אושר: 10 מיליון שקלים למלחמה ב"שושנת יריחו"
בעקבות הכפלה במספר החולים ב"שושנת יריחו" רק בשנה האחרונה אושרה היום תוכנית של המשרד להגנת הסביבה לטיפול בהתפרצות. במסגרת התוכנית ימוגנו יישובים בסיכון ויוצבו בהם מלכודות לזבובי החול, המעבירים את המחלה, וגדרות למניעת כניסת שפני סלע, המהווים בית גידול לטפיל
ישראל מתמגנת נגד התפרצות שושנת יריחו: הממשלה אישרה היום (ד') תקציב של 10 מיליון שקלים למיגון ישובים בפני המחלה, המועברת על ידי טפיל וגורמת לפצעים מוגלתיים מכאיבים. סביב הישובים הנגועים יוקמו גדרות למניעת כניסת שפני סלע, המהווים בית גידול לטפיל, ויוצבו מלכודות לזבובי החול.
גדרות סביב יישובים בסיכון
הקבינט החברתי כלכלי את התוכנית הלאומית שמוביל המשרד להגנת הסביבה למלחמה במחלת שושנת יריחו, לישמניאזיס, זאת לאחר שבעשור האחרון לקו במחלה יותר מ-1,650 בני אדם בכ-50 יישובים בישראל. התוכנית מגדירה כיצד להילחם במחלה, המועברת לאדם על ידי זבוב החול ושפני הסלע. מקרי ההידבקות בטפיל הלישמניה נרשמו באזור הכנרת, גב ההר ביהודה ושומרון, מרכז הגליל, בקעת כנרות, בקעת בית שאן, הנגב המערבי, הר הנגב והערבה.
על פי התוכנית יוצבו גדרות מיוחדות למניעת מעבר שפני הסלע הנגועים אל יישובים בהם קיים חשש להדבקות במחלה, ביניהם מועצה אזורית שומרון, רמת נגב, אלקנה, גוש עציון, דימונה וטבריה. כדי להפחית את הסיכון יסולקו גם סלעים המשמשים את השפנים בקרבת אותם יישובים. בנוסף יוצבו מלכודות ופיתיונות מורעלים ללכידת הזבובים.
העלות הכללית של התוכנית נאמדת בעשרה מיליון שקלים וחצי על פני שלוש שנים. היא כוללת גם פעולות הסברה לתושבים בעניין התגוננות אישית מהידבקות במחלה. בין הפעולות אותן התושב יכול לנקוט: מריחת חומרים דוחי מזיקים, התקנת רשתות צפופות בחלונות וביגוד ארוך. במקביל לביצוע יתקיים ניטור אשר יבדוק את הימצאות הטפיל בשטח ויעקוב אחר המפגעים על מנת לבחון את יעילות הפעולות."מדובר במחלה קשה שפגעה ברבים, בהם ילדים, והותירה אותם מצולקים באופן בלתי הפיך", אמר השר להגנת הסביבה גלעד ארדן. "לאחר התעלמות רבת שנים, שהביאה לגידול במספר הנפגעים, הממשלה לוקחת על עצמה טיפול לאומי במפגע קשה זה".
פצעים ההופכים לצלקות
לשמאניה, המכונה גם "שושנת יריחו", היא מחלה הגורמת לנגעים מכאיבים בעור. היא נגרמת על ידי עקיצה של זבוב החול, המדביק את האדם בטפיל ממשפחת ה"פרוטוזואה". זבובי החול נושאים את הטפיל מדם נגוע של מכרסמים, ומעבירים אותו לבני אדם. רק זבוב החול יכול להעביר את המחלה, שאינה עוברת מאדם לאדם.
תוצאת ההדבקה היא פצע המתחיל כנגע אדום במקום העקיצה של זבוב החול - זבוב קטן בגודל שניים-שלושה מ"מ - בדרך כלל לאחר תקופת דגירה של שבוע עד 12 שבועות. הנגע גדל בהדרגה, כשבמרכזו בדרך כלל כיב המכוסה בקליפה יבשה. רוב הנגעים מחלימים ספונטנית תוך כמה חודשים עד שנים, ומשאירים צלקות שקועות במקצת. בחלק מהמקרים הפצעים גורמים לכאבים, בעיקר כשהם דלקתיים ומזוהמים.
בישראל שכיחים שני סוגי טפילים: לשמאניה טרופיקה, המועבר משפן הסלעים, ולשמאניה מייג'ור, המועבר בעיקר על ידי פסמונים וגרבילים. האשם המרכזי הוא בבנייה העירונית הגורמת ל"גילוח" סלעים, הפיכת הקרקע והזרמת מים כך שהקרקע לחה יותר ומאפשרת את התפתחות זחלי הזבובונים. עם הפיכתם של הזחלים לזבובונים הם עוקצים מכרסמים שונים הנושאים את הטפיל ומעבירים אותו לבני האדם.
אבחון המחלה מתבסס על פצע בעור אשר אינו מתרפא בתוך שלושה-ארבעה שבועות, אם החולה מתגורר באזורים הידועים כנגועים או שהה בכאלה. קיימות בדיקות מעבדה לאבחון טפילי לשמניאזיס, הכוללות נטילת משטח דגימה מהעור.
בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית באזורים שונים בארץ במקרי ההדבקה. סיכום הדיווחים במשרד הבריאות מגלה כי רק בשנה החולפת חלה עלייה של פי שניים במספר החולים. בשנת 2010 דווח למשרד הבריאות על 146 חולים, ואילו בסוף שנת 2011 דווחו סך של 293 חולים.
בשנה האחרונה החמירה התפשטות המחלה כשיישובים חדשים הפכו נגועים. בין היישובים שבהם מדווחים מספר גבוה של חולים נמצאים בית שאן, טבריה, כורזין, ירוחם וקציעות. בחלק מהיישובים נעקצו מעל 50% מהתושבים, בהם היישוב פדואל וקיבוץ אורים.
מה עושים במקרה של עקיצה? אם נעקצתם והנגע באזור אינו חולף בתוך שבועיים, מומלץ לפנות לרופא עור או מומחה למחלות זיהומיות לאבחון המחלה. אולם הדרך הטובה ביותר היא מניעה. זבוב החול הוא מעין יתוש קטן העוקץ בעיקר בשעות החשיכה, ולכן בשעות אלה עדיף להימרח בחומר דוחה יתושים ולהתכסות בביגוד ארוך. רשתות סטנדרטיות לחלון לרוב אינן יעילות, שכן זבוב החול קטן מאוד וחודר דרך רשת רגילה, ולכן עדיף להתקין רשת צפופה.
לפנייה לכתב/ת 
