מבחן אופני שטח: מרידה 140 XT-D
איך אפשר לקנות אופני הרים סופר-איכותיים, ובכל זאת להמנע משבירת תכניות חסכון? מהדורת XT של המרידה 140 יכולה בהחלט להיות אופציה כזו. גם אולמאונטיין מאד איכותי, גם תג-מחיר שפוי. פחות או יותר
זה המקום לגלות. אני אוהב אופני שבילים. ואני אוהב גם אופניים שמגרים אותי לטפס עליהם ולצאת לרכיבה בכל הזדמנות. ומבחינתי לכן, אופני All Mountain - כאלה שמבוצעים נכון - מהווים שילוב אידאלי בין העולמות האלו. זה יכול להסביר מדוע מצאתי עצמי דוהר בין עצי אלונים ושבילי התפר בינם לשדות ערוץ נחל ציפורי, כשמתחתי עובדים מרידה 140 XT-D חדשים.
One Forty
מה בעצם מיוחד באופניים האלה? ובכן, השם המלא אמור להסגיר זאת. מדובר ב"מהדורת XT", כלומר ערכה כמעט מלאה של שימאנו XT, כולל מעבירי הילוכים, קסטות גלגלי שיניים, זרועות הינע, מעבירים (שיפטרים), מנופים, נאבות גלגל. בעצם, מבלי להכנס ליותר מדי הסברים - כל מה שגורם לאופניים להתגלגל. במקרה שלנו יש להוסיף לחבילה הבסיסית הזו גם בלמי M596 טובים עם ידיות מתכווננות, חישוקים של מרידה, מושב פיזיק וכידון ומוט כיסא "מרידה פרו".
מה עוד? המתלים כוללים מזלג פוקס טאלאס מוקפץ אוויר עם מהלך של 140 מ"מ (וקיצור ל-100 מ"מ), וגם הבולם האחורי מגיע מפוקס - RP23 המוכר עם שסתום פריקה ושיכוך תלוי מיקום. כל הסלט הטכני הזה מחובר לשלדת אלומניום מתקדמת, זווית היגוי חדה יחסית (68 מעלות) ומשקל עצמי סביר: 13.5 ק"ג. המחיר הרשמי סביר אף הוא, אך רק ביחס למכלולים האיכותיים: 12,650 שקל ברשת רוזן מינץ.
מבחן רכיבה
התחושה הראשונית על ה-XT, גרמה לי להתאהב בהם ללא תנאי. הם מרגישים קלים, דקיקים ומעניקים תחושה ששום מכשול לא יכול להם. עד מהרה הפכו האופניים "שקופים", ופשוט לקחו אותי לכל מקום אליו הבטתי. תנוחת הישיבה היא "אולמאונטיין" קלאסית, מעט זקופה ועם די הרבה משקל על הגלגל האחורי. במצב הזה ניתן לזלול באמצעות המרידה סלעים וסינגלים בתיאבון שאינו יודע שובע.
ה-XT מציעים שילוב מוצלח מאד של זריזות, היגוי ומתלים מצויינים, כאשר מעבירי השימאנו "דור אחרון" עובדים נהדר בכל מצב, כולל טעויות העברה (מכוונות). אפילו המעביר הקדמי - המחובר לשלדה עם חבק ולא בנקודה מוצקה - תפקד נהדר בכל שבוע המבחן.
בזמן הכיול הראשוני הרגשתי כי המתלה האחורי אקטיבי מדי, וסוגר מהלך בקלות רבה. לחץ אוויר מעל המומלץ אפילו, אפשר לי לגלות איזון מושלם עם המזלג, ודהירה חסרת מעצורים כאשר הוא במצבו הנוקשה ביותר. כך יכולתי לרכך אותו בקטעים סלעיים או בסינגלים, הדורשים עבודת מתלה מדוייקת יותר.
בשביל פתוח נדרש קיצור מהלך במזלג. החרטוטם מיד צונח, זווית ההיגוי מתחדדת ויותר משקל עובר לידיים ולחזית. עכשיו אפשר לכסות ק"מ ארוכים בתנוחת רכיבה מתאימה וחלוקת משקל מאוזנת - מבלי לוותר על הבטיחות שמספקים מתלים איכותיים. אותו שינוי גיאומטריה שניתן לביצוע זריז, שימושי מאד גם בטיפוס. ניתן בעזרתו לשמור טוב יותר את הגלגל הקדמי על הקרקע, שכן שוב, יותר משקל עובר לפנים.
בסעיף הבלימה כדאי לציין לא רק את העוצמה היותר-ממשביעת-רצון, אלא גם את היכולת לכוון את מרחק המנוף מהכידון. החיבור הקשיח של הקליפרים לזרוע האחורית ולרגל המזלג, מסייע לקבל תחושה מאד מדוייקת ונטולת ספוגיות. עוצמת הנשיכה חזקה מאד, ואפשרויות מינון הבלימה - ושמירה על סף האחיזה - כירורגית ממש.
לסיכום פרק הרכיבה, אחרי כמה אופני-מבחן שנגעו או עברו את רף 15 הק"ג, ה-13.5 של המרידה 140 הרגישו לפתע קלים כנוצה. זה גם עקב הבדל המשקל, אך גם עקב התחושה והמראה הקליל שנעזר בצינורות שלדה בקוטר שפוי. אגב, שלא תעזו לזלזל בשניים-שלושה ק"ג. המשקל הזה מורגש מאד בטיפוס ובמסעות ארוכים, כשהאנרגיה בשרירים נאבקת בכל גרם של מתכת.
נו מה?
לא אפתיע אתכם לדעת שמאד אהבתי את המרידה XT 140. ובכל זאת יש הסתייגויות. החלק הקדמי לא תמיד נצמד כנדרש לקרקע, וכיול מומלץ על-ידי היצרנית יעניק פעילות-יתר של המתלה האחורי. לא לעניין. העניין הוא שניתן להתגבר על שתי בעיות אלה, ובקלות, על-ידי כיול עצמאי בהתאם לסוג הרכיבה והשטח. אחרי שתעשו כך, יעמדו לרשותכם אופניים בעלי טווח פעולה רחב במיוחד, כאלה שיקחו אותכם למסע של 120 ק"מ בדרום, אך גם יתנו לכם להפציץ את הסינגל השכונתי בקצב שיא.
חבר לרכיבה שהביט במרידה אמר כי "עם איבזור כזה, גם צינור השקייה היה נוסע טוב". יכול להיות, אבל עד שימציאו צינור השקיה עם שלדה איכותית כל-כך, אני בוחר במרידה המצויינים.
- הכתבה באדיבות אתר שטח
לפנייה לכתב/ת 
