הישראלים"

"יש ישראלים בכל העולם, בלתי אפשרי להניח שאפשר לשמור שמירה אבסולוטית". פרוטוקול ישיבת ועדת החוץ והביטחון של הכנסת מ-5 בספטמבר 1972, שנחשף היום (ד') יחד עם עשרות מסמכים סודיים נוספים לציון 40 שנה לטבח הספורטאים הישראלים במינכן, נראה במידה רבה כאילו נכתב השנה. משפטיה של ראש הממשלה דאז, גולדה מאיר, יכלו בקלות להיאמר על-ידי ראש הממשלה הנוכחי, בנימין נתניהו, ומזכירים לכולנו את המציאות הישראלית שנמשכת כבר 64 שנה. מציאות שאחת לכמה זמן מתפוצצת בפרצוף, כפי שקרה בספטמבר 72' בכפר האולימפי, כפי שקרה בחודש שעבר בבורגס, בולגריה.

להורדת המסמכים של ארכיון המדינה - לחצו כאן

המסמכים מאותם ימים מעידים כי החשש באותם ימים מפיגועי טרור כלפי ישראלים ברחבי העולם העסיק את מערכת הביטחון הישראלית מסביב לשעון. ארגוני הטרור שסימנו את הישראלים כמטרה פעלו בזירה הבינלאומית, ורמת האבטחה העולמית, במיוחד בנמלי התעופה, הייתה ירודה. הסכנות ארבו לפתחם של אזרחי ישראל בכל מקום.

הידיעה המסודרת הראשונה על האירועים במינכן. מהמסמכים שהותרו לפרסום

בדיון בוועדת החוץ והביטחון שעות אחרי תחילת אירוע החטיפה במינכן, הסבירה ראש הממשלה מאיר לנוכחים כי לא הייתה התרעה ממוקדת לקראת האולימפיאדה. היא אמרה כי אין להצביע על אשמים במערכת המודיעין הישראלית, בשל כמות ההתרעות הבלתי נתפשת על פיגועים נגד ישראלים בחו"ל. "אין לכם מושג כמה ידיעות מגיעות במשך 24 שעות על כל מיני תוכניות, לא על מקום מיוחד. זה קל, אלא שיוצאת חוליה אחת בת שלושה אנשים ויוצאת עוד אחת בת חמישה אנשים והם יוצאים לאירופה ואולי פה ואולי שם ואולי זה ואולי דבר אחר".

לדברי מאיר, "יש בכלל אינטרנציונל שחור רצחני נגד יהודים שאולי עוד לא היה כמותו בעולם, בכל מיני עמים התאחדו רוצחים יחד לרצוח יהודים, לפגוע באווירונים ובאוניות ואתה לא יודע במה. אני מתפלאה כמה שבכל זאת אנו מצליחים להגן על דברים. אני יודעת שיש לשפר ואני יודעת שאנשי הביטחון שוברים לעצמם את הראש באיזה צורה לשפר, אבל העולם גדול ויש ישראלים בכל העולם וזה כמעט בלתי אפשרי להניח שאפשר לשמור שמירה אבסולוטית".

העדכונים משגריר ישראל בבון, כולל הבשורה המרה

פרס: "אני מרגיש עצמי כאחד האשמים"

על החומר המודיעיני שנמצא על שולחנה מדי יום אמרה מאיר בישיבה: "מה שמגיע אליי לקריאה זה חבילות גדולות יום-יום ולא פעם אחת בשבוע. אנו גם קצת משגעים שירותים אחרים בעולם. אם אנו מודיעים לאיזה שירות שאנו חושבים שיקרה איזה דבר אצלם והם מתכוננים כמה פעמים ולא קורה דבר,

אז כמה פעמים אפשר להזעיק אותם? אנחנו אובייקט עולמי לפיגוע של איזה אינטרנציונל מטורף".

קופנהגן, טהרן, גרמניה, איטליה, שוויץ. נגד מטוסים באוויר, נגד מוסדות ביבשה ואוניות ישראליות בים. דו"ח ההתרעות בחודשים יולי-ואוגוסט 1972 כמעט התפוצץ בעצמו מרוב מטרות ואיומים שצוינו בו. המחבלים, דיווח המודיעין הישראלי, עשויים להיות פלסטינים, ערבים או אירופאים שכירי חרב. ב-23 ביולי 1972 למשל, דיווח המודיעין על התרעה שלפיה ארגון "ספטמבר השחור" סימן כמטרה אישיות ישראלית בכירה - משה דיין, יצחק רבין, דוד אלעזר ושגרירים. על פי הדיווח, המבצעים הם חלק משלוש קבוצות נפרדות ויצאו באמצע יולי 72' לאירופה.

ההסברים המוזרים שהגיעו מגרמניה להחלטה להמשיך במשחקים האולימפיים

בדיון לילי שנערך ב-7 באוקטובר על מסקנות ועדת קופל שחקרה את טבח הספורטאים במינכן, עסקו השרים בהרחבה באיומים על ישראלים בעולם. השר דאז שמעון פרס הזהיר מפאניקה מוגזמת: "אומר ביושר, רבותי, אני מרגיש את עצמי כאחד האנשים האשמים בעניין מינכן, כי אין לנו כוח", אמר פרס לרה"מ גולדה ולשרים. "זו שטות להגן על כל הישראלים, עם כל הצער והכאב על רצח הספורטאים, ואילו רצחו אחרים הייתי מרגיש אותו הדבר. כולנו חיינו בארץ כאשר ירו בכבישים ובבתים ולא נתנו שמירה לכל אחד והמשכנו בחיים הרגילים, אני יודע שמסוכן להיות יהודי. איננו מפסיקים את החיים הרגילים ולא נבהלים, לא בארץ ולא בחו"ל" .

בדיון בוועדת החוץ והביטחון ב-3 בנובמבר 1972, מעלה ח"כ מנחם בגין מחדש את סוגיית האבטחה בחו"ל. "לפני צאתי לצרפת לפני כשלושה שבועות נמסר לי תזכיר איך עליי להתנהג. 'אל תדבר עברית ואל תגלה את דרכונך הישראלי'. מה זה, מה קרה לנו? אני מודה ומתוודה, לא קיימתי את ההוראות האלה. הלכתי עם אשתי ברחוב ודיברנו עברית ואני חושב שדיברנו, קצת בכוונה, בקול רם. מדינת היהודים קמה כדי שנקבל הוראות לא לדבר עברית בקאן, בציריך או בניו יורק? יש יהודים בעולם שהחלו לחשוש מאוד. אנשים בג'רבה הלכו לבית כנסת והסתירו טליתות. שעם ישראל יגיע ב-1972 לתופעות כאלה של פחד?".