64 שנה: מחפשים עצמות הגיבור שחדר לאושוויץ

קשה להעלות על הדעת משימה מסוכנת יותר: להסתנן למחנה אושוויץ כדי לתעד את זוועות המשטר הנאצי. ויטולד פילצקי שרד קרוב לשלוש שנים כאסיר במחנה ההשמדה, והצליח להבריח החוצה מידע על ההוצאות להורג לפני שביצע בריחה נועזת. אבל גיבור ההתנגדות הפולנית נרדף על-ידי המשטר הקומוניסטי של אחרי מלחמת העולם השנייה, נשפט והוצא להורג ב-1948.

עוד חדשות מהעולם :

• כאילו אין טבח: עריקאת התנשק עם שר החוץ הסורי
• לא פוחדים להשמין: נידונים למוות רוצים ג'אנק פוד
• אורח בצ'אט: אובמה51 בא לשוחח עם הגולשים
• באן ישב ושמע מחמינאי: 'הציונים זאבים צמאי דם'
  

שישה עשורים מאוחר יותר, פולין מקווה ששרידי גופתו של פילצקי יזוהו בין השלדים והגולגולות השבורות של לוחמי ההתנגדות הפולנים המוצאים בימים אלה מקבר אחים גדול בקצה בית העלמין הצבאי פוונזקי בוורשה. הוצאת השרידים נעשית כחלק מהמגמה בפולין החדשה והדמוקרטית, שחווה התעוררות היסטורית ותרבותית, להכיר בגיבורים מימי מלחמת העולם השנייה והטרגדיות האחרות של המאה ה-20.

מנסים לחבר עצמות, בוחנים דגימות DNA(צילום: AP)

"הוא היה אדם ייחודי בעולם", אמרה זופיה פילצקה-אופטולוביץ' על אביה, שהחליט ב-1940 ללכת היישר לנקודת ריכוז של הנאצים ברחוב במטרה להיכנס למחנה ההשמדה. "הייתי רוצה שיהיה לי מקום שבו אוכל להדליק נר לזכרו".

יותר מ-100 שרידי גופות, רובן של גברים, הוצאו במהלך הקיץ מאתרי הקבורה בפולין. באחד הימים האחרונים, אנשי זיהוי פלילי וארכיאולוגים שלבשו כפפות פלסטיק כחולות ומסכות גירדו בזהירות את האדמה וניסו לחבר יחד עצמות, כאילו מרכיבים פאזל. החזית של גולגולת אחת הייתה מנוקבת מכדורים; אחרת נראתה ככזו שהוכתה באלה; ואילו על שלד אחר נמצאה ראיה לכמה פצעי ירי.

חיילי צבא פולין חולקים כבוד לגיבורים ששרידיהם בארונות(צילום: AP)

ליד הבור שאליו הושלכו הגופות בחסות החשכה של הלילה, ניצבות שמורות היטב המצבות של אותם שופטים ותובעים ששלחו את גיבורי מלחמת העולם השנייה האלה אל מותם בהתאם להוראות ממוסקבה. זו חששה שפטריוטים פולנים ישתמשו בכישוריהם המחתרתיים כדי לגרום לבני ארצם להתייצב נגד השליטים הפרו-סובייטים. "המבצעים לא הוענשו וגופות הקורבנות לא נמצאו", מספר קריסטוף שווגרז'יק, היסטוריון האחראי על החפירות. "הימים האלה ימשיכו לחזור אלינו עד שנמצא את הגופות ונקבור אותן עם כל הכבוד. אנחנו עושים עמן צדק".

עדויות לזוועות הוברחו בפתקים

בנו של פילצקי, אנדז'יי, ועשרות קרובי משפחה אחרים של הקורבנות, מקווים שדגימות ה-DNA שנלקחו מהם יתאימו לשרידי הגופות. פעולות ראשוניות כבר החלו כדי לקבוע את הגיל, המין, הגובה וסוג הפגיעה שספג כל אחד מהקורבנות. יעברו עוד כמה חודשים עד שניתן יהיה לקבוע אם פילצקי, שהוצא להורג בירייה בגבו, נמצא ביניהם. אלפי לוחמי התנגדות פולנים נרצחו ברחבי פולין, ושרידי הגופות של עד 400 מהם נקברו לפי ההערכות בקבר האחים בפוונזקי.

פילצקי כפי שתועד כאסיר באושוויץ(צילום: AP)

פילצקי היה בן 38 כשפלשה גרמניה לפולין ב-1 בספטמבר 1939 והביאה לפרוץ מלחמת העולם השנייה. הוא סייע לארגן את קמפיין ההתנגדות שבמהלכו נתפסו רבים מעמיתיו הלוחמים ונשלחו לאושוויץ, שבשנותיה הראשונות של המלחמה שימש

יותר כמחנה לריכוז לוחמי ההתנגדות הפולנית מאשר לריכוז יהודים. הדבר נתן לו השראה ליזום תוכנית נועזת: הוא אמר למפקדים נוספים בהתנגדות המקומית כי הוא רוצה להפוך לאסיר באושוויץ כדי לבדוק את השמועות על מעשי הזוועה המתבצעים שם.

פילצקי, נוצרי קתולי, נשא עליו מסמכים שבהם זוהה כתומש סרפינסקי, ובספטמבר 1940 צעד לעבר נקודת ריכוז ליהודים של ה-SS ברחוב. הוא הועלה לרכבת משא לאושוויץ, ושם קיבל את מספר האסיר 4859. יאצ'ק פבלוביץ', היסטוריון במוסד לזיכרון לאומי בוורשה, אמר כי הוא היה "אמיץ באופן יוצא דופן".

ככל הידוע, פילצקי הוא האדם היחידי שהתנדב לנסוע לאושוויץ. המסרים הקצרים שלו לעולם שמחוץ למחנה הועברו בפתקים מנייר דק שנתפרו אל צדם הפנימי של בגדי אסירים שעזבו את המחנה או שהושארו בשדות סמוכים עבור אחרים שאספו אותם. הם כללו רק שמות קוד של אסירים שהוכו למוות או הוצאו להורג ביריות או בתאי הגזים. שטחיים ככל שהיו, הם היו עדות הראייה הראשונה למעשיה של מכונת ההשמדה הנאצית באושוויץ.

בתו של פילצקי. "רוצה מקום שאוכל להדליק בו נר"(צילום: AP)

פילצקי שרד עבודה קשה, הכאות, קור וטיפוס המעיים, הודות לתמיכה מרשת של אנשי התנגדות סודית שהצליח לארגן בתוך המחנה. לחלק מחבריה הייתה גישה למזון, ולאחרים הייתה גישה לבגדים ולתרופות. הוא תכנן הפיכה שבה קיווה להביא לשחרור האסירים בסיוע מתקפה של אנשי התנגדות מבחוץ, אולם תוכניתו מעולם לא יצאה לפועל, לדברי פבלוביץ' משום שהגיעו למסקנה שהיא מסוכנת מדי.

עצם שבורה, ציפורניים תלושות

פילצקי ברח מהמחנה באפריל 1943, כשהבין שה-SS עלולים לחשוף את פעילותו. ביחד עם שני גברים נוספים הוא חמק ממשמרת לילה במאפייה שהייתה מחוץ לגדר התיל של המחנה. אחרי בריחתו כתב פילצקי שלושה דו"חות מפורטים על מחנה ההשמדה.

באחד הדו"חות תיאר פילצקי כיצד התקבל המשלוח שבו הגיע לאושוויץ בצרחות מצד אנשי SS וכלבי תקיפה: "הם אמרו לאחד מאתנו לרוץ לעבר עמוד הרחק מהדרך, ומיד שלחו אחריו מכונת ירייה. הרגו אותו. עשרה אחרים נבחרו באקראי, נלקחו אל מחוץ לקבוצה, ונורו בעודם הולכים, כ'עונש קולקטיבי' על ה'בריחה' שאנשי ה-SS ארגנו בעצמם".

בסוף, נכנע לעינויי הקומוניסטים. ארכיאולוג מתעד את אחד השלדים(צילום: AP)

מעשי הגבורה של פילצקי היו בעיקרם לשווא. אף שדיווחיו על תאי הגז עשו את הדרך לממשלה הגולה של פולין בלונדון ולבירות מערביות אחרות, רק מעטים האמינו למה שקראו. אחרי שברח, פילצקי הצטרף מחדש לכוח לוחמי ההתנגדות של פולין, והשתתף במרד בוורשה ב-1944. ב-1947 הוא נעצר על ידי כוחות הביטחון החשאיים של המשטר הקומוניסטי שהוקמו בפולין אחרי המלחמה, ונשפט על האשמות שווא בדבר תוכנית לרצוח אישים בכירים.

התוכנית הסובייטית אחרי מלחמת העולם השנייה הייתה להכניע את הפולנים על-ידי שבירת ההתנגדות ומחיקת כל שמץ של זהות או היסטוריה פולנית. עם זאת כיום, יותר משני עשורים אחרי יציאתה של פולין לדמוקרטיה, נאספו די תיעוד וכסף כדי

לשחזר את העבר שניסו למחוק, ולנסות למצוא ולזהות את גופות הגיבורים.

לפי עדויות, מצא פילצקי את הכלא הקומוניסטי קשה יותר אפילו מהחיים באושוויץ. אחד מעמיתיו במאסר סיפר כי ראה אותו בכלא ממוטט ולא מסוגל להרים את ראשו מפני שעצם הבריח שלו נשברה. במשפט הראווה שנערך לו הוא הסתיר את ידיו מפני שציפורניו נתלשו במהלך העינויים שעבר. באחת הישיבות במשפטו הוא אמר לרעייתו מריה שהעינויים מצד הכוחות החשאיים כרסמו ברצונו להחזיק מעמד. "אינני יכול לחיות עוד", הודה. כיום נקראים על שמו רחוב בוורשה וכמה בתי ספר ברחבי המדינה.