אתם סיפרתם: חוזי השכירות הכי הזויים בישראל
מי משלם לבעל הבית אם השוכר הלך לעולמו, מה יקרה לחתול שנשאר בדירה והאם מותר להישאר בבית כשנכנסים להריון? גולשי ynet סיפרו לנו על סעיפי שכירות הזויים המתייחסים גם לסוגיות אלה, ולא תאמינו: גילינו שחלק מהם חוקיים לחלוטין
על רקע מצוקת הדיור, שוק חוזי השכירות ממשיך להתנהל, כך נראה, ללא בושה. אחרי שסקרנו עבורכם סעיפים הזויים בחוזי השכירות בתל-אביב, הגיעו אלינו פניות רבות של גולשים, לא רק מתל-אביב, שהתלוננו על סעיפים הזויים נוספים בחוזי השכירות שלהם, באמצעות הדואר האדום וגם דרך הטוקבקים.
כתבות נוספות על חוזי שכירות בערוץ הנדל"ן :
- בעלי הבתים איבדו כל בושה: חוזי שכירות הזויים
- כאן גרים בכיף? מדריך לחתימת חוזה שכירות
- חוזה השכירות הופר? מי ישלם למי וכמה
החלטנו לבדוק אם הסעיפים ההזויים הללו חוקיים או לא, בסיועם של עו"ד אלון אבלה, המתמחה בנדל"ן ובמשפט אזרחי, ועו"ד בועז אופק, המתמחה בתחום הנדל״ן ומשמש כיועץ משפטי חיצוני לאגודה לתרבות הדיור.
"נושא השכירות מורכב ממגוון ומשילוב של מספר חוקים", מסביר עו"ד אבלה. "עד היום טרם נתקבל חוק ספציפי וייחודי בנושא שכירות, שיגדיר במפורש את זכויות המשכיר והשוכר ויסגור את כל החללים בתחום זה".
לדבריו, "עיקרון חופש החוזים מאפשר לצדדים לחוזה ליצור את תוכנו בהתאם לרצונותיהם, ובלבד שתוכן החוזה לא יהיה בלתי חוקי או בלתי מוסרי או נוגד את תקנת הציבור. מכאן, שכל עוד אין הוראה חוקית סותרת או נסיבות בלתי סבירות בעליל, רשאי בעל נכס, מכוח זכותו הקניינית בנכס, להעלות כל דרישה או תניה בגין תקופת השכירות, ומנגד זכאי השוכר להסכים לדרישותיו של המשכיר, הזויות ויצירתיות ככל שיהיו".
עו"ד אופק מוסיף כי "הסכם שכירות הוא הסכם הנחתם באופן רצוני על ידי שני הצדדים, ומטרתו להגדיר את יחסי השוכר-משכיר ואף למנוע חילוקי דעות עתידיים. פעמים רבות קיימים סעיפים בחוזי השכירות שאינם מקובלים, הזויים ואף מקוממים".
צמוד לדולר - רק אם הדולר עולה
הגולש אריאל מספר שנתקל בחוזה שכירות שדרש שכר דירה צמוד לדולר - רק אם הדולר עולה, אחרת החוזה היה צריך להיות צמוד לשקלים. עוד נדרש לשלם שכר דירה שנה מראש וכן לספק ערבות בנקאית בסך 20 אלף שקל. אריאל מוסיף שהשוכר שאותו ביקש להחליף בדירה העביר לבעל הבית רק את שמותיהם של הדיירים הפוטנציאליים שהסכימו לרכוש ממנו את המקרר, את התנור ואת מכונת הכביסה. למרבה המזל, מוסיף אריאל, הוא לא חתם על החוזה בסופו של דבר.
האם זה חוקי? לדברי עו"ד אבלה, "לגבי מנגנון ההצמדה הדולרי החד-צדדי, אין מניעה חוקית לקביעת מנגנון זה למרות הרגשת הכבילה מטעם המשכיר, כך גם לגבי תשלום שכר דירה מראש. באשר לגובה הערבות הבנקאית, במצב החוקי כיום אין הגבלה על דרישת סוג הערבות וגובהה. ובאשר לפרטי שוכרים פוטנציאליים, אין מניעה להעביר למשכיר שמות של שוכרים פוטנציאליים שמעוניינים לרכוש טובין מסוימים מהדירה".
לעומת זאת, באשר לסעיף האחרון סבור עו"ד אופק כי "בעניין התניית מכירת תכולת הדירה כתנאי לחתימה על הסכם המכר, מדובר בסעיף מאוד לא מקובל אשר אין להסכים לו - ופשוט לסרב".
גם הגולשת יעל מירושלים מספרת על סעיף בחוזה השכירות שקבע כי שכר הדירה יהיה צמוד למדד - אבל רק אם המדד עולה. לדבריה, שכר הדירה מעולם לא ירד. עוד היא מוסיפה כי אחד הסעיפים קבע שהשוכרים ישלמו ביטוח צד ג' ללא השתתפות המשכיר על הדירה, וכי היה צורך בשני ערבים שיתחייבו לשוכרים - ולכל שוכר שיבוא אחריהם.
האם זה חוקי? "באשר לביטוח צד ג', המשכיר רשאי לדרוש בחוזה השכירות מהשוכר כי יבטח את הדירה בביטוח צד ג'", מסביר עו"ד אבלה. "הלוגיקה הטמונה בכך היא שלשוכר יש השפעה ושליטה ישירה על הנעשה במושכר, ולכן לא יהיה זה צודק לחייב את המשכיר בתשלום פיצויים לצד ג' שנפגע. בנוגע לסוגיית הערבים, בשכירות מקובל לדרוש שני ערבים עבור השוכר, שמתחייבים לפרוע את חובות השוכר במידה שלא יהיה ביכולתו לפרוע אותם כלפי המשכיר".
לדברי עו"ד אופק, "הצמדת דמי השכירות למדד, קיומו של ביטוח כאמור וחתימתם של שני ערבים על הסכם השכירות הם דבר שבשגרה".
אחת הגולשות מספרת על סעיף בחוזה השכירות, שלפיו במידה שהיא או בן זוגה נפטרים - הערבים ימשיכו לשלם עד תום השכירות. לדבריה, היא ובן זוגה היו אז רק בני 27.
האם זה חוקי? "מדובר בסעיף בעייתי מאוד", קובע אבלה. "מקרה מוות של שוכר יכול להיחשב כסיכול של הסכם השכירות. עם זאת, במקרה ששוכר יחיד של דירה נפטר, יש באפשרותו של בעל הדירה להשכיר את הנכס לשוכר אחר - וכך אין שום היגיון וצדק לתת למשכיר אפשרות גם להשכיר את הנכס לשוכר אחר וגם לגבות דמי שכירות נוספים מהערב של השוכר הקודם".
אופק מגדיל ואומר כי "מדובר במקרה מיוחד, כיוון שבעל הדירה, בניסיונו להגן על קניינו ולהבטיח את תשלום דמי השכירות במשך כל תקופת השכירות, הכניס סעיף שאינו מתאים למצב הדברים החדש למול שוכריו הנוכחיים, ואף יכול להעלות את יחסי הצדדים על שרטון שלא לצורך. עם זאת, מהות חתימתם של ערבים על הסכם השכירות היא תשלום כל החיובים החלים על השוכר, משך כל תקופת השכירות, כל אימת שהשוכר אינו עומד בחיובים אלו".
הגולש סקריולו מחיפה מוסיף כי נתקל בסעיף בחוזה השכירות שביקש תוספת כספית על שכר הדירה - אם החברה של השוכר מתארחת בדירה פעם בשבוע.
האם זה חוקי? לדברי אבלה, "מדובר בסעיף בעייתי. דמי השכירות משקפים את שווי השימוש והחזקת הדירה במצב נתון. התערבות בחייו של השוכר, וקביעה את מי יארח ומתי מהווה מעין ירידה לחייו של השוכר ופגיעה באוטונומיה שלו. מאידך, יכול המשכיר לטעון כי ככל שישנם יותר דיירים בדירה, אזי ההכבדה על מתקני הדירה והבניין גדולה יותר - ולכן דורש דמי שכירות גבוהים יותר".
אופק, לעומת זאת, מבהיר "סעיף כמו זה אינו מקובל, ולמרות זאת נתקלתי לא מעט בבעלי דירות שמנסים להכניסו להסכם. השוכר חייב להבהיר במפורש ולדאוג כי הדבר יעוגן בהסכם השכירות, כי שכר הדירה המפורט בהסכם השכירות הוא התשלום הסופי בגין השימוש בדירה - ללא תלות במספר השוהים בה".
צריך לטפל בחתול
גולש תושב תל-אביב מספר על חבר משכונת פלורנטין, שלאחר שלושה סבבי ראיונות וניפויים זכה להיות בשלישיה האחרונה - ואז הגיעה הדרישה מבעל הבית: הדייר מחויב לגדל, להאכיל ולדאוג לצרכי החתול שבדירה, כולל מתן חיסונים, למשך כל תקופת המגורים בדירה. החבר, אגב, לא "התקבל" בסופו של דבר לדירה.
האם זה חוקי? לדברי אבלה, "חיוב כספי לצורכי הדאגה לחתול הוא באמת יצירתי וסוריאליסטי, אולם עדיין מדובר בתניה מסחרית שגם המשכיר רשאי לדרושה וגם זכותו של השוכר לקבלה או לדחותה. במצב החוקי כיום אין מניעה שמשכיר ידרוש תשלומי לוואי לדמי השכירות".
לעומת אבלה, אופק מתנגד בכל תוקף לסעיף. "מדובר בבקשה הזויה ומופרכת לחלוטין, אשר אין לה מקום ביחסי שוכר-משכיר", הוא אומר. "אין כל קשר בן שכירת הדירה, מגורים בה ושמירה עליה, ובין גידולו של חתול אשר אינו שייך לשוכר כלל ועיקר".
עוד היא מוסיפה כי בחוזה שכירות נוסף ביחידה ששכרה ביישוב בין מודיעין לירושלים, נרשם סעיף שלפיו אסור לעשות על האש או לתלות כביסה במרפסת הקדמית של הבית. סעיף נוסף קבע את שם הדגם וסוג הצבע שבאמצעותו היא אמורה לצבוע את היחידה לכשתעזוב, כאשר היה קיים צבע נפרד לכל חלק בבית - לקירות, לתקרות ולשירותים.
האם זה חוקי? לדברי אבלה, "בנוגע להיריון, הרי שמדובר בתניה מקוממת, מפלה באופן אקוטי ופוגענית מאוד בשוויון האישה וחירותה המינית. יחד עם זאת, במצב החוקי היום, אין חוק ספציפי שמתייחס למניעת הפליה ויצירת שוויון בשוק השכירות. השוכרת יכולה להסכים לסעיף זה בחוזה כמי שכפאה שד, ובבוא העת לסרב להתפנות מהדירה ולהעלות את טענת חוסר השוויון כטענת הגנה בפני בית המשפט בהליך המשפטי".
אופק מסכים עם הדברים ואומר כי "לעניין הסעיף המתייחס ללידת השוכרת, אין ספק כי מדובר בסעיף לא מקובל ואף מקומם אשר אין להסכים לו".
באשר לסעיף "על האש" בדירה וכביסה במרפסת, אומר אבלה כי כאן "המשכיר רשאי לדרוש כי תנאי זה יחול בהסכם השכירות, נוכח סביבת הבניין, אופי הבניין והשכנים וכו'. באשר לדרישה לצביעת הדירה, מדובר בתנאי מסחרי-עסקי בין הצדדים, ואלה רשאים להגיע לכל הסכמה בעניין".
לדברי אופק, "ככל שההגבלות בדירה באות למנוע פגיעה בשכנים או מטרד, הרי שהן מקובלות ויש לפעול על פיהן. כך גם לעניין צביעת היחידה - ביום פינוי הדירה על ידי השוכר, עליו להחזיר את הדירה למשכיר במצבה כפי שהייתה ביום קבלתה, בכפוף לבלאי טבעי וסביר. כך, במידה שהדירה אכן נצבעה בצבעים אלו ביום מסירתה, על השוכר להחזירה במצב זה, שכן זוהי ייחודיותה".
הגולשת חנה מספרת שבשיחה שניהלה עם בעל דירה, אמר לה האחרון כי הדירה קיימת, מבחינתו, רק כדי להניב הכנסה נוספת - ולכן הוא אינו מתחייב לתקן שום דבר בדירה. "מבחינתי אני מחכה לטלפון מכם רק פעם בשנה - או שתחדשו את החוזה או שתחליטו לסיים", אמר לה.
האם זה חוקי? לדברי אבלה, "ראשית, לפי חוק השכירות והשאילה, חלה חובה על המשכיר לשאת בעלויות התיקון של תקלות ובלאי סביר וטבעי בדירה, שמקורן אינו קשור לשוכר ולצורת החזקתו בדירה. שנית, תניה זו מהווה עשיית עושר ולא במשפט, בגדרה לא זו שמשולמים למשכיר דמי שכירות, אלא שבכל עבודות ההחזקה בדירה ישא השוכר בעצמו, למרות שהנכס אינו בבעלותו. יחד עם כל זאת, רשאים הצדדים להגיע להסכמה ביניהם על מי תחול חובת התיקונים בנכס והנשיאה בהוצאות לכך".
אופק מקשה יותר ואומר כי "במקרה זה, מדובר בבעל דירה שהתכחש לחלוטין לחובותיו הקיימים לעניין תחזוקת הדירה ולאחריות המוטלת עליו, דבר שאין להסכים לו בשום אופן. אין עוררין כי הדירה היא קניינו של המשכיר ותישאר בחזקתו גם לאחר עזיבת השוכרים בדירה. לכן, תיקונים הנובעים מבלאי טבעי וסביר יהיו באחריות המשכיר ויתוקנו על ידו ועל חשבונו".
גולש תושב תל-אביב מספר כי כשהתגורר בדירה ברחוב דיזינגוף בעיר, בעלת הבניין החליטה להטיל קנסות על הדירות, בכל פעם שהגיעו לשאוב את הביוב - למרות שהבניין לא היה מחובר לצנרת הביוב העירונית. לדבריו, בכל פעם שהביוב היה נסתם - כל דייר בבניין היה מקבל קנס של 200 שקל.
האם זה חוקי? "מדובר בסעיף בעייתי", מודה אבלה. "דמי השכירות שמשולמים בגין נכס מושכר מקפלים בתוכם את הסכום עבור השימוש בנכס המושכר ותשלום נוסף לנציגות ועד הבית לצורך החזקתו של הבניין המשותף. ככל שהבניין כלל לא מחוברת למערכת הביוב, אזי שהמשכיר נעדר כל סמכות שבין לחייב את השוכר בקנס כספי בגין פתיחת צינורות הביוב. גם כאן רשאי השוכר לטעון כי מדובר בחיוב העולה כדי עשיית עושר ולא במשפט מטעם המשכיר".
אופק מוסיף כי "מדובר במקרה מיוחד שגרר אחריו סעיף מאוד לא סטנדרטי. מפרטי המקרה ניתן להבחין כי ייתכן שקיימת בעיה מובנית בצנרת הבניין כולה, עקב הסתימות המרובות הקיימות בה, דבר שלא נגרם על ידי השוכרים בזדון או עקב פעילות רשלנית שלהם. אם כך פני הדברים, אין השוכרים מחויבים בתשלום בגין פתיחת הסתימות".
בעל הבית רוצה לבקר? שיביא עוגיות
הגולשת מיכל מתל-אביב מספרת שבעל הדירה התנה את חתימת החוזה במעמד מול עורך דין - מה שלדבריה עלה לה 1,000 שקל נוספים. "הצעתי לו שנחתום על החוזה מול גיסי שהוא עו"ד, והוא התעקש על העו"ד שלו בלבד. ברור שלא היה עו"ד במעמד החתימה, וכשקיבלתי את החשבונית על תשלום של 1,000 שקל, הייתה חתומה עליה הבת שלו", היא אומרת.
האם זה חוקי? לדברי אבלה, "משכיר רשאי לדרוש כי חתימת הסכם השכירות תיעשה בנוכחות עו"ד מטעמו. בנוסף, אין מניעה ממשכיר לדרוש מהשוכר לשאת בעלות שכרו של העו"ד, והעניין נתון להסכמה בין הצדדים. במקרה דנן, ולאור העובדה כי כלל לא נעשה שימוש וסיוע בעו"ד בפגישה, ולאור העובדה כי על חשבונית המס הופיע שם אחר, עולה כי בוצעה הטעיה ועשיית עושר ולא במשפט, בצד לחוסר תום לב משווע של המשכיר".
אופק מוסיף כי "מצב הדברים הראוי הוא שכל צד להסכם השכירות יוועץ בעורך דינו וייוצג על ידי עורך דין מטעמו, אשר יבטיח את זכויותיו ויגן על האינטרסים שלו. תשלום לעו"ד של המשכיר בגין עריכת ההסכם, מה גם שזה אף לא פגש בו, אינו מקובל ויש לסרב לכך".
גולש אחר מספר שאחיו נתקל בסעיף מוזר בחוזה השכירות. לדבריו, "בעלת הדירה כתבה שעליה להגיע לדירה לביקור הנכס בהתאם לראות עיניה. אחי לא נשאר חייב וביקש להוסיף שעליה להודיע לו 24 שעות מראש כדי לוודא שהוא בבית (כך הוא יכול היה לא לענות לה לטלפון או להגיד לה שהוא בצפון)".
עוד מספר הגולש שהאח דרש בנוסף מבעלת הבית להוסיף לסעיף דרישה לפיה החל מהביקור השלישי שלה בדירה - יהיה עליה להביא עוגיות בכל פעם שהיא באה לבקר - כי לא נעים לו לפתוח את הדלת ולקבל את בעלת הבית ללא כוס תה ועוגיות. "בעלת הבית הבינה שהגזימה, והסכימה לבקר בהתאם לצורך ואף פעם לא הוגדר מה זה צורך. על כן, אחרי ביקור ראשון בו ראתה בעלת הבית שהדירה נראית בסדר, היא לא חזרה אליה. אחי בסופו של דבר נשאר בדירה חמש שנים", מסכם הגולש.
האם זה חוקי? לדברי אופק, "סעיף בהסכם השכירות, המאפשר ביקור של בעל הדירה בנכס, הוא סעיף סטנדרטי ומקובל. עם זאת, יש להגדיר במפורש כי ביקורים אלו ייעשו בתיאום מראש עם השוכר, תוך התראה מתאימה ותיאום מראש ובשעות וזמנים מקובלים, אשר אינם מפריעים ומטרידים".
גולשת אחרת מספרת שחידשה את חוזה השכירות לאחר שנה עם עלייה קטנה בשכר הדירה. בעל הדירה מחזיק בידיו צ'קים לכל חודשי השנה, ועוד צ'ק פתוח על סכום של שלושה חודשים עבור שיפוצים. לדבריה, בעת חידוש החוזה הוא ביקש לערוך סיור בדירה, והגולשת אפשרה לו לסייר בסלון - אולם לא הסכימה שייכנס לחדר המיטות שלה.
האם זה חוקי? לדברי אופק, "סיור מטעם המשכיר בדירה בעת חידוש הסכם השכירות, על מנת לבחון את מצבה של הדירה ועל מנת לבחון כי היא נראית כראוי, הוא דבר שבשגרה. עם זאת, ניתן כמובן להגביל את הביקור לבדיקת הדרוש בדיקה בלבד, מבלי לחדור לפרטיות השוכרת ותוך שמירה על כבודה".
לא להרעיש בין 14:00-16:00
הגולשת רונה מפתח תקווה מספרת על חוזה שכירות שדרש מהדיירים לשלם פיצויים על ליקויים בדירה וכן על פינוי מיידי על כל שריטה בדירה ללא מתן התראה. עוד היא מספרת כי החוזה דרש מהדיירים לשלם ביטוח צד ג׳, ובנוסף להיות אחראים על המכשירים החשמליים במטבח ועל החלפת הזכוכיות בחלונות.
האם זה חוקי? אבלה מתנגד בכל תוקף לסעיף זה. "דרישת פינוי מיידי מהדירה ללא מתן אורכה ושהות לשוכר להתארגנות, וכן בגין כל שריטה פעוטה בנכס, מהווה חוסר תום לב מצד המשכיר, יחד עם חוסר סבירות, חוסר מידתיות, ותנאי חוזי שנוגד את תקנת הציבור והיגיון צרוף", הוא אומר.
לדברי אופק, "סעיף המגדיר את אחריותם של השוכרים על ריהוט וציוד בבעלות המשכיר ונשאר בדירה, הוא סטנדרטי ומקובל. עם זאת, יש לבחון כי אחריות השוכרים היא אך ורק בגין נזק שנגרם בזדון או משימוש שאינו סביר, ואילו תחזוקתם השוטפת של המכשירים ותיקונם עקב בלאי סביר וטבעי תהיה באחריות המשכיר ותחול עליו".
הגולש איציק, המתגורר בצפון הארץ, מספר כי בחוזה השכירות שלו נדרש שלא "להרעיש בין השעות 14:00-16:00, והחל מהשעה 20:00 בערב". לדבריו, מדובר ביחידת דיור לצד בית פרטי, ובעל הבית הסביר בעל פה: "אנחנו אנשים שאוהבים שקט, אז החל מ-20:00 בערב לא לשבת בחוץ ולדבר, לא לשמוע מוזיקה, לא להביא הרבה חברים - ואם הם באים, עליהם להיות בשקט". גולשת אחרת מספרת שזוג עורכי דין שהדירה בבעלותם הכינו לה חוזה וציינו בו כי "לא יישמעו קולות רמים של בני אדם, מקלט רדיו מקלט טלוויזיה".
האם זה חוקי? לדברי אבלה, "זכותו של משכיר, בתור הבעלים של הנכס המושכר ובהתאם לאופי היישוב, לדרוש מהשוכר שיימנע מהקמת רעש שחורג ממסגרת הרעש המקובלת ביישוב או במושכר עצמו וסביבתו הקרובה. בנוסף, תקנות למניעת מפגעים (מטרדי רעש) קובעות כי אדם יימנע מהקמת רעש באמצעים שונים בין השעות 14:00-16:00, והחל משעה 23:00 ועד לשעה 06:00 למחרת. לפיכך, דרישתו של המשכיר היא לגיטימית".
אופק מוסיף כי "יחסי שוכר-משכיר ביחידת דיור הצמודה לבית מגורים אינה דומה ליחסי שכירות רגילים המתנהלים בשלט רחוק. במצב זה יש לגלות מעט יותר רגישות והתחשבות בצד השני ולדאוג לשמר את מערכת יחסי השכנות בצורה תקינה וטובה. השעות המוגדרות במקרה זה נחשבות ברובן כשעות מנוחה, ולכן דרישה זה אינה יוצאת דופן בצורה קיצונית. על השוכר לבחון אם הגבלה כאמור מתאימה לו, טרם החתימה על הסכם השכירות".
הגולשת גלית מרמת גן סיפרה שכאשר הייתה סטודנטית שכרה דירה שבה בעל הבית אסר עליה לארח אורחים בדירה וגבה מראש כספים חשבונות החשמל והמים. גולשת אחרת מוסיפה שנדרשה בחוזה השכירות להתחייב על גודל וצבע השלט על הדלת.
האם זה חוקי? "תניה למניעת אירוח חברים בדירה היא בעייתית, ובכל מקרה קשה לפיקוח ולאכיפה מטעם המשכיר", טוען אבלה. "מחד, רשאי המשכיר לדרוש שהמושכר לא יהפוך לתחנת לינה לכל דיכפין. מאידך, גם זכותו של השוכר ליהנות מהמושכר ולארח חברים בדירה כחלק מחיים סבירים. באשר לגביית כספים מראש, אין בכך פסול, אולם מומלץ לוודא כי חישובו של המשכיר מדויק".
לדברי אופק, "סעיף המגביל אירוח בדירה אינו מקובל ואין להסכים ולחתום על סעיף כזה. לעומתו, סעיף המגדיר תשלום קבוע עבור מים וחשמל, המהווה חלק מתשלום דמי השכירות, מקובל ויש לשלמו בהתאם לסיכום עם בעל הדירה. לעניין ההגבלות בתליית השלט על הדלת, אין ספק כי מדובר בגחמה בלתי מוסברת ובלתי הגיונית לגמרי, אשר יש לסרב לה".
אסור להשאיר אור דולק
אחד הגולשים מספר שבחוזה השכירות שהוצג לו נכתב: "אין להשאיר אור בבית כשהשוכר לא נמצא. אם יימצא בדירה אור כשהשוכר לא בתוכה, יחויב השוכר בקנס של 100 שקל".
האם זה חוקי? לדברי אבלה, "סעיף זה אינו ברור כלל. מומלץ תמיד כבר בראשית תקופת השכירות להעביר את חוזה החשמל על שמו של השוכר, בנוסף ללקיחת צ'ק פיקדון לכיסוי חובות חשמל עתידיים. יתרה מכך, מרגע שחשבון החשמל הוא על שמו של השוכר, אין למשכיר כל חשש בנוגע לחיוב השוכר בגין אספקת החשמל שצרך לדירה".
אופק מצדו מסביר כי "קרוב לוודאי שמדובר בדייר המשלם חשבון חשמל בסכום קבוע ישירות למשכיר, ללא תלות בצריכתו בפועל, ואילו המשכיר משלם את החשבון ישירות לחברת החשמל. ככלל, שוכר יכול לעשות בדירה כרצונו, ככל שהדבר אינו גורם נזק, מטרד, הפרעה ושימוש בלתי סביר. הדבר נכון גם לגבי השארת אור בדירה. בעניין זה מומלץ לשוכר, אם ברצונו לנתק את התלות עם בעל הדירה בעניין החשמל, לבקש לשלם את חשבון החשמל בהתאם לצריכתו המדויקת בפועל".
גולשת נוספת מספרת שכאשר ביקשה להתגורר ביחידת דיור שהייתה ממוקמת בחצר בית של וילה, בעלת הדירה דרשה שהחשמל של שתי הדירות (הווילה והיחידה המושכרת) יתחלק שווה בשווה בתואנה ש"אני לא נמצאת הרבה בבית".
האם זה חוקי? אבלה מסביר שדרישת תשלום חשמל שגלום וכלול בתשלום דמי השכירות החודשיים, נפוצה מאוד ביחידות דיור במושבים ובקיבוצים. לדבריו "מונה החשמל הראשי של דירת המשכיר מהווה גם כמונה חשמל של יחידת הדיור. בידי המשכיר האפשרות להתקין מונה חשמל נפרד ליחידת הדיור, אך הדבר כרוך בהוצאה כספית גבוהה. מומלץ לברר עם המשכיר כיצד מבוצע חישוב החשמל, לפי איזה תעריף וכו'. בכל מקרה חיוב חשמל אפריורי של חצי חצי בשל טענה של העדר הימצאות המשכיר בביתו אינו מדויק וראוי".
גולש תושב תל-אביב מוסיף כי בעל הבית הקודם שלו ביקש ממנו לראות משכורות של ההורים שלושה חודשים אחורה.
האם זה חוקי? לדברי אבלה, "בדיקת תלושי שכר אחרונים של שוכר היא לגיטימית, על מנת לעמוד על יכולתו הכספית של השוכר לעמוד בתשלום דמי השכירות".
אסור לעשן בדירה ובגינה
הגולשת שירי מספרת שחוזי שכירות הזויים ניתן למצוא גם בפריפריה. לדבריה, כשחיפשה דירה בחיפה, נתקלה בדירה שבה קבע בעל הבית בחוזה השכירות שיהיה רשאי לפנות את השוכר ללא נימוק או הסבר בהתראה של 60 יום.
האם זה חוקי? אבלה מסביר כי "מחד, רשאי המשכיר לעמוד על כך שסעיף כזה יופיע בהסכם השכירות. מאידך, הכנסת סעיף פינוי שכזה יכולה להיחשב כחוסר תום לב מצד המשכיר, חוסר סבירות, חוסר מידתיות וסעיף הנוגד את תקנת הציבור. מומלץ שלא להסכים לסעיף דרקוני מעין זה, שמקנה כוח רב למשכיר לדרוש מהשוכר לפנות את הנכס ללא טעם ממשי כלשהו ועל סך קפריזה רגעית של המשכיר".
גם אופק סבור כך ומוסיף כי "סיום החוזה באופן חד צדדי על ידי המשכיר, גם כשניתנת התראה מראש, אינו מקובל במרבית הסכמי השכירות הקיימים". לדבריו, "הצדדים חייבים להגדיר במפורש כי ההסכם חתם לתקופה קצובה ומוגדרת, שבמהלכה ישלם השוכר את מלוא חובותיו ויקבל את מלוא זכויותיו, מבלי לחשוש שמא התקופה עתידה להסתיים לפני הזמן".
הגולשת מירב, המתגוררת עם בן זוגה בשכונת דניה בחיפה, מספרת כי נדרשה שלא לעשן במתחם הדירה והגינה; שלא לגדל חיות מחמד (מכל סוג); ולשלם 750 שקל בשנה על ביטוח הדירה ותכולתה.
ואם זה לא מספיק, אז לדבריה צינור המים בדירה של בעל הבית מחויב מחשבון המים בדירה שהוא משכיר לבני הזוג. "בעל הבית מעריך בסוף החודש כמה הוא צרך וכמה אנחנו (כמובן שהחלק שלנו הוא תמיד משהו כמו 350 שקל, גם כשהיינו חודש בחו"ל, לא השקינו ואין לנו ילדים)", היא אומרת.
האם זה חוקי? "כל דרישותיו של המשכיר הן לגיטימיות, בשים לב לאופי שכונת המגורים, ולכך שמדובר ביחידת דיור הצמודה לביתו הפרטי של המשכיר", טוען אבלה. "בנוגע לחיוב הכספי עבור השימוש במים, מומלץ לבצע בדיקה מעמיקה יותר לבירור צורת החישוב הכספי והערכה, וכן לציין בהסכם השכירות כי בחודשים או במועדים שבהם לא יהיו השוכרים במושכר - החישוב הכספי יתחשב בכך לצורך חיובם בצורה מופחתת".
לדברי אופק, משכירים רבים מכניסים להסכמי השכירות שלהם סעיפי ביטוח שישולמו על ידי השוכרים, כדי לבטח את תכולת הדירה. "המלצתי היא לנהל מו"מ על סעיף זה ולבקש מבעל הבית לבטלו או להשתתף עמו בעלות הביטוח לכל הפחות", הוא אומר. עוד מוסיף אופק כי "לעניין צריכת המים המשותפת, מדובר בהסדר מאוד לא מקובל. פתרון התקנת מונה יכול להתבצע לגבי צריכת המים, וכך ישא כל צד בתשלום עבור צריכת המים המדויקת שלו בפועל".
גולש אחר מספר כי בעל הדירה התעקש שאחד החדרים בדירה השכורה ישמש כמחסן של בעל הבית עבור חפצים שאין לו היכן לאכסן אותם.
האם זה חוקי? לדברי אבלה, "מדובר בתנאי מסחרי-עסקי ואישי בין הצדדים. אין חובה או מניעה חוקית בעניין בנוגע לשני הצדדים. לפי החוקים כיום ניתן להשכיר דירה שלמה או קיטון יחיד בתוכה, או אף השכרת חדר בוידם, מחסן וחניה נפרדת.
אופק מסכם ואומר כי "הדבר אפשרי, ככל שיהיה מקובל על השוכר ויבוא לידי ביטוי, כמובן, בהפחתת שכר הדירה, שכן חדר אחד מתוכה אינו בר שימוש לצורכי השוכר".
בכתבה הבאה נבדוק מיהם השוכרים הכי הזויים ועם מה נאלצים בעלי הדירות להתמודד. נאלצתם להשכיר את הדירה לדיירים בעייתיים? ספרו לנו על כך בדואר האדום
לפנייה לכתב/ת 
