תרגיל בחיסכון של הפנטגון

הצמצום בהיקף כוח האדם והמערכות האמריקניות שאמורים להשתתף השנה בתרגיל עם ישראל משקף יותר את מצבה הכלכלי של ארה"ב מאשר את חוסר האמון בין ירושלים לוושינגטון. אפילו שמו של התרגיל "Austere Chalenge 12" ("אתגר מאופק 12") מרמז על כך. 

מדברים על תקיפה - כתבות נוספות ב-ynet:

מנסה לבלום? ארה"ב חותכת בתרגיל המשותף

דמפסי: לא רוצה להיות שותף לתקיפה באיראן

גורמים ביטחוניים בישראל מאשרים את מה שמסרו דוברי הפנטגון וצבא ארה"ב: המתווה והתרחישים המבצעיים של התרגיל שיערך בסוף אוקטובר לא שונו ומבחינות אלו יהיה זה באמת תרגיל שיתוף הפעולה האמריקני-ישראלי להגנה מפני טילים ומטוסים הגדול והמורכב ביותר מסוגו. בנקודה זו חייבים לציין כי בעצם מדובר בתרגיל סימולציה וירטואלית שבו לומדים מערכי הזיהוי, הגילוי והיירוט האמריקניים לשתף פעולה ביניהן ולתרגל שיתוף פעולה זה. אנשי קרונות הגילוי ובקרת האש של סוללות הפטריוט האמריקניות ומרכז המבצעים של משחתת הטילים לומדים לדבר עם עמיתיהם במרכזי השליטה והבקרה של חיל האוויר ולחלק ביניהם את העבודה.

לכן, היקפו של התרגיל לא נקבע על-פי מספר האנשים שיאיישו את סוללות הפטריוט. ממילא אין צורך במפעילי המשגרים מפני שממילא לא נורה אף טיל. הכול מתנהל במערכות התקשורת ועל צגי מחשב על-פי תרחישים שחוברו מראש לתרגיל. מכאן שצמצום היקף כח האדם המשתתף בתרגיל וההשתתפות של משחתת טילים אחת במקום שתיים אינו משמעותי. לדברי מקורות מהימנים במערכת הביטחון הישראלית, הקטנת ההיקף הפיזי של התרגיל נובעת מנימוקי תקציב אמריקניים ותואמה במשך חודשים ארוכים עם ישראל.

ההחלטה על שיגור משחתת Aegis אחת במקום שתיים נמסרה לישראל לפני חודש וחצי. איש בצה"ל לא הרים גבה וייחס לעניין משמעות מעבר להיבט החיסכון במשאבים. בצה"ל בהחלט מודעים לכך שהאמריקנים מתגברים כעת את כוחם הימי באזור המפרץ הפרסי וזקוקים שם לכל אמצעי שיכול ליירט טילים. לא צריך לומר שתגבור זה משרת היטב גם את האינטרסים של ישראל.

"בכלל", טוענים מספר אנשים הנושאים בתפקידם בכירים במגזרים שונים של מערכת הביטחון, "שיתוף הפעולה והתיאום עם האמריקנים בנוגע לתרגיל הוא יומיומי ומתנהל בכל הדרגים. מהגבוה עד לנמוך ביותר". כך למשל, הודיעו אנשי הפנטגון לאנשי אגף התכנון של צה"ל כבר לפני כמה חדשים שכמה אלמנטים של מפקדת התרגיל האמריקנית יפעלו מבסיסם באירופה כדי לחסוך בהוצאות שינועם ושיכונם בישראל של מאות קצינים ונגדים אמריקניים מבלי שיש בכך צורך פרקטי בתקופת התרגיל. הגורם האחראי על שיתוף הפעולה עם ישראל ולכן גם אחראי על התרגיל הוא פיקוד אירופה, "יוקום" של הכוחות המזוינים של ארה"ב. התרגיל מתנהל ממילא על צגי מחשב ובקרה, ולכן ניתן לנהל מרכיבים מתוכו מאירופה. גם מספר אנשי סוללות הפטריוט צומצם מאותה סיבה לצוותי השליטה והבקרה.

התרגיל המשותף הקודם, ג'וניפר קוברה (צילום: דובר צה"ל)

מלבד הסימולציה המבצעית, שהיא כאמור וירטואלית, הלקח הפיזי שהתרגיל מנסה להפיק הוא היכולת להנחית בישראל, בזמן קצר, סוללות פטריוט אמריקניות שיתגברו את מערך הפטריוט הישראלי. המרכיב הזה יתבצע במלואו גם אם לא יהיה כמה מאות חיילם אמריקניים שיישבו באפס מעשה בשמש הישראלית הקופחת. היעד העיקרי של התרגיל אינו צבאי-פיזי אלא מדיני: עצם קיומו כל כמה שנים נועד להמחיש למדינות האזור, לציבור בישראל ולציבור הבוחרים האמריקני את תמיכת ארה"ב בישראל. "לנוכחות הפיזית של אלפי לובשי מדים אמריקניים בישראל יש משמעות", אומר בכיר בקריה בתל-אביב, "אבל אין הבדל גדול אם מדובר ב-5,000 או רק ב-1,500. עצם הנכונות שמפגין ממשל אובמה לשלוח אלפי לובשי מדים לישראל היא החשובה וכך גם האפקט".

לצורך הבנת העניין צריך לזכור כי התרגיל "אוסטיר צ'לנג' 12" אמור היה להיערך במאי השנה. היקפו הפיזי אמור היה להיות גדול מקודמיו מבחינת גודל כוח האדם שישתתף בו. במקום משחתת אחת בתרגילים קודמים היו צריכות להגיע לישראל שתי משחתות המצוידות במערכות Aegis ליירוט טילים בליסטיים מטווחים ארוכים ובגבהים שה"חץ" כרגע עדיין אינו יכול ליירט.

אובמה לא יעשה מהלך שיתפרש כעוין

ההערכה בישראל הייתה שהממשל האמריקני מעוניין להשתמש בתרגיל ההגנה האווירית המשותף כמיצג תמיכה ענק בצרכי הביטחון של ישראל. המטרה: למתן את המוטיבציה של נתניהו וברק לתקוף באיראן ולצבור נקודות זכות לנשיא אובמה בשנת בחירות בקרב ציבור הבוחרים היהודי והבוחרים הלא-יהודים התומכים בישראל. באותה תקופה (ינואר 2012) העריכו בוושינגטון שישראל מתכוונת לתקוף את איראן באביב - כשיתבהרו השמיים ומזג האוויר לא יגביל את פעולת חיל האוויר הישראלי. אלא שאז הפתיעה ישראל את אובמה ושר הביטחון ברק ביקש לדחות את התרגיל. הנימוק הרשמי היה "בעיות לוח זמנים ותקציב בישראל". 

היה מי שהעריך שישראל ביקשה לדחות את התרגיל כדי למנוע מצב שבו תתקוף באיראן בעת שחיילים אמריקניים שוהים על אדמתה. נוכחות כזו הייתה מסבכת את ארה"ב בזירה הבינלאומית כמי ששיתפה פעולה עם התקיפה הישראלית וגם הייתה חושפת את אנשי הצבא האמריקניים לפגיעה כתוצאה מהתגובה של איראן וחיזבאללה. לכן, בשיחה בין שר הביטחון ברק לבין עמיתו האמריקני פאנטה, הוחלט לדחות את ביצוע התרגיל ממאי לסוף אוקטובר השנה. אלא שאז קפץ הפנטגון על המציאה וניצל את בקשת הדחייה של ישראל כדי לחסוך כמה עשרות מיליוני דולרים, אולי אפילו כמה מאות, מתקציבו שקוצץ השנה בצורה דרסטית.

עם זאת מתכנני התרגיל בפנטגון קיבלו הוראה לא לפגוע במתווה המבצעי של התרגיל או ביעדים המדיניים שהממשל רצה להפיק ממנו. סביר להניח גם שממשל אובמה לא יעשה שלושה חדשים לפני הבחירות אקט שיתפרש כעוין על-ידי הבוחרים בארצו וייתן תוקף לטענת רומני יריבו שהוא משליך את ישראל מתחת לגלגלי האוטובוס.

אין בכלל ספק שבתקופה הנוכחית שוררים מתח, חוסר אמון בין ממשל אובמה לממשלת ישראל על רקע חילוקי הדעות בעניין איראן. אפשר להבחין אפילו בעוינות. אבל דווקא בשעה זו קיום התרגיל המשותף הוא אינטרס אמריקני, בדיוק מאותן סיבות שבגללן האמריקנים רצו מאוד לערוך את התרגיל במאי השנה. ישראל, כזכור היא שביקשה דחייה בביצוע, כנראה כדי לשמור לעצמה חופש פעולה צבאי מול איראן. לכן לצמצום שביצע הפנטגון בהיקף הכוחות המשתתפים בתרגיל אין משמעות מעבר לרצון לחסוך. רק אם יבוטל התרגיל כליל - או אם יידחה שוב -תהיה זו סיבה רצינית לתהיות ופרשנויות.