מלחמה בכיס: "שהטייקון הבא לא יהיה ראש פשע"

במשטרה הבינו כבר מזמן שכדי להילחם בארגוני הפשיעה יש לנתק את מקורות המימון שלהם. כשמיליארדי שקלים מסתובבים במעגלי הפשיעה השונים, ובמקביל מקצצים שוב ושוב מתקציב המשרד לביטחון פנים, שינתה המשטרה בשנים האחרונות את דפוס הפעולה שלה, והתוצאות בהתאם - המחוז הדרומי הוכרז כמוביל במשטרה בכל הנוגע ל"תקיפה כלכלית".

בחירות בארה"ב 2012 - לכל הכתבות של CNN ו-ynet

איך הפך הדרום לאזור הכי פחות בטוח מבחינת עבריינים לשים בו את כספם? פריצת הדרך נרשמה בשנת 2007, כאשר נחתם הסכם עם האוצר המאפשר שכספי החילוט - אותם סכומים או רכוש של עבריינים שהמשטרה תופסת על פי חוק - יועברו לקרן שמתחלקת בין המשטרה, רשות המסים והרשות להלבנת הון. באמצעות כספי החילוט הוקם המערך הכלכלי שבתוכו המדור הכלכלי בחטיבת המודיעין באח"מ, וכן מוקד מודיעין משולב בחטיבת המודיעין במטה הארצי, שבו נוטלים חלק אנשי רשות המיסים, הרשות להלבנת הון והרשות לניירות ערך במשטרה. לשם כך גם הוצב קצין חילוט בכל מחוז וימ"ר, במטרה שהחילוטים לא יתבצעו רק ביחידות הארציות אלא בכלל יחידות המשטרה.

(צילום: באדיבות מחוז דרום)

מסיכום הנתונים של שנת 2011 עולה כי המחוז הדרומי הצליח במשימה יותר מכולם. שוטרי המחוז הצליחו לתפוס רכוש בשווי כ-25.2 מיליון שקל. במחוז תל אביב, לשם השוואה, הצליחו לתפוס רק 10.7 מיליון ואילו במחוז ירושלים: 6.3 מיליון. נתוני 2012 טרם סוכמו, אך כבר עד מאי השנה נתפסו במחוז הדרומי כ-32 מיליון שקלים.

"התקיפה הכלכלית" במחוז החלה בניצוחו של המפכ"ל, רב-ניצב יוחנן דנינו, כשזה כיהן לפני כארבע שנים כמפקד המחוז הדרומי. ארגוני הפשיעה ומשפחות הפשע צברו נכסים שהמשטרה הבחינה בהם בנקל - אולמות אירועים, בתים ושטחים פתוחים. מפקד ימ"ר לכיש, שמעון פורטל, הדגים את עבודת המשטרה באמצעות התיק של האחים מגידיש, "משפחה עבריינית שבמשך זמן רב אנשיה סחרו בסמים וסחטו דמי חסות. הם אמורים היו להיות דלי אמצעים אך הפכו לאימפריה כלכלית, לבעלי נכסים", סיפר. "הצחיק אותי שאמרו שמקור הכסף הוא של אימא. לאימא שלהם הייתה בסטה קטנה למכירת נענע בשוק. אבל ההכנסה שלהם הסתכמה במיליונים רבים, והם רכשו כלי רכב יוקרתיים ובתים, וניהלו מספר חשבונות בנק".

(צילום: באדיבות מחוז דרום)

ארגוני הפשיעה זקוקים לכסף על מנת לשרוד, ותפיסת הנכסים שבידיהם עלולה לחסלם. כשצמרת הארגון נתפסת ונכלאת, אנשי שלומם מהדרג התחתון עושים עבורם את העבודה. "הם חיו להם חיי מותרות והיו אחראים לטפל בארגון", סיפר. "לשמן אותם ואת עורכי הדין שלהם ולהתיש את המערכת המשפטית כמה שיותר. ברגע שתקפנו אותם כלכלית, גם המדרג הנמוך שנמצא בחוץ לא הצליח לתפקד והתפרק לחלוטין".

במשטרה מודעים לעובדה כי המהלכים נעשו באיחור. "היינו צריכים להיכנס לזה הרבה קודם. אבל אם לא היינו מבצעים כלל תקיפה כלכלית, ואם לא נמשיך בה, נמצא את עצמנו כשהטייקונים הבאים יהיו ראשי ארגוני פשיעה", אמר פורטל. "זה עלול להיות הגיס החמישי של העתיד", הזהיר.

מ-1 בינואר הוצבו יעדי חילוט לכל יחידות המשטרה, גם לתחנות המקומיות. אלה אמורות לחלט סכומים בשווי מאות אלפי שקלים. יעדי הימ"רים המרחביים עומדים על מיליוני שקלים ואילו היחידות הארציות עומדות ביעדים של עשרות מיליונים. בכל רגע נתון מצויים בקרן החילוט עשרות מיליוני שקלים ויותר, כשהמשטרה מקבלת למעלה מ-50 אחוז מהכספים ובאמצעותם מממנים את תקני קציני החילוט.

משפט צדק?

אבל יש הטוענים כי התקיפה הכלכלית של הארגונים היא עוד צעד בדרך להצרת זכויותיהם של נאשמים, המוצאים עצמם נאבקים על חפותם כשידיהם קשורות, ללא משאבים כלכליים. עו"ד ליאור אפשטיין, שייצג את העבריין חגי זגורי, הסביר: "בשורה התחתונה יש לפרקליטות כוח לבטל את קניינו של ראש ארגון פשיעה ולמעשה להותיר אותו עירום מכל הנכסים שצבר בחייו. אני מזועזע מהאפשרות הזו כי היא קיימת לא רק נגד ראש ארגון פשיעה אלא כל אזרח במדינת ישראל, ויותר מזה - מדי יום אנו עדים לכך שאפשרות זו ממומשת כלפי קניין אזרחים ופוגעת במעמד הכלכלי שצברו כל חייהם".

את מערכת התקיפה הכלכלית הוא מכנה מפלצת, נוכח החוק שמאפשר לחלט כל רכוש ששוויו תואם לסכום שלגביו נטען שבוצעה עבירה. "אין ולא צריך להיות קשר בין החפץ, הכסף והחילוט", הסביר אפשטיין. "כיום יכולים לחלט את הכסף שקיבל הנאשם כנכה צה"ל, כפנסיה, זכיה בלוטו ועוד. החוק הזה נתן כלי אדיר בידי המדינה". לדבריו המשמעות היא יכולת "לנעול" את החיים הכלכליים של אזרח לתקופות ארוכות. "מרגע שהרכוש נתפס, הדבר היחיד העומד לאדם הוא לחתור לעסקה ולקבל לפחות חלק ממנו בחזרה. אין אדם שתיקח את חשבונות הבנק שלו, ההכנסה שלו, כרטיסי האשראי שלו - והוא יוכל להמשיך לשרוד חמש שנים בניהול המשפט".

אך גורם בפרקליטות הבהיר: "אלו לא השיקולים שלנו. שאני אתקוף מישהו כלכלית כדי שלא ינהל משפט כראוי? אף פעם לא יקצינו כתב אישום רק כדי להגיע להסדר. כל פרקליט שיעשה דבר כזה, הוא באופן מובהק לא תקין".

לדברי גורמים במשטרה, נראה כי העבריינים מסתגלים במהירות למצב החדש. "אנחנו רואים שהם חוששים, מנסים להסתיר את הנכסים. אחד העבריינים נהג במכונית רגילה ושמענו אותו אומר שלא יקנה רכב פאר כדי שלא 'יפתחו עליו עין'. זה חדר. הרי הדעת לא סובלת שעבריין שרק יצא מהכלא נוהג ברכב יוקרה".

גורם בכיר במשטרה סיפר: "השיטות שלהם להסתרת רכוש נעשות יותר מתוחכמות. ככל שיעבור הזמן יהיה יותר קשה לאתר את הרכוש. הם משתמשים באמצעים חוצי גבולות להסתרה. להעביר כספים לחו"ל ולקנות שם רכוש זה לא ביג דיל היום". כך הפכו מדינות מזרח אירופה דוגמת רומניה והונגריה לחביבות על משפחות הפשע. "יש שם כאוס כלכלי וקרקע נוחה לעשות את זה. שיתוף הפעולה שלנו עם מדינות אלה הולך ומתהדק", אמר גורם בפרקליטות. "העולם העברייני הופך מתוחכם יותר וההיבט הכלכלי הפך דומיננטי הרבה יותר מבעבר. זה עולם פשיעה שפעמים רבות חובק עולמות".

כתבי האישום המוגשים כיום משקפים את התהליך שעברה המשטרה, תוצר של שיתוף פעולה הדוק עם הפרקליטות ורשות המסים. בכתבי האישום מתייחסים לעבירות פשיעה קלאסיות (הימורים, סמים, אלימות וכו'), לעבירות הלבנת הון ולעבירות המיסוי והמע"מ.

ייתכן שבעוד הממשלה מכנסת דיונים מיוחדים במטרה לגייס עוד מיליארדי שקלים ממסים, אולי הפיתרון יימצא דווקא בהשקעה גדולה יותר במשטרה, שמשיבה מיליונים משטחי ההפקר של העבריינים. "הפגיעה בכיס ובחוסן הכלכלי של ארגוני הפשיעה, לצד הטיפול הנחוש בהיבט הפלילי, הוא שובר השיוויון במאבק בפשיעה החמורה", סיכם מפקד מחוז דרום, ניצב יוסי פריינטי (כיום מפקד מחוז ירושלים).