"הסוכנים": כבר לא סוכנים חשאיים

יכול להיות שהבחירה דווקא בסוכנים שפועלים בגבולות הגזרה של המוזיקה המזרחית והפופ הים תיכוני נבעה ממניעי רייטינג (מישהו עוד זקוק להוכחה שהז'אנר פופולרי יותר מישו?), אבל עדיין שווה להתעכב על הבחירה. הסוכנים הם עם מעניין. הם אחראים על בחירות מקצועיות של הלקוחות שלהם, לרוב מעורבת בתחום האחריות שלהם גם סוג של יח"צנות. הם אמורים לגרום ללקוח שלהם – ולעצמם – לצאת הכי טוב. הרבה מראית עין וחישובים תדמיתיים.

אסף אטדגי, שלום דדוש, שרית בירן וגלעד מסמי. "הסוכנים"(צילום: אלדד רפאלי)

 בניגוד לרוק הישראלי, למשל, אם יש דבר כזה, בו קוּלִיותך נמדדת בשְלוּכִיותך, הפופ הים תיכוני מתקיים על מצגות של פאר, עושר, הקפדה על מראה מטופח, כבוד, שואו אוף ולא מעט קלוריות ריקות.

צוות תמיכה ובידור

הזמר הים תיכוני כבר הנפיק לנו כמה סדרות דוקו-ריאליטי מצויינות. החל מ"המגרש של גואטה" המפתיעה, דרך "זמר חתונות", ואיך אפשר בלי "לה לה לנד" הממכרת. יש שם מספיק חומרים לתקופת חיים שלמה. כמו בשתיים האחרונות, גם פה לוקחים חלק דמויות מוכרות מהזמר המזרחי. זה הולך להיות מפתה, להתמקד דווקא במיוצגים הנוצצים של הסוכנים, ומהפרק הראשון עולה שזה הכיוון, כשהטקטסים של כל הנוגעים בדבר נשמעים כמו משהו שיוסי גיספן כתב.

אלא שבפרק השני והשלישי המגמה הזאת לוקחת פנייה. אם עד עכשיו לא היה ברור אם הסדרה מנסה להגחיך את הגיבורים שלה או ללטף אותם, במהלך הפרק השני כבר ברור שהתשובה השניה היא הנכונה. ג'ולייטה חוגגת יומולדת מתוקשר, אבל המסיבה שלה נשארת ריקה. לפחות עד שמגיע הנסיך, דודו אהרון, ומציל את המצב.

בהמשך נפרשים היחסים הטעונים בינה לבין הסוכן שלה, ביגי, יחסים רעועים שכבר הדהדו בתקשורת. המצב משתפר (מבחינת הצופים, כן?) כשהסדרה ממשיכה ומתמקדת במשפחות של הסוכנים, שלרוב סובלות מהנטייה של הסוכן להקדיש את כל השעות שבשעון לילד החורג שלו – האמן.

איפה הכסף?

הצורך של הסוכנים לעמוד מאחורי הקלעים (ולא תמיד הם מקפידים להישאר שם, כן?) ולהשקיע בתהילה של אדם אחר, הוא צורך מרתק מבחינה אנושית, ויכולות להיות לו אלף ואחת סיבות. שלום דדוש, למשל, פעם הבעלים של מועדון ה"פאלקה" והיום בעלים של מאפיה, מנסה לברוא את גיא יהוד, "הזמר שלי", בדמות החלום שלו עצמו, ומתייחס אליו כאל הקמע שיחזיר לו את המזל.

שלום דדוש, אסף אטדגי, גלעד מסמי ושרית בירן. "הסוכנים"(צילום: אלדד רפאלי)

אסף אטדגי מלקק את הפצעים מפרשיית מרגול ומנסה לחזור לשגרת קיסריה עם עומר אדם, שלא תמיד משתף פעולה. שרית בירן מתקשה לתמרן בין שיחות טלפון עם קובי פרץ, שבדיוק משקם את יחסיו עם אשתו באמצעות חנות בגדים בצפון תל אביב, ובין תפקודה כאמא.

גלעד מסמי מנסה לתפקד כסוכן מול מה שנראה כמו מיוצגת עצמאית בצורה יוצא דופן. לא תמיד זה עובד. בירן, למשל, כבר לא מייצגת את פרץ. גם מסמי וג'ולייטה הפרידו כוחות.

הנדבך היחיד שנעדר (בינתיים, בשלושת הפרקים הראשונים) מהמשוואה - וספק אם יוכנס אליה, הוא מן הסתם הכסף. כסף מניע את העולם ואת יחסי הסוכן-מיוצג. אם היינו יודעים מהו מערך הכוחות הכספי, מן הסתם היינו מקבלים תמונה מלאה של היחסים.

רמז בעניין משתחרר רק כשמסמי מוציא 6,900 שקלים על ביגוד לג'ולייטה. אבל גם אם נשים את הכסף בצד, "הסוכנים" עשויה לדלג על מכשול הפלקט ולהביא סיפור מרגש באמת, אם תשמור על הסוכנים כציר הסדרה, ולא תתפתה לפזול לעבר הסלבס.

לצפיה בכל פרקי הסדרה "הסוכנים" - לחצו כאן