הציבור מימן מכיסו 82% מאירועי התרבות במדינה

מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה, כי ההשקעה הלאומית בחינוך ב-2011 הייתה כפולה מההשקעה הלאומית בתרבות. הסיבה המרכזית לכך, היא היעדר השתתפות של הממשלה בהוצאות התרבות.

כתבות נוספות בערוץ הכלכלה :

• איום לשרים: אשרו קיצוצים או ותרו על תוספות
  
• ועדת הכספים סירבה לקצץ 2.6 מיליארד בביטחון
  
• 1.4 מיליארד שקל ערבות מדינה לחברת החשמל
  

סך ההוצאה הלאומית לתרבות, לבידור ולספורט, הסתכמה בשנת 2011 ב-43.6 מיליארד שקל, שהם 4.9% מהתוצר המקומי הגולמי. ההוצאה עלתה ב-3.4% לעומת שנת 2010 ו-68% מההוצאה הייתה על הצגות, סרטים והופעות. מתוך סעיף זה, כ-20% מההוצאות היו על אמנויות הבמה ומחול. יתרת ההוצאה הוקדשה לרכישת מוצרים חשמליים, דיסקים וספרים.

לעומת זאת, ההוצאה הלאומית לחינוך בשנה שעברה גדלה ב-5.8% והגיעה לרמה של 73.4 מיליארד שקל המהווים 8.4% מהתוצר הגולמי. חינוך ותרבות נחשבים לתחומים קרובים זה לזה בתפקוד החברתי שלהם ועד לפני כמה שנים אף היו כפופים לאותו משרד ממשלתי. יתר על כן, מערכת החינוך נחשבת לאחד מצרכני התרבות החשובים והמרכזיים במדינה.

עם זאת, קיים פער אדיר בין ההוצאה הלאומית על שני תחומים אלה ועל פי הנתונים נראה שלהשתתפות הממשלה בהוצאות יש תפקיד ניכר ביצירת הפער הזה. על פי נתוני הלמ"ס, משקי הבית בישראל מימנו בשנה שעברה 22% מההוצאה הלאומית לחינוך. שאר ההוצאה על שירותי חינוך באה מקופת המדינה.

מנגד, רק 18.3% מההוצאה הלאומית לתרבות ובידור הגיעה מקופת המדינה בשנה שעברה, לעומת 81.7% שמומנו מכיסי האזרחים. בסך הכל הוציאו אזרחי מדינת ישראל ב-2011 כ-35 מיליארד שקל על תרבות וכ-16 מיליארד שקל על חינוך. עם זאת, ההוצאה על חינוך הייתה, כאמור, כפולה מההוצאה על תרבות ובידור.