יותר פניות לסיוע בחגים: "לא נשארה ברירה"

בשני חדרים וחצי בבניין מתקלף, באחת משכונות המצוקה של טירת הכרמל, גרים מרים (שם בדוי) וארבעת ילדיה. כשעולים במדרגות הבניין לכיוון ביתה שבקומה הרביעית גובר המחנק. בדירתה הצפופה האוויר חם ולח. שאריות מזון הכלב מפוזרות על הרצפה, פה ושם בדלי סיגריות. בסלון הבית, שמשמש גם כחדר שינה, ניצבת מיטה נפתחת המשמשת כספה. בצמוד, במטבח, המשמש גם כפינת אוכל, עומד שולחן המשמש את הבנות גם ללימודים. סביב השולחן הזה תסעד מרים (55) וארבעת ילדיה (בני 26-18) את ארוחת החג.

מחסני בית התמחוי בטירת הכרמל ערוכים לחג(צילום: מאור בוכניק)

מרים מתגוררת בצד הלא נכון של הכביש. בחלקים של העיר עובר כביש צר המפריד בין בניינים רבי קומות חדשים, לבין בנייני שיכון אפרוריים. בשנת 1964 היא עלתה מרומניה לטירת הכרמל, לפני עשר שנים התגרשה מבעלה, שמשלם לה אלף שקלים מזונות בחודש. היא מתקיימת מקצבת ביטוח לאומי וסיוע עמותות מספקות מזון. היא לא עובדת מסיבות בריאותיות אבל גם לא אומרת "אני רעבה", אבל את הארוחות היא אוכלת בבית התמחוי. "הרבה אנשים באים לאכול ארוחה חמה במהלך היום ומקבלים מצרכים לשבת. בלי זה אנשים יהיו רעבים", היא אומרת. "במהלך החגים, זה יותר גרוע. צריך להכין ארוחה לחג, כל יום אני קונה קצת, לא בבת אחת".

35 עמותות פועלות באזור הצפון תחת ארגון הגג "לתת". בית התמחוי "צדקת אבות" של הרב יוסף גדסי בטירת הכרמל הוא אחת מהן. בסופי שבוע מגיעים מאות אנשים, חלקם יכלו להסתדר לבד עם ארוחה חמה לשבת, עד לפני שנה, היום כבר לא. הם נתלים בעמותות שיספקו להם מעט מזון. בתקופה שלקראת החגים נראים המחסנים של "צדקת אבות" כמו לפני מלחמה. במקום אוגרים מזון לטובת מאות נזקקים כמו מרים, שמתדפקים על הדלת. ערימות ארגזים בגובה התקרה ממתינות לדורש.

משפחות שמתביישות להגיע לבית התמחוי מקבלות חבילות לביתן(צילום: מאור בוכניק)

כמעט רבע מהפונים לסיוע נדחים

בשנה האחרונה הצטרפו עשרות משפחות לבית התמחוי. "הם מתביישים להגיע לאכול כאן, אני שולח להם חבילות הביתה", מספר הרב גדסי. בית התמחוי קיים 13 שנים. שתי מתנדבות מבשלות בו בכלי נירוסטה ענקיים, על גבי שתי כירות קטנות. טורי שולחנות וספסלים צרים וקשים עומדים לרשות האורחים. "אנחנו מחלקים בשר ופחמימות, פירות וירקות. יותר מ-300 משפחות מגיעות ביום חמישי. בראש השנה ולארוחה מפסקת שלפני כיפור באים כפול, 640 משפחות באו בשנה שעברה", מעיד הרב.

החישוב הכלכלי של מרים קצר טווח, מכורח הנסיבות. "אנחנו מקבלים מבית התמחוי מוצרים בראש השנה וגם לפני כיפור. אז נשארים דברים במקרר גם אחרי החג. בחבילות יש עוף, פחיות שימורים. בחג אני מרגישה שחסר לי כסף לקניות, אבל ביום יום אוכלים מה שיש. אני לא עושה קניות של בגדים לחג".

מאות מגיעים לארוחת חג בבית התמחוי (אילוסטרציה)(צילום: סאמי עלי)

התייקרות המחירים התכופה במוצרי המזון במהלך השנה מורגשת גם בעמותות המספקות מזון. בעמותת "לתת" אומרים כי 73% מהעמותות מעידות כי אין ביכולתן לסייע לכל הנזקקים הפונים אליהן בבקשת סיוע. כמעט רבע מהפונים אליהן בבקשת סיוע נדחים. 

"למעלה מ-15 אחוז מהאנשים שפונים היום לסיוע מעמותות מגדירים את עצמם

ככאלו שהשתייכו למעמד הבינוני", מסביר ערן וינטרוב, מנכ"ל ארגון 'לתת', "מסיבות שונות הם צנחו למעמד הנמוך והיום תלויים היום בסיוע של עמותות. הסיוע הבסיסי ביותר הוא מזון, אך יש גם סיוע בציוד לבית ספר".

גם עמותת "פעמונים" העוסקת בייעוץ כלכלי למשפחות, מעידה על עלייה משמעותית בפניות בשנה האחרונה. עמותות הסיוע נמצאות במצב דומה. בארגון "פתחון לב" אומרים כי נרשמה עליה בבקשות במזון, ביגוד והנעלה.