שבוע לפינוי: תושבי מגרון ישתפו פעולה?

שש שנים של התדיינות משפטית הגיעו אמש (יום ד') לקִצּן עם החלטת בג"ץ לפנות את כל תושבי המאחז מגרון מבתיהם עד 4 בספטמבר ולהרוס את רוב הבתים עד 11 בספטמבר. על רקע החשש מהתנגדות אלימה לפינוי, במערכת הביטחון הבהירו כי התושבים ייהנו מסיוע רק בתנאי שישתפו פעולה. אף שהבטיחו לכבד כל פסיקה, במאחז מסרבים לומר במפורש כיצד יפעלו ביום הפינוי, אך אמרו שלא יהיה סיכום עם משרד הביטחון - רמז לכך שלא ישתפו פעולה.

עוד בערוץ החדשות:

אסד: העריקות היו באישורי, טורקיה אחראית להרג

שחמורוב מזועזעת: הגרמנים טיאטאו מתחת לשטיח

אף על פי שתושבי מגרון ידועים כמתונים, במערכת המדינית והביטחונית חוששים שגורמים בימין הקיצוני יגיעו למאחז על מנת להתנגד באלימות לפינוי. לפיכך, בצה"ל ובמשטרה יפעלו כדי לסכל מאמצים שלהם להגיע למקום. במקרה של פינוי בהסכמה, יתרכזו כוחות הביטחון בנקודות סמוכות למאחז ויתערבו רק במידת הצורך, ואילו במקרה של התנגדות לפינוי צפויים כוחות המשטרה לבצע את הפינוי בפועל, בגיבוי הצבא שיספק מעטפת אבטחה חיצונית.

במערכת הביטחון אמרו כי במקרה של התנגדות לפינוי, לא יקבלו התושבים סיוע טכני בפינוי שבמסגרתו משאיות ומובילים מטעם המדינה יסייעו להם במעבר לבתים החלופיים. "אנו מצפים ומעריכים שתושבי מגרון יתפנו בהסכמה בהתאם לפסיקת בג"ץ", אמר גורם במערכת הביטחון, "כוחות הביטחון ערוכים לספק סיוע למעבר התושבים באמצעות משרד הביטחון כפי שהוצע במכתב ששלח בשבוע שעבר מתאם פעולות הממשלה בשטחים, אלוף איתן דנגוט, לראש מועצת בנימין אבי רואה".

המאחז מגרון הוקם בשנת 1999 וב-2006 הגיש ארגון "שלום עכשיו" עתירה בבקשה לפנותו, בטענה שהוקם על קרקע פלסטינית פרטית. בג"ץ קיבל את העתירה וקבע כי יש לפנות את המאחז עד סוף מרס 2012, אך המדינה ביקשה ארכה לפינוי עד סוף שנת 2015, בעקבות הסדר שאליו הגיעו הדרג המדיני ומתיישבי המאחז.

מגרון. שש שנים של מאבק(צילום: אוהד צויגנברג)

אולם, בג"ץ דחה את ההסדר והורה לפנות את הקרקע עד לאחד באוגוסט השנה. שבועיים לפני פקיעת התוקף עתרו התושבים לבג"ץ וביקשו לדחות את הפינוי בטענה כי רכשו את קרקע המאחז. הערב קבעו שופטי בג"ץ כי המאחז יפונה עד 4 בספטמבר וכל הבתים, חוץ מאלה שבחלקה 10 שלטענת המתנחלים נרכשה על-ידם כדין, ייהרסו שבוע לאחר מכן.

השופטים ציינו כי נקודת המוצא היא כי "אין לאפשר התיישבות על קרקע

פרטית ואולם, ופה העיקר: מן האמור אין ללמוד כי בכל מקום שבו לא מדובר בקרקע פרטית יש לאפשר התיישבות. בניגוד לטענת העותרים – שאלת הבעלות לא הייתה אבן הנגף היחידה להתיישבות במקום".

היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין קרא למתנחלים להתפנות בדרכי שלום, אך הם סירבו להתייחס ישירות לסוגיית הפינוי. איתי הראל, אחד התושבים, טען כי הפרקליטות ביצעה בו ובחבריו "תג מחיר כדי לפנות ולמחוק את היישוב הזה". במאחז הביעו תקווה שבוחריו של נתניהו "יבואו איתו חשבון".