אובדנות: בדיקת דם תגלה מראש מי בסיכון
כ-500 איש מתאבדים בשנה בישראל, וכעת תנסה תוכנית לאומית להפחית שיעור זה באמצעות איתור מראש של הזקוקים לטיפול. בעתיד ניעזר בבדיקה גנטית שתגלה אם העובר נוטה לאובדנות, ובהדמיה מוחית שתסביר את ההבדל בינו לאחרים
כיצד ניתן להקטין את שיעור ההתאבדויות בישראל?
אם לשפוט על פי הנתונים היבשים, ישראל, שבה מתאבדים 500-450 אנשים מדי שנה, 25% מהם קטינים, נמצאת ב"מקום טוב באמצע" בשיעור ההתאבדויות במדינות אירופה.
שיעור ההתאבדות
בישראל הוא 8-9 אנשים לכל מאה אלף איש, בעוד שבמדינות כמו הונגריה וליטא, למשל, שיעור ההתאבדות הוא 40-30 אנשים לכל מאה אלף איש, בערך פי ארבעה. השכיחות בישראל של מחשבות אובדניות במהלך החיים היא 5.5% מהאוכלוסייה בגיל 25 ומעלה. בשנת 2010 בוצעו בארץ כ-5,600 ניסיונות התאבדות מדווחים שהגיעו לחדר המיון, שיעור של 90 למאה אלף איש.
התאבדויות בישראל - תמונת מצב:
- גברים מדוכאים פחות מנשים - אבל מתאבדים יותר
- היום: הכנסת תאשר התוכנית להורדת מספר המתאבדים
- ילדים עולים מתאבדים ומשתמשים בסמים פי 2
אבל אם לשפוט על פי סכומי הכסף המושקעים מטעם המדינה במניעת מקרים טרגיים אלו, הרי שייתכן מאוד שלא נעשה מספיק. התקציב שמפנה מדינת ישראל למניעת הקטל בכבישים, שבשלו נהרגים 400 אנשים מדי שנה, הוא 400 מיליון שקל - מיליון שקלים לכל הרוג. לעומת זאת, התקציב שמפנה המדינה למניעת התאבדויות הוא כמיליון שקלים וחצי סך הכל. האם אפשר לעשות יותר?
קשישים ואתיופים מתאבדים יותר
במאי האחרון הכריזה הכנסת על קידום תוכנית לאומית למניעת התאבדויות, שבשנה הראשונה לפעילותה אמורה ליהנות מתקציב של שמונה מיליון שקלים, שיגדל בהדרגה בשנים הבאות.
התוכנית, שגובשה בעבודה בין-משרדית של משרד הבריאות, משרד הרווחה, משרד החינוך, המשרד לקליטת עלייה, משרד התמ"ת, המשרד לאזרחים ותיקים, צה"ל ושב"ס, תבוצע בעברית, ערבית, רוסית ואמהרית. במסגרת התוכנית יוכשרו כ-600 רופאי משפחה, עובדים סוציאליים, מורים ומפקדים בצה"ל לשמש כ"שומרי סף" אשר ידעו לאתר מקרים אובדניים ולהפנותם לטיפול מבעוד מועד. לפני כשנה בוצע פיילוט לתוכנית ברחובות, ברמלה ובכפר כנא, והוגדר כהצלחה.
"יש אנשים שנחושים מאוד להתאבד, 90% מהם סובלים ממחלות נפשיות, ורובם גברים", אומר פרופ' גיל זלצמן, מנהל חטיבת ילדים ונוער במרכז לבריאות הנפש גהה מקבוצת הכללית. "אלה נוקטים באמצעי התאבדות אלימים יותר ובדרך כלל מצליחים בניסיון הראשון. הם לא יעד מבחינתנו להתערבות, כי אי אפשר לנבא איזה אדם יתאבד, גם אם הוא משתייך לקבוצת סיכון.
"קבוצת שנייה היא אנשים שעושים ניסיון התאבדות חמור אבל לא מתים, והם נמצאים כעת בסיכון הגבוה פי 40-30 להתאבד. באוכלוסייה הזאת חשוב מאוד להתערב בזמן, להעניק טיפול אינטנסיבי והשגחה ולהרחיק אותם מאמצעים שיכולים לשמש להתאבדות.
"בישראל, למשל, אפשר לקנות תרופות מסוכנות ללא מרשם, והקפדה על הדברים האלה יכולה להקטין מאוד את שיעור ההתאבדויות".
-אילו אוכלוסיות בישראל פגיעות יותר?
"קשישים מתאבדים יותר מבכל גיל אחר, ואתיופים מתאבדים הכי הרבה, בשיעור הגבוה פי שלושה - 25 אנשים לכל מאה אלף איש.
"אנחנו עובדים שנים בשיתוף פעולה לא פורמלי עם הרשות הפלסטינית, אבל אין שום נתונים על מספר ההתאבדויות במגזר הערבי, הבדואי, הדרוזי וכו', כי יש תת-דיווח ואין מי שאוסף את הנתונים בגדה, למשל. בקרב משפחות מתאבדים נפוצה תחושת בושה ואשם, וגם ערביי ישראל לא אוהבים לדווח על מקרים כאלה. הרבה פעמים הם מדווחים כתאונה.
"חשוב לדעת שבאסלאם יש איסור על התאבדות בדיוק כמו ביהדות, אבל אין איסוף נתונים לגבי המתרחש במדינות ערב".
-תוכניות כגון זו שמתוכננת בישראל הוכיחו את עצמן בעולם?
"הכשרת שומרי סף היא אסטרגיה שהוכחה מדעית כיעילה, ותוכניות התערבות לאומיות הוכיחו את עצמן במדינות סקנדינביה, למשל, שפעם הובילו בשיעורי ההתאבדות והיום ירדו מאוד.
"יש בכלל שינוי מגמות בעולם בשנים האחרונות. פעם המדינות שבהן שיעור ההתאבדות הנמוך ביותר היו 'מדינות הסיאסטה' - איטליה, יוון וספרד - שבהן שותים פחות אלכוהול ממדינות מזרח אירופה, הימים ארוכים יותר ויש פחות דיכאון, וכנראה גם טמפרמנט שמח יותר. אבל מאז המשבר הכלכלי שיעור ההתאבדות ביוון הכפיל את עצמו, וכך גם בפורטוגל. אנשים לא מתאבדים בגלל מצב כלכלי, אבל זה עוד טריגר וסטרס".
אבחון עוד לפני הלידה
השבוע ייערך בארץ כנס בינלאומי בנושא חקר ההתאבדות והתנהגות אובדנית, בהשתתפות כאלף מומחים מ-36 מדינות בעולם, כולל לראשונה ארבעה משתתפים מרמאללה ועזה. את הכנס מובילים פרופ' זלצמן ופרופ' אלן אפטר ממרכז שניידר לרפואת ילדים מקבוצת הכללית.
את הכנס יפתח פרופ' ג'ון מאן, החוקר החשוב ביותר בתחום, יהודי אוסטרלי שמתגורר בניו יורק ומהווה חלוץ במחקרים ביולוגיים. "פרופ' מאן הראה שהמוח של אדם מתאבד שונה ממוח של אדם שאינו מתאבד", מסביר פרופ' זלצמן. "הוא מראה נתוני הדמיה של מוחות שונים, המוכיחים שיש שוני מלכתחילה בין מי שמתאבד ומי שלא. זה יאפשר לנו לראשונה לתת כלי לניבוי מוקדם".
במחקר נוסף שנערך לאחרונה חיפשו פרופ' מאן ופרופ' זלצמן סמנים גנטיים לאובדנות, ולשם כך השתמשו בצ'יפים גנטיים המשמשים היום לאבחון טרום לידתי באמצעות בדיקת מי שפיר, ולבדיקת החומר הגנטי באמצעות בדיקת דם בילד או מבוגר.
"לקחנו מוחות של מאה אנשים שהתאבדו בניו יורק", מתאר פרופ' זלצמן, "וחמישים של אנשים שמתו מוות טבעי. גילינו ש-50% מהמתאבדים סבלו מדיכאון, והשאר לא. אמנם הדיכאון תורשתי, אבל הוכחנו שיש 14 סמנים גנטיים נוספים שאינם קשורים לדיכאון, ואופייניים למתאבדים ולא לאחרים".
-האם ייתכן שבעתיד נדע עוד טרם הלידה מי מועד לאובדנות?
"ייתכן בהחלט, אך יש סוגיות אתיות רבות סביב העניין, כיוון שהורים אולי יקבלו החלטות על גורל העובר על סמך הבדיקה. עם זאת, הדבר יאפשר גם טיפול מוקדם ומניעת האובדנות. כמו שיש ילד הסובל מסוכרת ויש לטפל בו, כך יהיה המצב גם כאן ונדע זאת מראש ונוכל להתכונן".
-מתי נוכל לראות בדיקה כזאת בשוק?
"מבחינה טכנית הבדיקה ישימה כבר היום, אך כיון שזה בוצע במסגרת מחקר מדעי יש להמתין שישוחזר על מדגמים נוספים בעולם כדי להיות בטוחים בממצא. כאמור, בצ'יפים גנטיים לאבחון טרום-לידתי נעשה שימוש מסחרי כבר היום, והזהירות חשובה בשל ההיבטים האתיים".
פרופ' זלצמן מזכיר עבודה חשובה נוספת שתוצג בכנס, המשותפת לו ולאיריס מנור ושמראה קשר בין הפרעות קשב וריכוז לאובדנות. "מסתבר שילדים עם הפרעת קשב נוטים יותר לפגוע בעצמם ולבצע ניסיונות התאבדות", הוא אומר, "וכך גם אנשים הסובלים מכפייתיות, למרות הרצון שלהם להישאר בשליטה".
בימים שלישי-חמישי, 6-3 בספטמבר, יתקיים בארץ הכנס האירופאי ה-14 לחקר התאבדות והתנהגות אובדנית
, שבו ישתתפו למעלה מאלף מומחים מ-36 מדינות, ולראשונה גם ממזרח ירושלים ומהרשות הפלסטינית.