כן לניסויים בקופים, למען הגור שלכם

בימים אלה מתנהל מאבק על הכרחיותם של ניסויים בבעלי חיים בישראל. אמנם המאבק אינו חדש, או ייחודי למדינת ישראל, אך התפנית האחרונה התרחשה לפני כמה חודשים עם עיכוב משלוח קופים מחוות מזור אל מוסד מחקר אמריקני. חוות מזור היא חוות גידול אשר אינה משמשת כמעבדת מחקר. קופי המקוק הגדלים בחווה נשלחים למעבדות בארץ ובעולם, ומשמשים מושאי מחקר לפיתוח שיטות טיפול ותרופות למחלות כמו סרטן, טרשת נפוצה, מחלת פרקינסון ואיידס.

עם זאת, לאחרונה פרסמה הגברת ענת רפואה, ממובילות המאבק נגד ניסויים בבעלי חיים, כותרת מרעישה: "ניסויים בקופים לא באמת מצילים חיים". קריאה של הטור מלמדת שאין בו כל התייחסות לטענה בכותרת. אין זה מפתיע, משום שניסויים בקופים מצילים חיים. בטיפולים שפותחו על קופי חוות מזור ניתן לדוגמה למצוא את תרופת הדגל של "טבע", קופקסון, שנוטלים חולים בטרשת נפוצה, השתלת מח-עצם חדשנית לילדים חולי סרטן, והשתלת אלקטרודה (DBS) במוחם של חולי פרקינסון, שיטה מהפכנית בעלת הצלחה רבה שמסייעת גם לחולים עם אפילפסיה קשה. למעשה, מיליוני אנשים בעולם חבים את חייהם לניסויים בקופים ובחיות מעבדה, והם (כמו גם הספרות הרפואית) ההוכחה החיה שניסויים בקופים מצילים חיים.

עוד בערוץ הדעות של ynet:

אבא רע, כי בית המשפט החליט כך / יעל גיל

יצוא הגז הטבעי - על חשבון הילדים שלכם / יעל כהן-פארן

חשוב לציין שאנו לא נאבקים דווקא על קיומה של חוות מזור. כותבי שורות אלה לא נמנו ואינם נמנים עם עובדי חוות מזור. בנוסף, מושאי מחקרינו אינם קופים. הצטרפנו למאבק הנוכחי, משום שמישהו היה צריך לבחור באחת העמדות הכי פחות פופולריות ברשת כיום ולעמוד לצדו של המחקר הרפואי מציל החיים. בדיקה קלה בעמודי הפייסבוק העלתה כי אלפים הביעו תמיכה בעמוד הפייסבוק הקורא לסגירתה של חוות מזור. בדיקה מעמיקה יותר העלתה, כי עם תומכי העמוד נמנים אנשים שחבים את חייהם או את חיי ילדיהם לטיפולים אשר פותחו בחיות מעבדה. דבר זה העלה בנו את השאלה הבאה: האם ייתכן כי רבים האנשים שאינם מקשרים בין חיסונים, טיפולי פוריות, וטיפולים ותרופות מצילי חיים - לבין ניסויים הנערכים בחיות מעבדה?

משאבים רבים מוקדשים למציאת חלופות. אילוסטרציה (צילום: shutterstock)

בעודכם קוראים שורות אלה, הרימו נא מבט אל עמיתיכם לעבודה, ונסו לדמיין מה היה קורה לולא היו מחוסנים נגד שחפת, אדמת, חצבת או פוליו (שיתוק ילדים)? הרימו מבט אל ילדיכם, וחישבו כמה מסוכנת הייתה שריטה ממתקן חלוד המצוי בגן המשחקים, אלמלא היו מחוסנים מפני טטנוס. הטיעון כי השגנו רבות עד כה, ולכן ניתן להסתפק בכך, הוא טיעון בעייתי (יש המכנים אותו "הפילוסופיה של הבריאים"). חישבו על כל המחלות חשוכות המרפא, סוגי סרטן שונים, תסמונות גנטיות קשות. חישבו על כל החיידקים שהופכים עמידים יותר ויותר לאנטיביוטיקה ומסכנים כל חולה המגיע לקבל טיפול בבית החולים. חישבו על ההורים, שתינוקם נולד עם מחלה תורשתית קשה. חישבו על האישה, שבעלה האהוב לקה בסרטן מפושט שאין לו מרפא. חישבו על הסבתא המאושפזת לאחר שנדבקה פתע בחיידק אלים ועמיד, ורוצה כל כך להחלים כדי להספיק לראות את נכדתה האהובה מתחתנת.

אלו אנשים אמיתיים עם אינספור תוכניות לעתיד. אלו בני אדם, עם משפחה וחברים אוהבים, שכל מה שהם מבקשים הוא לשרוד. לשרוד בכל מחיר. מחובתם של אנשי המחקר והרפואה להשתמש בכלי המחקר הטובים והאמינים ביותר (בין השאר ניסויים בבעלי חיים), כדי שביום שבו יגיעו לבית החולים אנשים המבקשים לשרוד, הם לא ישיבו פניהם ריקם.

ומה לגבי שיטות חלופיות?

המחיר המוסרי והכלכלי של ניסויים בבעלי חיים הוא אדיר. חוקרים ומשאבים רבים מוקדשים למציאת שיטות חלופיות שימירו את הניסויים בבעלי החיים. בניגוד למיתוס, האינטרס למציאת חלופות אינו רק מוסרי. ניסויים בבעלי חיים הם יקרים, מסובכים וארוכים מאוד. לצערנו, למרות ההשקעה הרבה בפיתוח חלופות, טרם נמצאו כאלו לכל ניסוי חשוב במעבדה. חשוב לזכור, כי הפיתוח המחקרי במעבדה נשען על מספר רב של שיטות, בחלקן נעשה שימוש בבעלי חיים, אך ברובן אין כל שימוש כזה. מכל השיטות רק זו הנשענת על בעלי חיים מאפשרת הבנה מערכתית.

תרביות תאים לדוגמה נעשות מחוץ לגוף, בצלחת מעבדתית. הקשרים שהתאים יוצרים בתוך הצלחת הזו יכולים ללמדנו רבות. עם זאת, פעילותם בצלחת אינה מלמדת אותנו על פעילותם של איברים, ובטח שלא על פעילותו של הגוף בכללותו. אם קוראים בדקדקנות את מאמריהם של הטוענים כי יש שיטות חלופיות, מגלים כי גם הם מסייגים את דבריהם. הטענה היא למעשה יותר משאלת לב מאשר שיטה ישימה. בנוסף, אלו הטוענים כי קיימות שיטות אחרות לפיתוח תרופות וטיפולים לא יכולים לסקור בפניכם מה פותח כתלות בלעדית בשיטה החלופית.

פיתוח טיפול הוא דבר מורכב, שמתבסס על שלבים רבים. החלק הראשון בפיתוח מתבסס על חיות מעבדה, כמו גם על שיטות שאינן תלויות בחיות מעבדה (למשל תרביות תאים או מודלים ממוחשבים). בחלק השני עובר הפיתוח לניסויים בבני אדם, וגם לחלק זה מספר שלבים. אמנם חלק גדול מהפיתוחים נכשל באחד השלבים, לעתים אף בשלב הראשון, אך גם מתוך הכישלונות הללו צומחים טיפולים חדשניים שמצילים חיים. כולנו מצפים ומייחלים ליום שבו השיטות יהיו יעילות יותר ונטולות כל שימוש בבעלי חיים. אך לפני שיגיע היום הזה, אנשי המחקר והרפואה מחויבים להליך העומד בפניהם כיום ומניב והמניב הצלחות רבות. ההצלחות הללו מצילות חיים.

במי אתם בוחרים?

תמונות הקופים וגורי הקופים הנשלחים למעבדות מחקר הן קשות, על כך אין ויכוח. אין אדם שלבו אינו נכמר מצער על מראה הקופים במעבדות. בכולנו עולה הרצון לעשות "לייק" לתמונות הללו ולתמוך בקופים. עם זאת, נסו לענות על שאלה אחת בכנות: לו הייתם נדרשים לבחור בין גור הקוף הזה לבין גור האדם המתוק הפרטי שלכם - במי הייתם בוחרים? הביטו בכל האהובים עליכם והניחו את תמונותיהם לצד תמונת הקוף החמוד - האם ה"לייק" שעשיתם נגד ניסויים בבעלי חיים עומד במבחן יקיריכם? חשוב לזכור כי חוקי מדינת ישראל אוסרים ניסויים בחיות מעבדה לשם מחקר קוסמטי. המחקר היחיד המתבצע כיום על חיות מעבדה במדינת ישראל הוא מחקר רפואי מציל חיים. זהו המחקר שמציל את חייכם ואת חיי יקיריכם, כאשר הנורא מכול מתפרץ אל עולמכם הפרטי.

ד"ר מיכל ארד היא חוקרת בתחום מדעי המוח, המחלקה לפסיכיאטריה, אוניברסיטת מרילנד. ד"ר ליאור אונגר הוא חוקר בתחום הגנטיקה, המחלקה לביולוגיה מולקולרית, אוניברסיטת תל-אביב. 

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il