יצוא הגז הטבעי - על חשבון הילדים שלכם

מדינת ישראל עומדת בתקופה זו בפני הזדמנות פז שלא נקרתה בדרכה מעולם - האפשרות להגיע לעצמאות אנרגטית. התלות המוחלטת שהייתה לישראל עד כה במדינות זרות לצורך השגת משאבי האנרגיה הדרושים לה עומדת להיות נחלת העבר. המשמעויות הגיאופוליטיות הטמונות בגילוי מאגרי הגז אל מול חופי ישראל חסרות תקדים, משום שרוב משאבי האנרגיה נמצאים בידי מדינות שאינן מצויות בקשרי ידידות עם ישראל. הגז הטבעי יאפשר למשק להיות יעיל יותר מבחינה כלכלית ואנרגטית ויביא להפחתה משמעותית של פליטות גזי חממה ומזהמים אחרים.

השאלה הגדולה העומדת בשנים האחרונות לפתחנו היא כיצד תיערך המדינה למעבר ממשק מבוסס נפט ופחם, למשק המבוסס על גז טבעי ותוצריו. בכל הנוגע לפיתוח וניהול משק הגז הישראלי, למדינה - האמורה לייצג את הציבור, ולחברות המחפשות ומפיקות גז, אינטרסים מנוגדים.

עוד בערוץ הדעות של ynet:

טעיתי כשלמדתי מדעי הרוח, אך אני לא בכיין / גלעד גרינגולד

הדרך לכפר ורדים לא סוגה בשושנים / צבי בליץ

האינטרס האזרחי והלאומי שואף לשמר את עתודות הגז, על-מנת להשיג ביטחון ועצמאות באספקת האנרגיה של המדינה לזמן הארוך ביותר שניתן. היזמים מצדם רוצים למכור כמה שיותר גז וכמה שיותר מהר, על-מנת למקסם את רווחיהם. שני האינטרסים האלו אינם משתלבים יחד, וכעת מונחת לפתחה של הממשלה האחריות לבחור צד. בעלי האינטרסים הכלכליים קולניים מאוד, ולעומתם עומד רוב הציבור, שמתקשה למצוא את ידיו ורגליו בתוך מורכבות הנושא, ושותק. חלק קטן מפקידי הממשלה קוראים לשמר עתודות אסטרטגיות של גז לתקופה ארוכה, אולם המשפיעים מביניהם מתבטאים דווקא בצורה מתרפסת כלפי היזמים, ומקבלים כעובדה מוגמרת את טענותיהם של האינטרסנטים, כי "בלעדיהם לא יהיה לנו גז".

חשוב להתעכב מעט על חשיבות שימורם של משאבי האנרגיה המשותפים שלנו בטווח הארוך. משאב אנרגיה הוא יותר מכסף, הוא מוצר חסר תחליף המהווה בסיס לכל הפעילות הכלכלית. בשנים האחרונות, המלוות בעליית ביקושים פנומנלית בשווקים המתעוררים במזרח אסיה ובהידלדלות משאבי אנרגיה קונבנציונליים דוגמת נפט, מתעצם חוסר הוודאות סביב מצבם של משאבי האנרגיה בעולם. החלטות שגויות שתקבל ממשלת ישראל כיום לגבי משק הגז עלולות להציב את ישראל בפני שוקת שבורה בעוד שניים-שלושה עשורים.

על-פי הערכות חוקרי "הפורום הישראלי לאנרגיה", אם יעבור המשק כולו לתשתיות צריכת אנרגיה על בסיס גז, יספיק הגז הקיים במאגרים "תמר"ו"לווייתן" עד שנת 2031. כך, עוד 18 שנים בלבד ייגמרו עתודות הגז הידועות כיום. גם אם ניקח בחשבון תרחישי ביקוש צנועים יותר, צפויים המאגרים להראות ירידה בתפוקה, גם ללא יצוא, מעט אחרי 2040. אמנם קיים צפי לגילוי מאגרי גז נוספים, אך כרגע איש אינו יכול להסתמך עליהם בוודאות.

ממשלת ישראל בשירות בעלי ההון

החלטה גורלית עומדת לפתחה של הממשלה: האם לייצא חלק ממאגרי הגז למדינות אחרות, או לשמור את כל הגז עבור הצרכים האסטרטגיים של מדינת ישראל? ועדה בין-משרדית, בראשותו של מנכ"ל משרד האנרגיה והמים, שאול צמח, פרסמה בשבוע שעבר את טיוטת הדו"ח הסופי שלה. מעיקרי המסקנות עולה כי איומי החברות העוסקות בחיפושי גז עשו את שלהם. הממשלה מוכנה לאפשר יצוא גז מישראל תוך קבלת ההנחה המוטעית כי בלי היזמים לא יהיה גז. המטרה המוצהרת לדברי ראשי הוועדה היא עידוד קיומה של תחרות, שתאפשר את גיוון ספקי הגז, וכך את ביטחון האספקה במקרים של תקלה או איום ביטחוני.

יצוא גז, למען הבטחת התחרות, יגבה מחיר גבוה מדי. יצוא של 50% מהגז משמעו ניצול מאגרי הגז האסטרטגיים של מדינת ישראל פי שניים מהר יותר. מדינת ישראל ממהרת לוותר על נכס אסטרטגי חשוב בצורה יוצאת דופן ומוותרת על הזכות של הדורות הבאים ליהנות ממנו עבור אינטרסים כלכליים מיידיים של אנשי הון פרטיים, אשר צפויים לגרוף את רוב הכספים לכיסם.

החברות המפיקות את הגז כפופות לחוק הישראלי ומחויבות לפתח את המאגרים. איומיהן, הבוטים יותר או הישירים פחות, כי ללא אפשרות ליצוא הן לא יפתחו את מאגרי הגז - אינם במקומם. אם כללי המשחק שתביא הממשלה מתוך ראייה לאומית לא ימצאו חן בעיניהן, יואילו נא להחזיר את הרישיון לבעליו, מדינת ישראל. במקרה שכזה, אם לא יבואו שחקנים אחרים - ואני בספק רב אם זה אכן יקרה - תיקח המדינה לידיה את פיתוח המאגרים.

אין שום דבר שחברות חיפושי הגז יודעות לעשות שמדינת ישראל לא יכולה לעשות לבד. מדינת ישראל הקימה את המוביל הארצי, שלחה לוויין לחלל, והקימה מפעלי תשתית סבוכים ומאתגרים. היא מסוגלת גם להפעיל אסדת קידוח.

הכותבת היא יעל כהן-פארן, מנכ"לית "הפורום הישראלי לאנרגיה".

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il