שכר מינימום יעלה עוד חודש: למה להודיע עכשיו?
שר התמ"ת, שלום שמחון, הודיע היום כי שכר המינימום יעלה בתחילת חודש אוקטובר ל-4,300 שקל בחודש, בהתאם להסכם שנחתם בינואר 2011. בממשלה ישנם גורמים התוהים על עיתוי ההודעה. "יש לאחרונה ריבוי של הודעות משרי סיעת העצמאות, אשר אינן עולות בקנה אחד עם האינטרסים של הממשלה"
שר התמ"ת שלום שמחון הודיע היום (ב'), חודש לפני מימוש התיקון כפי שנקבע בחוק, על העלאת שכר המינימום מ-4,100 שקל ברוטו לחודש ל-4,300 שקל החל מאוקטובר.
- בניגוד למיתוס: שכר המינימום בארץ אינו גבוה
על פי ההודעה, שכר המינימום לשעה יעמוד על 23.12 שקל והשכר המינימלי לצעירים עד גיל 16 יעמוד על 3,010 שקל - 70% משכר המינימום. שכר המינימום של צעירים עד גיל 17 יעמוד על 3,225 שקל (75%) והשכר המינימלי לצעירים עד גיל 18, יעמוד על 3,569 שקל (83%).
ההודעה מתבקשת, עקב העובדה שבקרוב תיכנס לתוקפה הפעימה השנייה בהסכם שנחתם בינואר 2011 בין ההסתדרות ללשכת התיאום של התאחדות התעשיינים.
ההסכם קבע כי שכר המינימום יעלה ל-4,300 שקל בחודש בשתי פעימות: באחת ביולי 2011 (העלאה ל-4,100 שקל) והשנייה באוקטובר 2012 (ל-4,300).
מה שפחות מתבקש, הוא ההחלטה של שר התמ"ת, שלום שמחון, להזכיר לציבור כי שכר המינימום יעלה בעוד חודש. זאת, על אף שההחלטה על ההעלאה כבר התקבלה לפני קרוב לשנתיים וההעלאה עצמה תתרחש בעוד חודש.
מרד כלכלי של שרי "עצמאות"?
ההודעה המוקדמת והמתוזמנת אודות עליית שכר המינימום מצטרפת לשורה של מהלכים תקשורתיים ופוליטיים שנקטו שרי סיעת העצמאות בממשלה לאחרונה, אשר גורמים לתרעומת בקרב שרים מסיעת הליכוד ולחשש שמא סיעת העצמאות בדרך לצאת מהממשלה.
גורמים באוצר ציינו היום כי הופתעו מההודעה המוקדמת שנמסרה מבלי שהתקבלה החלטה חדשה וטענו כי "יש לאחרונה ריבוי של הודעות היוצאות מלשכותיהם של שרי סיעת העצמאות, אשר אינן עולות בקנה אחד עם האינטרסים של הממשלה". במשרד התמ"ת מתעקשים כי "לא הזדרזנו מדי, שכן הפרסום ברשומות לוקח זמן וכן כי בשל החגים הקדמנו מעט את ההודעה".
"צר לנו כי בראש משרד האוצר עומד אדם שמשקיע את מירב זמנו בהפרחת ססמאות ובהתפלספויות שאין להן קשר למציאות" אמרו מקורבים לשר שמחון. "שר התמ"ת אישר את העלאת שכר המינימום בתוקף סמכותו והודיע על כך היום שכן הוא מחוייב על פי החוק לפרסם הודעה על כך ברשומות".
שר התמ"ת כבר התעמת בשבוע שעבר עם משרד האוצר, על רקע נתוני לשכת התעסוקה אודות שיא חדש במספר המפוטרים ביולי. שר האוצר הגיב אז לנתונים ואמר כי יש להמתין לנתוני האבטלה של הלמ"ס כדי להחליט האם מדובר במגמה חדשה.
בתגובה, אמר שר התמ"ת שלום שמחון מעל בימת הכנסת כי "יכול להיות שיש מישהו ש-6,000 מובטלים חדשים זה לא מספר שהוא סופר - אני סופר כל בן אדם. אני חושב שאמירה של אדם כזה או אחר, לא משנה באיזה תפקיד הוא נושא, כאילו אין אבטלה ואין מפוטרים - לא רק שהיא אמירה לא אחראית, היא גם פוגעת ב-6,000 בני אדם". בנוסף, דיברו באותו שבוע גורמים במשרד התמ"ת על ציפיות ל-9% אבטלה בשנה הקרובה.
במשרד האוצר כעסו על הדברים ומיהרו לתקוף בחזרה, לאחר שנתוני האבטלה שפורסמו ביום חמישי האחרון הציגו דווקא ירידה בשיעור הבלתי מועסקים. "האמירות של גורמים במשרד התמ"ת כי יש גל פיטורים וכי הם מצפים לעלייה של שיעור האבטלה היו לא אחראיות", אמר ל-ynet גורם בכיר באוצר ביום חמישי.
כמו כן, לפני כשבועיים פרסם משרד החקלאות, בראשות ח"כ אורית נוקד מסיע העצמאות, דו"ח שצופה התייקרויות משמעותיות בענף המזון. הדו"ח חזה התייקרות של החלב ב-6%-13%, של הביצים ב-8%-17% ושל העוף וההודו ב-6%-14%. רבים סברו כי פרסום הדו"ח, מבלי שהתקבלה החלטה ברשתות השיווק על העלאות מחירים, הכשירה את האווירה להעלאות מחירים ויצרה מתח לא רצוי ומיותר במשק.
לשני האירועים הללו מצטרף המאבק סביב תקציב הביטחון וההתבטאויות הרבות של שר הביטחון ויו"ר סיעת העצמאות, אהוד ברק, בנוגע לאי ההסכמה שלו עם ראש הממשלה ושר האוצר בנוגע למדיניות התקציבית. כבר בנובמבר 2011, לאחר פרוץ המחאה החברתית, ציין ברק כי הוא סבור שיש להגדיל את התקציב המדינה ב-0.9% תוצר או 1.7% מהתקציב, על מנת שניתן יהיה לעמוד בדרישות מערכת הביטחון ובמקביל ליישם את מסקנות ועדת טרכטנברג בנוגע להתמודדות עם יוקר המחיה בישראל.
ישנם בממשלה גורמים הרואים בכל ההתבטאויות הללו, אשר אינן משרתות את מטרות הממשלה העומדת בפני העברת תקציב קשה לשנת 2013, אות לבאות. הממשלה תצטרך לאשר קיצוץ של 14 מיליארד שקל בתקציבי המשרדים על מנת להעביר את התקציב הבא. על רקע ההתבטאויות, נראה כי המשרדים שבשליטת שרי סיעת העצמאות, ומשרד הביטחון בראשם, עומדים להוות את האגוז הקשה ביותר לפיצוח.
לפנייה לכתב/ת 
